הכנת ערי ישראל לתחבורה וחניה חכמה ועתידנית
משתתפי הפאנל:
ד"ר סמדר איצקוביץ, ראש אגף פיתוח תעשייה בעיריית אשדוד
בן אלפי, מנכ"ל ובעלים חברת BWR
שירן צאירי, חברת מובילאיי
אוריאל כץ, חברת No Traffic
אורי קריב – מנכ"ל סייפר פלייס
גיל לייזר, מנכ"ל CAR2GO
ד"ר סמדר איצקוביץ, ראש אגף פיתוח תעשייה בעיריית אשדוד: תודה על ההזדמנות להציג חלק מתוכנית התחבורה של העיר אשדוד ולהציג בהמשך את השותפים היקרים שלנו בתוכנית הזאת.
תחום התחבורה החכמה והאוטונומית הוא אחד התחומים החמים, המאתגרים, של המגזר הציבורי והפרטי כאחד. זה תחום שיש בו הרבה מאוד יזמות. וחדשנות, ופתרונות טכנולוגיים שעשויים לשנות את איכות החיים שלנו. איך עושים את זה? מצד אחד יש פיתוח מטורף של מוצרים, סטארט אפים חברות, מצד שני ישנן את הרשויות ומשרדי הממשלה שמחזיקות בתשתיות, בלעדיהן אי אפשר לעשות יישום.
רוב הערים רוצות ליטול חלק במהפיכה אך לא כל כך יודעים איך להתחיל ומה צריך לעשות.
ב-10 דקות הקרובות ובפאנל ננסה כעיר אשדוד, לתת מתווה והבנה של מהם הפעולות הנדרשות הצעדים הראשונים ולא פחות חשוב, מהם החסמים, כי חשוב לדעת, כדי להתחיל מחר בבוקר בתוכנית- לקבל הבנה יותר רחבה של מורכבות התוכנית.
אז אנחנו נתחיל. הדברים שנמצאים בעצם האתגרים העירוניים משותפים לכל עיר בארץ ובעולם. כל עיר רוצה להשתמש בטכנולוגיות המתקדמות. תחבורה חכמה היא דרך מצוינת להתחיל מזה. הבטיחות מעל הכל. נהגים הולכים רגל, נגישות לאוכלוסיות חלשות. הנושא הזה של הפחתת פקקי תנועה שזוללים לנו כל כך הרבה כסף וזמן, ואנרגיה. והנושא כמובן, הירוק, של שיפור איכות הסביבה.
מה מיוחד באשדוד ומדוע החלטנו שיוצאים לדרך?
ראשית, העיר אשדוד, היא עיר נמל מאוד פעילה, עם הרבה מאוד מרכזים לוגיסטיים, עם המון משאיות, יש את נמל הדרום שאמור להיפתח ב-2021, סנט בוקס מצוין לכל הנושא של משאיות חכמות. חלוקה ל-17 רובעים באופן מאוד חכם. שמאפשרים וזה דווקא למדתי מחברות ההייטק, מאפשרות יישום של טכנולוגיות מתקדמות.
הנושא של כביש חכם בישראל, לפני 3 שנים באומץ רב נבחרה אשדוד כעיר פיילוט לנושא הכביש החכם, תיכף אספר עליו בעלות גבוהה ובאומץ מאוד גדול, לקחת ליישם ללווות ולהפעיל בהצלחה בעיר. הנושא האחרון, זו ההזדמנות שיש לנו עם MIT להקים פלטפורמה טכנולוגית לשיתוף מידע. אז ככה. ניסיתי לקראת הכנס, להכין כמה נקודות או צעדים שמאוד חשובים להבנה איך יוצאים לדרך. זו חלק מהתוכנית הרחבה שלנו.
ראשית, כפי שאתם יודעים, הובלה של ראש עיר ומנכ"ל היא קריטית. זה הצעד הראשון בלעדי זה אי אפשר לעשות שום דבר. לאחר מכן לבחור רפרנטים, שבאמת יש להם 'פיישן' לעשות את זה ויכולים לפתוח דלתות לסטארט אפים לנסות לשתף פעולה עם המשרדים הממשלתיים. זו ההחלטה הכי נכונה וחשובה, בלעדיה אי אפשר להמשיך ולהתמודד גם עם האתגרים הטכנולוגיים וגם עם התשתיות הפיזיות.
ראשית, הנושא של תשתית. תשתית פיזית– בלעדיה אי אפשר בעצם, כי סך הכל התחבורה החכמה צריכה תשתית של כבישים, מדרכות מעברי חציה. לשמחתנו הרבה, במאמץ לא מבוטל, העיר אשדוד נבחרה כעיר פיילוט מתוך 17 ערים, להקים את הכביש החכם ביותר בישראל, שנמצא לפני סיום בניה. שהוא בעצם כביש שמורכב ומושתת על תשתית של סיבים אופטיים מאוד מתקדמת, עם הרבה מאוד סנסורים, רמזורים חכמים, השבוע אנו עושים פיילוט עם רמזורים חכמים. הנושא של מצלמות בכל צומת, בכל תחנת אוטובוס חכמה. ומעל הכל, הדובדבן, מוקד בקרה שמסתכל ומתאחד עם מוקד 106 ומסתכל על הכביש 24/7. ומפיק המון מידע ממה שקורה בכביש.
אבל, זה לא מספיק. שיש לנו תשתיות חכמות, כי בעצם כל הערים היום הן מרושתות בהרבה סנסורים ומצלמות. יש המון מידע במוקד. זה לא מספיק. השאלה הבאה מה עושים עם המידע. כיצד מנתחים אותו ומנתבים אותו לתובנות, הבנות, פיתוחים מתמשכים ובעצם יצירת תוכנות התערבות שמבוססות מידע.
לכך יש תשובה. התשתית הטכנולוגית שהקמנו, היא קונספט שהבאנו מ-MIT השתתפנו בתוכנית בת שנתיים, קונספט מאוד ייחודי, שמאפשר ליצור תשתית למידע, ולא סתם 'ביג דאטה', תשתית שמאפשרת לגורמים שונים, חברות, דיברנו על החיבור בין המגזר הפרטי לציבורי, זאת התשתית שאנו רואים. האתגר הגדול זה איך ליצור שיתוף מידע בין חברות, בין סטארט אפים בין אקדמיה, והמידע שיש לנו ברשות, ויש לנו הרבה, ואנשים עם האפליקציות שלהם. דבר זה דורש תשתית טכנולוגית.
אמרנו, אנו רוצים לפתוח את המידע, ליצור אטרקטיביות של 'סטארט אפים' להגיע לעיר. ללמוד, ליישם, לפתח מוצרים עתידיים, שבעצם יעזרו לנו, להתמודד עם כל האתגרים היומיים של העיר.
כדי ליצור אופן 'דאטה סורס', דרך שיתוף פעולה הטכנולוגיה היא בחוץ. אפשר להיות עיר חכמה, אך הטכנולוגיה נמצאת אצל החברות האלה וה'סטארט אפים', ובלי החיבור הנכון, תוך שמירה על האינטרס הציבורי אי אפשר לעשות את זה. את הפיתוח אנו עושים עם MIT ואנו קרובים לחתימה עם חברת מייקרוסופט. אנו מדברים על אלגוריתם פתוח, שמבוסס על 'בלוק צ'יין', וכל הטסט יהיה בעיר אשדוד. זו מהפיכה בהבנה, איך בעצם מייצרים 'אקו סיסטם' לא רק של תחבורה חכמה, תחבורה חכמה בפרט, אבל איך בעצם מדברים על עיר חכמה. כל המודלים היום בעולם, אפילו בארץ, לא אנקוב בשמות, מה שהיה חסר הוא הדבק. המידע שיחבר את האקדמיה, התעשייה, הרשות המקומית, הקהילה שעבורה עושים את כל הענין הזה.
זה עדיין לא מספיק ישנה תשתית פיזית, משפטית, תשתית טכנולוגית שהיא מאוד מאתגר ועובדים עליה הרבה מאוד חוקרים, גם ה-MIT וגם ממייקרוסופט אנו עתידים לחבר אליה תחומים אחרים מלבד תחבורה חכמה. באמת זה סוג של 'אקו סיסטם'. שטחי ניסוי. 'פיילוטים' נוספים. כל הנושא של ה'ווין'. של שותפים אסטרטגים זה הלב של ה'אקו סיסטם'. אחד הפרוייקטים שאנו עושים, אמרנו אנו מתחילים בבטיחות. בטיחות היא מעל הכל, מעבר לזמן, אנרגיה וכסף. הפרוייקט הראשון אנו עושים עם חברת מובילאיי, כשבעצם אנחנו יצאנו לדרך, ומטרתנו הייתה הגברת בטיחות בנסיעה. אצל אוטובוסים יש שדה ראיה מת, המערכות של פלאס מאפשרות שדה ראיה רחב, והנהג יכול לראות גם הולכי רגל ורוכבי אופנים. קודם כל, בטיחות בנסיעה.
דבר שני שעשינו בתוך המערכות המתקדמות של מובילאיי, זה תוך כדי נסיעה, כל האוטובוסים הציבוריים ואפיקים היו צריכים להיות גם כן, הצטרפו לזה, התקנו אצל אוטובוסים הציבוריים, המערכות כל הזמן אוספות מידע ומאפשרות לנו לבנות את אותה מפה דיגיטלית תחבורתית ברזולוציה מאוד גבוהה, בזמן אמת, שמאפשרים להכניס את התחבורה החכמה והאוטונומית בעתיד לתוך העיר. זה דבר שלא נעשה לפחות ככל שאני יודעת בשום מקום.
זה דבר אחד. המטרה היא קודם כל ליצור מיפוי תחבורתי, ובנוסף, גם ליצור מיפוי או לפני זה בעצם, ליצור בעצם מפה חמה. ואת זה אנו הולכים לעשות עם איתוראן- המערכות שלהן נמצאות ב-30,000 רכבים, בתוך העיר, ואנחנו הולכים לבנות בשלב הראשון, את מפת הסיכונים. 30,000 רכבים יאפשרו לנו לקבל מפה ברזולוציה מאוד גבוהה, שהיא תשב במוקד, זו מתנה שבעצם איתוראן נותנת למוקד העירוני שלנו, בו ניתן יהיה לראות בדיוק את מוקדי הסיכון, היכן כמעט הייתה תאונה, היכן ישנן התראות, ובעזרת המפה, לקבל החלטות.
המבחן הבא, אנחנו בעצם בונים את מפת הסיכונים וההתראות כשלב ראשון ואחר כך את המפה, לדעת בזמן אמת מה קורה בעיר ברזולוציה של 10 ס"מ שתאפשר כניסה של רכבים חכמים. יש לנו את ה'אקו סיסטם', כבישים, 'קייסים', מפה. אבל לא הכל אתי. החסם הבא בעצם, שהוא החסם השלישי זה בעצם לפתור את החסמים המשפטיים, שחלקם תלויים בעיר, וחלקם לא. ואנחנו גם מתמודדים עם זה. חשוב לשים את הבעיות. אנו מתמודדים יום יום, בעיקר, עם שתי סוגיות עיקריות. שלדעתי איתן צריך להתחיל. קודם כל, הנושא של שמירה על המידע האישי של התושב. לשמור על המידע IP של החברה הטכנולוגית. זה שם המשחק, אירופה עובדת מאוד חזק על זה. כל הנושא בעיקר מה שקרה בפייסבוק מאוד חשוב. זה דבר מספר אחד.
אנחנו לא יכולים לקיים מערכת כזאת מבלי לשמור באופן הרמטי, ויש טכנולוגיות, על המידע האישי ושום עירייה לא תצטרף לכך בלי לפתור את הבעיה הזאת.
הדבר השני: איך מנהלים מידע משותף. איך מובילאיי שמה את המידע שלה, פנגו שם, איתוראן, וגם לוקחים מידע. זו המשמעות של חלוקת מידע. אחד משתף את המידע מהשני – זה המפתח מהצלחה. להביא את המידע. לאחד יש מידע על תחבורה, על מוניות, כל אחד צריך גם את המידע השני. זה האתגר שדיברתי עליו קודם, האתגר הטכנולוגי.
מה שאנו מנסים היום, מייקרוסופט רוצים לבדוק את זה בדרך מאוד מסוימת, אנו בודקים אם ישנה אפשרות וזה לא מובן מאליו, להשתמש באפליקציה. אשדודית שלנו רק בהתנדבות, מתוך הסכמה, כדי להוכיח שהוא אטום לגמרי. יש שיטות שמשאירות את כל המידע בנייד החכם ואין סיכוי שזה יגיע לאיזו חברה. אנו בודקים באשדוד בימים אלו.
הנושא השני, ספגטי של קשרים. דיברתי איך בעצם החסם העיקרי, זה גם תשתית משפטית. איך מנהלים את השותפויות האלה. דרך הטכנולוגיה שבעצם MIT ומייקרוסופט עושים. זה מאוד מורכב, כל חוזה לקח לנו הרבה זמן, גם עם מובילאיי עם כל אחת מהן, אנו בחיפוש אחר התשתית המשפטית שתאפשר לנו לעבוד מאוד מהר ונכון, תוך שמירה על האינטרס של הציבור וכמובן העירייה. אנחנו כל הזמן אומרים, חשוב ללמוד אחד מהשני. יזמנו שולחן עגול, ברמה הארצית והבינלאומית כדי ללמוד אחד מהשני.
ישבתי בבוקר, חיפה עושה דברים מדהימים וכן ירושלים. יש לנו המון מה ללמוד זה מזה. אין צורך לחזור על טעויות. לכל אחד אוריינטציה אחרת. כדי לאמץ מודל שהוא בעצם עובד נכון מודל שאפשר בעצם לשכפל אותו, לערים אחרות בארץ, ואולי להסתכל על היבט רחב יותר בעולם, אנו אומת 'סטארט אפ' ואפשר להיות גם בתחום של התחבורה החכמה בתוך הערים.
שיתוף פעולה נוסף- השולחן העגול. אנו מקשיבים, מושיטים יד לחברות, ל'סטארט אפים' ואומרים נלמד יחד איך בונים מודל מיטבי לאימוץ הטכנולוגיות בצורה שתשמור על האינטרס הציבורי והעסקי.
לכן, אנחנו בעצם מנהלים שיח כל הזמן, וזה פשוט מדהים לראות, איך שחברות ישראליות מובילות, כמו ווייז וכמו גט מובילאי פנגו אומרות לנו, זה שווה לעשות את הפיילוט בישראל. הן רוצות לבדוק את הטכנולוגיות שלהן פה, קרוב לבית, לא בעלויות מטורפות בחו"ל. הן נלחמות לשתף פעולה עם הערים. זו נקודה מאוד חשובה. וזהו. אסיים בזה ואאפשר לבן אלפי הראשון לדבר כי הוא צריך ללכת תודה רבה ואני עדיין פה בתוך הפאנל אשב.
גד ליאור: אני כרגע מחליף את עופר פטרסבורג הוא עוד מעט יגיע. אני בכל אופן מודה לד"ר סמדר איצקוביץ' דברים מעניינים. העיר אשדוד, עיר ואם בישראל, היא היום העיר הרביעית בגודלה בארץ. רק לפני עשור הייתה במקום 10 עברה את 200,000 התושבים. אחת הערים הגדולות בארץ.
בן אלפי, מנכ"ל ובעלים חברת BWR: אנחנו חברה שבתקופת ביניים, עד שנצליח לעשות שכל הרכבים יהיו אוטונומיים יש פה תהליך ארוך של איך מרשתים את הרכבים ועושים ניסויים. לרכבים אוטונומיים ומערכות אוטונומיות מתוך כוונה, לא סתם קראנו לעצמנו רובוטיקה כחול לבן, מתוך כוונה שאנו מאמינים שהסאטרט אפים בישראל יכולים ואפשר להוציא כה מובילאיי. אפשר להוציא מהטכנולוגיה שיש בישראל ולחברה ולגרום לה להצליח בעולם, בדרך שלנו, בדבר הזה, לקחת ידע מהעולמות הצבאיים של הפעלת כלי טיס, זה משהו שאנו יודעים לעשות, וב-50% מהמכירות בעולם בדבר הזה. אין שום סיבה שברכבים אוטונומיים לא נצליח גם כאן.
אנחנו לוקחים חברות, בין אם הן גדולות, מובילאיי או ג'נרל, שעובדות עם 350 מהנדסים או חברות קטנות שאין להן את כמות כח האדם, ומסייעים להם בהבאת המוצר כמה שיותר קרוב להצלחה. זה אומר שהם לא יושבים היום, לעומת חברת סטארט אפים שעושות אפליקציה, כשאתה עובד עם רכב, עליך לדבר עם העיריה, את שיתוף הפעולה, עם המדינה, עם נתיבי איילון, עם שי סופר ומי שדיבר לפני כן. יש פחד ורתיעה, ושומעים על תאונה שקורית באריזונה עם הובר, שומעים על הדבר הזה, והסבלנות, לעומת תאונה של עשרות בני אדם באריזונה לא שומעים.
עלינו לעבוד בסביבה שאינה סובלנית. יש פה תחרות מאוד גדולה, זה 3000 מיליארד דולר בשנה, עולם הרכב. ברמה של תוצר לאומי עולמי, זה עשרה אחוז מהתוצר הלאומי מתעסק באיזורים של רכב. יש פה הרבה כסף שמשחק פה והרבה לחצים אחרים, וזה מה שאנחנו באים לפתור.
אנחנו עשינו בארץ יותר בחצי השנה האחרונה 130 ימי ניסוי עם כל מיני חברות, הדבר המדהים ביותר- למצוא מי האנשים האמיצים שיודעים לארח את הדבר הזה. אשדוד לא סתם היא יושבת סמדר יושבת פה וגם האנשים שמאחור, ובעיר והמנכ"ל שנמצא כאן, העיר הזאת פשוט הלכה ולקחה החלטה אנו רוצים להיות עיר חכמה, ולא רק בקטע של ללכת לברצלונה ולהציג במצגות יפות, אלא באמת לעשות. עם כל הסיכונים, כולם יודעים דיברו פה מה זה הסיכון של שיפוץ כביש לפני בחירות. אבל אנחנו מצליחים דה-פקטו להביא המון חברות לעשות את כל סוגי הניסויים האפשריים באשדוד וכן בנתיבי איילון.
השיטה שלנו היא במקום ללכת ולבנות ערים לניסויים, משתלבים בתוך הערים, ובודקים מהיכן אפשר לעשות את הדברים והפעילויות, וזה מה שאנו מבצעים פה. ובסוף מה שאנו רוצים זה להביא עולם בטוח יותר, אוטונומי, שיהיה אפשר לנצל את הפנאי שלנו בצורה יעילה וטובה יותר ורק להגיד תודה לאיך שזה קורה. אנחנו בדרך.
מנחה הפאנל גד ליאור: תודה רבה. אמרתי להרוויח כסף, חברת מובילאיי אחת המצליחות ביותר, נמכרה במחיר גבוה הכנסות גבוהות מאוד, לרשות המיסים, שבגינן הורידו לנו את המס, כבר ברכה.
כן. אני רוצה לקרוא לכאן לשירן צאירי.
שירן צאירי, חברת מובילאי: אציג את חברת מובילאיי בכמה מילים. ואראה כמה סרטים על הרכב האוטונומי ואדבר על אשדוד.
אז כמו שרואים, חברת מובילאיי הוקמה בשנת 1999, כמעט לפני 20 שנים, חושבים שאנו סטארט אפ, הוקמנו לפני 5 שנים לא. אז פרו' אמנון שעשוע וזיו אבירם הקימו את החברה לפני 20 שנה, כמעט, עד 2007 לא נמכר בעצם אף מוצר של החברה. שמונה שנים אחרי זה כן. שנת 2014 כמו שאתם רואים, היה את האקזיט, 2015 אנחנו חוגגים את המכירה של הצ'יפ העשרה מיליון. 2016 יש שיתוף פעולה מאוד עמוק עם חברת ניסן, שהיום רואים בפרסומות את הפירות.
ו-2017 שנה שעברה, באמת נמכרנו לאינטל. העתיד כמו שאתם רואים, וכו' ברכב אוטונומי.
במספרים- אנו בשיתופי פעולה עם 25 יצרני רכב. יש היום בעולם מעל 25 מיליון רכבים שנוסעים עם מוביליאיי או הצ'יפ מובנה או אפטר מרקט, יש מעל 100 מפיצים בעולם. והחברה היום מונה כבר מעל 1000 איש.
אלו רק חלק מהחברות שאנו חתומים איתם, יצרניות רכב שאנו חתומים איתן על חוזים להטמעה של הצ'יפים כבר בפס הייצור. נדבר שניה על הרכב האוטונומי. 2-3 שקפים. סרטונים בעיקר. מובילאיי מחלקת את הרכב האוטונומי לשלושה חלקים. אחד הסנסורים- השני הוא המפינג, מה שאנו עושים גם באשדוד, והחלק האחרון הוא בעצם ההשתלבות של הנהג בתוך המרחב הציבורי, איך הנהג מסתכל על הנהג השני ויודע לנסוע או לא, לתת זכות קדימה או לא.
עכשיו אפשר לראות את הרכבים נוסעים, את כל כמות הנתונים שאנו אוספים, אם זה האחורה של הרכב, הצד של הרכב, אפשר לראות צד ימי או שמאל הוא יודע לזהות יש פה טכנולוגיה להיכן הרכב יכול לתמרן במקרה של תאונה.
זה מה שאנו קוראים לו REM. אפשר לראות איך הרכב האוטונמי אוסף פרטים על הנתיב, גם על מרכז הנתיב, הנתיב שלידו, עוד רכבים, מה שאנחנו רואים פה, זה בעצם כבר איסוף נתונים כבר משלטי רחוב.
אם יש מסעדה או מלון או מה שזה לא יהיה, זה הכל נאגר פה, בחלק הימני של המפה רואים כל מיני נקודות, כל מיני דגלים. יכול להיות שלט, תמרור, כל דבר ודבר, יכול להיות בור בכביש, ואת כל המידע הזה אנו אוגרים ונוכל אחרי זה להעביר לשאר הנהגים שיהיו מחוברים למערכת. ככה זה נעשה.
בחלק השמאלי רואים את כמות המידע שאנו אוספים תוך כדי. עכשיו אני רוצה ברשותכם לעבור לחלק של אשדוד.
אשדוד- פרוייקט שהתחיל לפני שנה וחצי, עם חזון מראש העיר דרך המנכ"ל וסמדר שיושבת פה בצניעות אבל היא בולדוזר לא קטן ודחפה את כולנו לתוך הדבר הזה. פרוייקט שהוא מאוד מרשים כפי שהיא גם הציגה. אנחנו נכנסים לאשדוד בעצם אפשר לומר בשלושה שלבים: 1. כפי שסמדר ציינה שלב הבטיחות לאזרח. מרחבים אורבניים עמוסים, כל מיני מגזרים נהגי אוטובוסים, חשבו היום על ילד ממוצע שיש לו גם בורד גם סקייטבורד ואופניים חשמליים מה שהולך אצל הנהג אוטובוס זו קטסטרופה. הצלחנו בעצם, התחלנו בעצם להרכיב על האוטובוסים של אפיקים בתוך העיר שנוסעים בתוך העיר אשדוד את המערכת שנקראת 'שילד פלוס'. אם המערכת יודעת להסתכל רק קדימה, השילד פלוס היא פותחת בעצם את המרחב הראיה והסנסורים לנהג, יש התראה ויזואלית וקולית. ובעצם זה השלב הראשון של הבטיחות.
השלב השני: מבחינת העירייה, אם מקודם סמדר דיברה על 'הוט ספוט'. היום ניתן לראות, יש אותו דבר גם לאשדוד, ניתן לראות האיזורים היותר בעייתיים והפחות בעייתיים בתוך העיר, והמפה הזאת היא מפה חיה.
עכשיו הייתה בעיה בתוך העיר, המוקד יודע לראות את זה ולתכלל את האירוע. מנכ"ל העיריה יכול להורות למחלקת שפ"ע תסעו וראו מה קרה שם. למשל נפילת עץ- יכולים לבקש שיורידו את העץ. הילדים לא מתגלים לנהג האוטובוס שניה לפני כן, אלא כמה שעות. שדה הראיה שלו גדל.
הדבר האחרון שרק אני רוצה לציין, שזה בעצם הנושא השלישי, האחרון, הלג האחרון שאנו הולכים בעצם הלג האחרון שהולך לעלות באשדוד באוגוסט הקרוב- מה שהראיתי במפה הקודמת, כשרכב נוסע והוא מסמן לענן בעצם את כל העיר, והולך להוות תשתית לרכב האוטונומי. תודה רבה.
אוריאל כץ, חברת No Traffic: עולם הרכב מתקדם מהר, אך התשתית נשארת מאחורה. רואים ב-2020 שהולכים להיות 75% מהרכבים שיצאו אל השוק יהיו מחוברים. איך מבצעים את זה בצד התשתית. מערכת שמבוססת על סנסורים יודעת לדעת אלו רכבים מחוברים ואלו לא, לתקשר איתם ולנהל את התנועה. ככה נראים החיישנים שלנו. דורשים רק חשמל. החישוב נעשה על החיישן. דיברו על ענייני בטחון מידע. אנו עושים את החישוב ונותנים את התובנות לעיר בזמן אמת. חשוב לומר, החיישנים יודעים לתקשר עם רכבים מחוברים ועושים ניסוי מאוד גדול עם עיריית אשדוד שזה מקום טוב לציין את סמדר שמאוד עוזרת ודוחפת ואת המנכ"ל. צריכים לסגור צומת, לא פשוט לסטארט אפ אך תודות לעיריית אשדוד מצליחים. למעשה נדגים תקשורת בין הרכב לתשתית ואת ההשלכות. נעשה ניסוי שמדמה את התאונה שרכב אוטונומי עבר בירוק, כמו שצריך, אבל בן אדם עבר באדום, ונכנס בו. נראה איך אנו מזהים רכב שעובר באדום, ואנו מדווחים לרכב השני שהוא תמים ורוצה לעבור בירוק שאסור לו לעבור. מה שנעשה- נראה הולך רגל שמתפרץ לכביש, מה שקרה עם הובר באריזונה, נזהה את הולך הרגל ונתריע. נראה איך הטכנולוגיה יכולה לעזור. כיום, אנו פרוסים באשדוד, לקראת ספטמבר נתחיל בקליפורניה, מתקדמים מאוד מהר. בלי התמיכה של אשדוד לא היינו יכולים להתקדם ככה. אז תודה רבה.
אורי קריב – מנכ"ל סייפר פלייס: שלום לכולם. יש לי שאלה ליושבים פה. מי מכם בחודש האחרון ראה משהו מסוכן על הכביש. מישהו שחתך אותו. התפרץ. מי לא היא שאלה יותר רלוונטית. עכשיו השאלה, האם כשזה קרה שאלתם את עצמכם היכן המשטרה? למה היא טובה בלתת לי דו"ח כשאני נוסע 120 על כביש פתוח, אך רעה בתפיסת האדם שכרגע הוריד מישהו. את הבעיה הזאת אנו מנסים לפתור. סייפר פלייס משתמשת בטכנולוגיות וידאו לזיהוי ותיעוד העבירות הקשות שקורות בכביש. את האנשים שמסתמסים ולא מסתכלים. את האנשים שרק שתי דקות עומדים לקנות פיתה ועושים פקק לאורך הטיילת. את האנשים שהיו על השוליים חתכו נתיבים. את העבירות שאו גרם תאונה עיקרי או גורמות לחשוב שהכביש הוא המערב הפרוע. עושים על ידי שימוש במצלמות שמנתחות את הוידאו, ומצלמות ניידות.
עכשיו אני שמח מאוד לדבר בקהל, כי יש הרבה אנשים שגרמו לחזון להגשים למציאות. תל אביב התחילה בזה, מ-2012 פורצת. אשדוד שנמצא פה מנכ"ל העיריה, בשנת 2013, שנת בחירות אמרה, יש לי הולכי רגל שנפגעים בכניסה לנמל, אעשה מאמץ אכיפה ממוקד. ותוך שלושה חודשים, הפחיתה ב-80% את כמות העבירות.
יש פה אנשים מירושלים שביצעה אכיפה עם פקח שמגיע למחרת בבוקר ומקבל רשימת האירועים החריגים ומסוגלת לעשות סדר בכביש, יש פה אנשים מבאר שבע אולי? הם כבר יצאו. באר שבע העיר הראשונה שמתקשרת עם אזרחיה תוך כדי אכיפה. ואם זה מפגע שלא חמור ואפשר לפותרו בלי דו"ח פותרת אותו בזמן אמת בלי ייצור אינטרקציה לא נעימה עם הבוחרים שלה. רואים היום יכולת בלי פקק בבתי המשפט, להוריד בן 50-80% מהעבירות, וכל זה קורה בזכות שילוב של טכנולוגיה ישראלית עם סטארט אפ מקומי ועיריות שמוכנות לקבל חדשנות. תודה רבה לכולם.
גיל לייזר, מנכ"ל CAR2GO: אנו מיזם שקיים עשור. הוקם ב-2008, כפי שראיתם היום, אין ספק שאנו נמצאים בתהליך של מהפיכה בתחום התחבורה, לא שאלה מתי או אם, יודעים שזה קורה, מרגישים שזה קורה, ישנם עשרות מחקרים בתחום. כאשר המטרה שאנו שמים לנגד עינינו היא המאבק או האפשרות לתת לתושבי העיר את הביטחון להחליף את הרכב הפרטי. אי אפשר לעשות את זה רק בעצמנו חייבים לדבר על 'אקו סיסטם' שלם, שיגרום לאזרח את הביטחון שהוא יוכל להגיע מנקודה לנקודה מבלי הצורך להיות בעלים של רכב פרטי.
זו אחת ההוצאות הכי כבדות. רכב שאנו משקיעים כמעט 30,000 בשנה. ונוסעים בו במצטבר 15 ימים בשנה. זה אומר 11.5 חודשים הרכב עומד ועדיין ממשיכים לשלם עליו כסף. זו מטרת חברתנו, לשם אנו הולכים. כפי שאמרתי המחקרים מראים יש עשרות כאלה, אנו לקראת עתיד בו יותר ויותר אנשים יוותרו על רכבם הפרטי כי הם חייבים. הערים נהיות צפופות יותר, אין יותר מקומות חניה, היום מי שרוצה לגור במרכז תל אביב אין היכן לשים את הרכב. אנחנו מדברים על השיתוף פעולה שיש לנו עם הרשויות המקומיות.
כדי לאפשר לצמוח ולתת מגוון שירותים לתושבים, אנו צריכים שיתוף פעולה עירוני. למה אנו חושבים שלעירייה נכון לעשות שיתוף פעולה ולתת שירות אלטרנטיבי? 1. כל מחקר או כל סקר שלא תראו, בסופו של דבר הרכבים השיתופיים מפחיתים רכבים. מחקרים מדברים היום בין 4-14 רכבים שרכב שיתופי אחד יכול להוריד מהכביש. אם זה הרכב השני במשפחה שנוסעים בו פחות משעה ביום. יודעים להוריד רכבים מהכביש ולפנות מקומות חניה בעיר. שיתוף רכב מפחית נסועה. אני גם מצמצם את הנסועה ברכב פרטי או נסועה ממונעת וגורם לאנשים יותר ללכת ברגל וכמובן חוסכים כסף.
משקיעים את הכסף בשכונה, בקהילה המקומית וכך העיר מרוויחה וזו מטרתנו לשנות לאנשים את הדרך בה הם נעים בתוך המרחב. אנו שמים לעצמנו את הנקודה שישנם מגוון צרכים לתושבים, לא רק צורך אחד, אנו מבינים שלפעמים עלינו ללכת ברגל בתוך העיר, לעשות את הנסיעה בעזרת אופניים, לפעמים צריכים רכב לזוז בתוך העיר ומחוצה לכן לא ניתן להציע רק שירות אחד.
יש לנו מגוון שירותים: המיזם החדש אופניים שיתופיים, מי שלא מכיר- החברה הסינית הגדולה ביותר בעולם, מעל 200 מיליון משתמשים, חברה ששווה 4 מיליארד דולר. היתרון הגדול של מובייק, שהאופניים מאוד פשוטים. אני סך הכל צריכים למקם אופניים. כל השכל יושב על האופניים, רואים על המפה היכן סוג האופניים הכי קרוב, פותחים עם האפליקציה נוסעים ומשאירים אותם במקום שמותר ואינו מפריע לציבור. מיזם מאוד נכון, רואים אותו בישראל אשר מאפשר לפעול בצורה כזאת לא רק ברשויות מקומיות, נוכל לשרת את כל ישראל. אנו רואים את מזג האוויר בישראל שמתאים קלאסי לאופניים, קו ים ארוך, מעבר לאורח חיים בריא. עשרות סיבות שגורמות לאופניים להיות הזדמנות. גם המרחב העירוני, היתרון של אופניים בתוך העיר הוא הקטנת השימוש ברכב, מדברים על אופניים רגילים והורדת הסכנה. מצמצם לנו זיהום אוויר ופיתרון נוח לתושבים.
בסופו של דבר, כולם מכירים את הפרוייקט תל אופן בתל אביב,צריכים לעשות פרוייקטים ולהשקיע כמעט חצי מיליון ₪ עלינו לצבור מקומות חניה ב-200-300 ₪ לאיזור פתרנו. אפשר להקים כזה מערך תוך 30 יום ולא צריכים להמתין שנה או שנתיים. רואים יתרון גדול באופניים השיתופיים ואפשרות לתת פיתרון קל בתוך העיר.
פעילות נוספת: נסיעות קצרות בתוך העיר. יש צורך לנוע מנקודה A לנקודה B עם רכב. ולכן ישנם שני פרוייקטים: 1. רכב חשמלי בעיריית חיפה. בעידוד ותמיכת המשרד להגנת הסביבה. אנו עתידים להמשיך את הפרוייקט לעיריית נתניה, כרגע אנו בהליכים עם הקריות, נוכל לעשות מרחב עם הקריות וחיפה וייצור נסועה עם רכב חשמלי. זכינו בפרוייקט במלטה.
נוסף אנו מפעילים את מיזם אוטו תל מיזם חלוץ וראשוני שרשות מקומית הקימה מערך בעצמה. 260 רכבים פזורים ברחבי העיר. כבר היום משרתים מעל 5000 תושבים. פרוייקט מוצלח מבחינתנו שאנו מקווים שיצמח לכל גוש דן ויאפשר לאנשים לנוע מנקודה לנקודה בצורה זולה ונוחה.
המוצר הנוסף שלנו, ומדברים על ביטחון לוויתור על רכב פרטי הוא פרוייקט הלוך ושוב. לוקחים רכב מנקודה אחת וחוזרים לאותה נקודה. אנו היום פעילים בתל אביב, רעננה גבעתיים, בימים אלו אנו פתחנו את השירות גם בירושלים. גם בראשון לציון, אנו מקווים במהרה זכינו במכרז של עיריית אשדוד, בחיפה ובנתניה להתחיל את השירות. בסופו של דבר, ככה תיראה המפה שלנו. נהיה בפריסה כמעט בכל הערים הגדולות מטרתנו לחבר את הערים ולהשאיר תנועה בתוך הערים. המנויים שלנו יכולים לנסוע עם רכבת מחיפה לתל אביב, לקחת רכב וליהנות ממה שהם צריכים ולחזור עם רכבת לתל אביב. אנו יכולים להיות פיתרון נכון ולעזור לאנשים לצמצם את הרכב הפרטי. תודה רבה לכם.
עופר פטרסבורג: כמי שמוביל משלחות לסין, הייתי אורח של כמה מהחברות האלה, ואפשר לומר שזה בהחלט תפס, אבל הן נפלו. כי בסוף, היו המון אופניים והתחרות הייתה מי תופס יותר אופניים עם יותר לקוחות. בסוף הרעיון של אופניים אינו תחבורתי, אלא שצריכים ללכת מרחק קצר שמחליף את הרגליים. אם נמצאים בדיזינגוף סנטר צריכים להגיע 150-300 מטר יש אופנים. בסין- זה התפזר בין המקומות עד שלא נותרה ברירה והתחילו לרכז. אם תהיינה תחנות עיגון לא עשינו כלום כי אז אין יתרון לאופניים השיתופיים שהרעיון שלהם הוא לנסוע במקום רגליים.
גיל לייזר: בשונה מסין אנו עובדים עם הרשויות המקומיות ונמנע שהאופניים יהיו מפגע. האופניים צריכים להיות זמינים בכל העיר. ברגע שעובדים בכל עיר נמנע את הדבר הזה. ושוב התחרות הסינית לא תקרה בישראל.
עופר פטרסבורג: דבר שני, אחד הדברים והמחאות בתל אביב, שה-Car2Go תופס מקומות חניה, ואז אנו בעצם רכב מול חניה. מצמצמים לתושבים את מקומות החניה, שלא לדבר על הקו הסגול שאמור לקחת מתושבי ארלוזורוב למשל, את הכניסה לבתים.
גיל לייזר: כל שינוי יוצר תגובות. כבר היום אנו עם 260 רכבים משרתים 5000 תושבים. נחשוב אם הם היו רוכשים רכבים מה היה קורה. התהליך לא יקרה ביום אחד. אבל מספיק שעל כל רכב אחד שני אנשים ימכרו את רכבם יצרנו מצב טוב בעיר ואנו מעריכים שבזמן הקרוב נוכל לערוך מחקרים ולהבין כמה אנשים מכרו או לא רכשו רכב פרטי בערים בזכות השירות הזה.
עופר פטרסבורג: נעבור אליך, נושא האכיפה. אתם מספקים שירות גם לציבור וגם מול בתי משפט במידה ויש עבירה. היום, נתיבי תח"צ שהאכיפה לא מספקת לגבי התקנה החדשה של ישראל כץ שמדבר על 4 אנשים ברכב.
אורי קריב: לגבי נתיבי תח"צ מבחינת השירות לציבור- הם נועדו לקצר זמני נסיעה. דברים אלו האכיפה עשתה שינוי עצום. אם מסתכלים על תל אביב אפשר ב-25 דקות לעבור מקצה לקצה אפילו בשעות העומס. אם לקחת מונית ואתה ממהר. בערך של 50% ביחס למה שהיה לפני. אוטובוסים קיצרו ב-6-7 דקות. השיפור פנטסטי. מבחינת רכבים, פיילוט האכיפה יתחילו ביולי, ובאוקטובר אינשאללה יפתחו נת"צים 4 אנשים ומעלה. להחזיק אצבעות.
עופר פטרסבורג:כאשר מדברים על התקנות החדשות שמעודדות תח"צ לפי צירי תנועה. האם אתם חושבים לדעתכם, שהדבר באמת אפשר לחנך בעצם את הציבור, האם אפשר באמת לפתור את בעיית החניה לדעתכם?
ד"ר סמדר איצקוביץ: אם מסתכלים נניח 10-15 שנים קדימה, אנחנו מדברים על רכבים אוטונומיים ורכבים שיתופיים, בוודאי מן הסתם, שנושא החניה יהיה פחות רלוונטי. כל שטחי החניה כל כך גדולים שיש בעיר, בסופו של דבר יהיה אפשר לעשות בהם שימוש אחר. אם מסתכלים בחזון שהוא לא מחר בבוקר, בחזון הלא רחוק או לא קרוב מידיי, בהחלט חניה זה לא סיפור.
עופר פטרסבורג: אבל ישראל לא מתחברת. אם את צריכה להגיע מפתח תקוה לראשון, בין קרית אונו לרמת השרון, זה לוקח ימים. זה לא יתכן. מדינה נורמלית נותנת אפשרות להגיע בין ערים. חייבים רכב בסוף.
ד"ר סמדר איצקוביץ: נכון שהדברים הכרחיים. נתיבי איילון עובדת בכבישים הבין עירונים. אנו ברמת העיר עושים מה שניתן. להשתמש בתשתיות הציבוריות בצורה חכמה, לא למהר ולבנות עוד תשתיות, אלא להשתמש בחכמה בתשתיות האלה, לקחת את הכבישים שבבעלות עיריית אשדוד, לאפשר לעשות ניסויים כדי ללמוד איזו טכנולוגיה מתאימה לעיר, להשתמש במידע שאנו כרגע צוברים כדי להבין מאיפה מגיעים באיזה שעה, באלו גילים מגיעים ברכבת, בבוקר, ומהיכן אפשר לעשות רכב שיתופי. הטכנולוגיה קיימת אך לא יודעים כיצד לעשות בצורה מיטבית.
עופר פטרסבורג: האם הלקח מאשדוד, שהתושבים על כל המחאה שלהם, כדאי כראש עיר להיות חזק ולומר אני משפר לשנים ארוכות ולא למחר?
ד"ר סמדר איצקוביץ: קודם כל זה נושא מאוד רגיש. המנכ"ל יושב פה.
עופר פטרסבורג: הוא יכול לספר על המחאה.
ד"ר סמדר איצקוביץ: המחאה לא פשוטה. ולהכניס כביש מצפון לדרום וממערב למזרח שחוצה את העיר, כביש חכם עם כל מה שנלווה אליו –צריך אומץ גדול. כשזה קרוב לתקופת הבחירות. אבל מנהיגות זה מנהיגות. זה חזון. מנהיג טוב זה רואה את החזון וכמה שנים קדימה. לא רק מה קורה מחר בבוקר. הכביש הזה הוא תשתית מדהימה לתחבורה העתידנית. אי אפשר לוותר על פרוייקט כזה.
אם עושים אותו בחכמה תוך שיתוף הציבור, היום אנשים או חלק מהתושבים שמבינים מה הולך להיות מבינים את הרציונל של החזון הלא רחוק הזה.
עופר פטרסבורג: האם התחבורה תנצח? הטכנולוגיה תנצח?
אוריאל כץ: בנוגע לניסויים שאנו עושים, טובת הציבור היא דבר ראשון. אנו עושים באיזור תעשיה, ביום שישי, בעצם יש הרבה התייחסות לטובת התושב ואחרי זה טכנולוגיה. טכנולוגיה באהל פתור בעיה. ישנן הרבה בעיות. הדבר הכי חשוב הוא להבין לעומק את העיר. למה היא עושה משהו או לא, ולמצוא פתרונות טכנולוגיים לבעיה ולא למצוא לטכנולוגיה בעיה. זו טעות שמתרחשת הרבה אצל סטארטאפים זה לא פשוט. תודות לאשדוד וערים אחרות אני רואה בכך הזדמנות.
התחלתי לחשוב על הרעיון ב-2011 דיברתי עם אנשים רבים ממשרד התחבורה, לא הייתה רוח גבית, היום מדברים, יש תוכניות, הרצאות, אנשים שדוחפים. יש עם מי לדבר. יש סיכוי מאוד גדול.
עופר פטרסבורג: המלחמה הזאת של כביש מול תחבורה ציבורית. הרי ישראל כץ כשר התחבורה נתקל בשאלה מה לעשות קודם. גם כאשר בונים את הכביש יש ריבוי בתאונות דרכים ויש שאלות על כך. מהי נוסחת הקסם.
מי שרוצה לענות על זה, בבקשה.
אורי קריב: אם מסתכלים על הפערים בכבישים המחסור הוא בתח"צ איכותית. תח"צ היום במדינת ישראל חסרה ברמת ההיצע בסדר גודל. האיכות של התחבורה הציבורית מתאימה לאנשים ברמת הכנסה נמוכה, אבל הנוחות של תח"צ מנופלת בסדר גודל.
תח"צ בה אתה צריך לנסוע בקו פנימי בתוך ירושלים, קו ירושלים תל אביב בכל אחד 10 תחנות לא תהווה תחליף לרכב פרטי. לא נראה את המעבר של אנשים עוברים לתח"צ כמו שנדרש.
עופר פטרסבורג: זמננו קצר, שכל אחד יאמר במשפט את הפתרון בעיניו לבעיות הפקקים והתחבורה. מה הייתם עושים אילו הייתם שר התחבורה ברגע זה. במשפט.
אורי קריב: תח"צ שמשלבת את הלסט מייל והפירסט מייל עם המקטע העיקרי, לחוויית נסיעה אחידה.
שירן צאירי: מצטרף לדבריו. הבעיה נמצאת שם, אני רוצה להתייחס לדבר אחד. בכל הדיון הזה. אנחנו היום, כל מי שהגיע לכאן, הגיע לכאן עם הרכב שלו.
גיל לייזר: אנחנו בקאר טו גו.
שירן צאירי: זה עדיין רכב. אנחנו מאוד מחזיקים ברכב שלנו. העתיד הוא רכב אוטונומי. הילדים והנכדים שלנו, הרכב כבר לא יהיה שלי, אלא משהו של כולנו. ולכן אני חושב שאם לאט לאט העזיבה של הרכב שלי, אני חושב שאנשים לאט לאט ינועו לכיוון התחבורה הציבורית, אם אנו שמים את זה בשילוב עם מה שאמר קודמי, שהנוחות תעלה, אז אנו נצליח לקצר את הזמן, לדעתי.
גיל לייזר: אני חושב שאני גם מסכים עם כל מה שנאמר פה. יצירת אקו סיסטם אמיתי ונתינת ביטחון שאפשר לוותר על הרכב הפרטי וליהנות, בסופו של דבר יגרום לוותר על הרכב הפרטי ויצמצם זיהום אוויר ופקקים.
אוריאל כץ: אני חושב שאני מסכים איתם. הדבר החשוב שיש לזכור הוא את הצד של העיר, התשתית. אם כולנו נעבור לרכב אוטונומי נהיה תקועים באותם פקקים. נהיה באותה בעיה רק בצורה אוטומטית.
השילוב של האקו סיסטם, שזה בא עם רכב שיתופי, אוטונומי, רכבת, אופניים רמזורים וכו', זה השילוב שצריך להיות,כ די להגיע לשם, הדבר שאני חושב שמעכב אותנו ויעשה את השינוי הכי גדול, זה מהלך שמובילים במשרד התחבורה, ביזור סמכויות.
משרד התחבורה מחזיק בהרבה סמכויות וזה מעכב דברים. יש גוף אחד שאחראי על המון דברים שלא מתוקצב מספיק, מעט מאוד אנשים, דברים זזים לאט. כשיש אנשים שכל אחד אחראי על האיזור שלו ואפשר לטפל במהירות- דברים זזים הרבה יותר מהר.
ד"ר סמדר איצקוביץ: בדיוק מה שהתכוונתי לומר, הרגולציה היא חסם עיקרי והרחבת הסמכויות לעיר ברמה של איזור, למשל אשדוד אם היו סמכויות רחבות יותר היה אפשר להשיג את כל האתגרים שהצגנו קודם. חבל שזה יצא מחוק ההסדרים.