צ’ארלי סולומון סמנכ”ל בכיר במשרד התחבורה
התכניות של משרד התחבורה בפרויקטים מסילתיים והסעת המונים
בוקר טוב לכולם ותודה רבה. התבקשתי להציג בפניכם את התכניות עם דגש על פיתוח המסילתי ומערכות להסעת המונים. אני מתכוון להציג כמה נתונים שיכולים לעניין אתכם בבחינת מה קורה בשימוש במערכות התחבורה.
השקף הזה בעצם נותן לנו תמונת מצב של האוכלוסייה, פיתוח כלכלי והשימוש באמצעי תחבורה. מה שאני מדגיש פה, אם אני מסתכל בתקופה של 30 שנה, תחילת העליה הגדולה 1990, מהיכן שהיינו שנה שעברה 2017, התחזית ל-2020, מה שרואים, בבחינת הגידול באוכלוסייה, אם היה גודל שנתי בממוצע קרוב ל-2.2%. הכלכלה הולכת וצומחת, בסדר גודל של כ-4.7% ברמה הרב שנתית.
מבחינת הפרמטרים, מה שרואים פה, באופן דומה, זה גידול של כמות הכלי רכב, גידול של כמות התנועה של מטענים, של אנשים שנוסעים, והנתון האחרון, שאני הולך לשים דגש רב עליו: השימוש ברכבת כאמצעי תחבורה בהתאמה. השקף הזה מראה מה מצבנו ביחס לכלי רכב בעולם תוך השוואה לאוכלוסיה.
אנו מדינה צפופה, עם הרבה מאוד גודש. אך כשמסתכלים מה המצב בישראל מבחינת כמות כלי הרכב, רמת המינוע בהשוואה למדינות אחרות, באופן יחסי במדינת ישראל, כמות ברמת המינוע נמוכה ממדינות אחרות, כאשר זה בעצם מצביע על מה יכול להיות אם וכאשר נראה המשך גידול של כמות כלי הרכב במדינה.
זה מספר את הסיפור. כשמסתכלים על תנועת הנוסעים ברכבת מאמצע שנות ה-1990, רואים שהרכבת הופכת להיות בצורה ממשית אלטרנטיבה לתושבי מדינת ישראל. עד שנות ה-90 לא היה ניתן לדבר על רכבת כאמצעי תחבורה אמיתי. היום רואים ובעצם תראו דרך השקפים שאעביר, שימוש ברכבת כתוצאה מפיתוח הרשת, הקמת תחנות חדשות וממערכת להסעת המונים שהולכת ומתפתחת גם כן בערים.
כשאני בא ומסתכל על כמה משקיעים בישראל בפיתוח תשתיות תחבורה, בהשוואה מול מדינות אחרות, השקעה בתשתיות סוף סוף אנחנו מתחילים לראות שאפילו אנחנו קצת יותר מאשר רוב מדינות ה-OECD לסגור את הפער שנוצר בין מה שצריכים למה שיש לנו.
היום אנו רואים מהנתונים של 2014 מצביעים על כך שבתחבורה יבשתית משקיעים בסדר גודל של כ-1.2% מהתל"ג בהשוואה למדינות באירופה סדר גודל של 1%. הכוונה להגדיל את ההשקעה, מה שאני מראה פה, שרמת ההשקעה בסך הכל בתחבורה, כל סוגי התחבורה, גם תקציב מדינה וגם באמצעות הסקטור הפרטי, הגענו לכ-1.4% מהתל"ג בתכנית שהכנו באגף תכנון כלכלי, המלצות שלנו לשנים הקרובות, זה להגדיל את ההשקעה, כך שזה יעמוד בין 1.6-1.8% מהתמ"ג בהתאמה.
תקציב 2017 מה שניתן להסתכל, הביצוע בפועל, היה כ-12.5 מיליארד ₪. תקציב מדינה בפיתוח תחבורה יבשתית. הנתון הלא פחות חשוב, החלוקה בין פרויקטים של תח"צ (תחבורה ציבורית) מול כבישים, ומה שרואים, שלא כולל הסובסידיה. רק עבור הפיתוח, כ-6.6 מיליארד ₪ מיועד לטובת פרויקטים של הסעת המונים ברכבות, כשאני מסתכל על התקציב ל-2018 המספר באופן יחסי גדל, סך הכל התקציב יעמוד על כ-13.2 מיליארד ש", מתוך זה 7.3 מיועד לפרויקטים של הסעת המונים.
יש לנו תקציב מאושר לשנת 2019, רואים גידול ממשי פעם נוספת של סך הכל התקציב המיועד שיעמוד על כ-15.4 מיליארד ₪. מתוך זה כ-7.8 מיליארד ש"ח מיועדים לפרויקטים של הסעת המונים ופיתוח הרכבת המסילתית. כשאני מסתכל על זה, באופן יחסי לשנים קודמות, השקף הזה בא ומצביע, אני לוקח כל 5 שנים בהתאמה, ורואים שבעצם, בתקופות קודמות, עמדנו על כ-40-50 מיליארד ₪ בכל 5 שנים, ב-5 השנים האחרונות התקציב עמד בסך הכל על כ-55 מיליארד ₪ לתקופה 2014-2018 ואני מסתכל על ה-5 שנים הקרובות ועל הגידול הצפוי, מה שרואים בשתי חלופות מניחים שניתן ורצוי להגיע להיקף תקציב והשקעה בתשתיות עם דגש על פיתוח פרוייקטים מסילתי והסעת המונים, בכ-65-75 מיליארד ₪ לתקופה של ה-5 השנים הקרובות.
כשאני משווה את זה מול תוכנית האב שהכנו בהתאמה ב-2013, המלצנו על כך שצריך להגדיל את סך כל העוגה וראינו בשקפים שהצגתי עד כה, אנו הצבענו על כך שיש לקחת את החלק מהעוגה המיועד לתח"צ באופן יחסי להגדיל את החלק הזה, בהתאמה. גם זה אנחנו רואים, בבחינת השנים 2017-2018 2019 וגם בוודאי בבחינת התוכנית ל-5 השנים הקרובות. כשאני מסתכל על ההשוואה של כל מה שאני מדבר על הכלכלה, עשינו עבודה ב-2013, ובחנו לא רק בבחינת ההשפעה על הניידות והתחבורה, אלא על כלל המשק.
בחרנו בתעסוקה מבחינת התוצר, אני חושב שאפשר לבוא ולומר, שמה שאנו רואים בישראל היום, המהפך התשתיות בתחום התחבורה, יש לו קשר ישיר ומובהק בבחינת הקידום של הכלכלה במשק הישראלי בהתאמה.
החלטת הממשלה מ-2010, שר התחבורה הביא תוכנית נתיבי ישראל, מטרתה העיקרית פיתוח רשת תחבורה מהצפון והדרום, והחיבור למרכז הארץ על ידי פיתוח רשת מסילתית ארצית ושיפור רמת הדרכים. חלק מהפרוייקטים כבר בוצעו ונמצאים בשלב של הפעלה לדוגמא, המסילה והחיבור לכרמיאל שכבר נמצאת בהפעלה. פרוייקט רכבת העמק וחיבור עפולה, בית שאן לרשת המסילתית. אשקלון, באר שבע והחיבור של ערים שדרות, נתיבות, אופקים דרך הקו של באר שבע אשקלון נמצאים בשלב ההפעלה.
עכשיו ראינו צילומים בסרט שמתייחס לקו הרכבת בירושלים, שאנחנו מקווים לבוא ולראות בחודשים הקרובים סוף סוף ההפעלה המסחרית של הקו. פרוייקט מאוד מורכב, מעניין, גם מבחינה תחבורתית צפויים לראות משהו שבהחלט יביא לשינוי בקשר בין ירושלים ושאר הרשת המסילתית. אחד הדברים שמופיעים בתוכנית נתיבי ישראל: חשמול רשת הרכבות. הקו הראשון הוא קו ירושלים. הכוונה להביא למצב שגם מסילות נוספות, מסילת החוף וקווים נוספים להיכנס לתוכנית ויהיו חלק מהרשת המחושמלת בהתאמה.
תחנות רכבת. מה שאנו רואים, בהרבה מקומות בארץ, זה הקמה של הרבה תחנות חדשות. דיברנו על ירושלים, חיפה, קרית מלאכי, איזור השרון, מזכרת בתיה, אלו דוגמאות של תחנות שהיום רואים את ההפעלה, או כמעט בקרוב הפעלה של תחנות חדשות. יש גם כן שדרוג של תחנות קיימות. וכשאני בא ומסתכל על כל מה שהצגתי בהתחלה, בבחינת מה היה האלטרנטיבה, הרשת המסילתית סוף סוף הופכת להיות דבר מעשי מבחינת אנשים שיכולים לקום בבוקר, להשתמש ברכבת כחלק ממערך התחבורה האמיתית כמו הרבה מדינות בעולם. וכפי שרואים, לאט לאט אנשים מעדיפים אפילו לעזוב את הרכב הפרטי ולהשתמש בזה בהתאמה.
כשאני מדבר על הפרוייקטים בתוך ערים, פרוייקטים לפיתוח מערכות להסעת המונים בתל אביב, זה הדגש, פה אתם רואים את המפה של 3 הקווים, הקו האדום נמצא בביצוע ותיכף נראה תמונות של הקמתו. הקווים הנוספים: הירוק והסגול- חלק מהתוכנית, והמערכת שאנו מקווים נראה עד 2024 כחלק מהדברים שנוסעים. הקו האדום, אורך כ-24 ק"מ. 12 מעל הקרקע ו-12 מתחת. פרוייקט של כ-16 מיליארד. אלו תמונות שצולמו בשבועות האחרונים, אני אעובר ממש מהר. מה שרואים פה לאורך כל הקו, כל התחנות גם מתחת לקרקע וגם על פני האדמה, יש עבודות מאוד אינטסיביות לאורך כל הקו, שבסך הכל, סוף סוף אנו רואים ומרגישים את הפיתוח הקו הראשון של המערכת להסעת המונים בתל אביב. תחנת קרליבך, הציר באיזור בת ים, כל אותם קטעים לאורך הקו הזה נמצאים בביצוע.
הקו השני, שיוצא לדרך, זה הקו הירוק, פרוייקט מאוד גדול, בהיקף של כ-20 מיליארד ₪. הפרוייקט השלישי הוא הקו הסגול- גם זה בתהליך לקידום ביצוע. כשאני בא ומסתכל על לוח הזמנים, כפי שאמרתי שלושת הקווים הללו ביחד, מקווים לראות כחלק מהרשת בתל אביב, עד 2024, עוד נושא אחד שמקודם היום על ידי חברת נת"ע בחינת הישימות של קווי מטרו, במקביל להקמת אותם קווים שציינתי קודם.
דיברנו על פרוייקטים עתידיים, כשאני מסתכל על ירושלים- הייתה לי הזכות בשנים האחרונות לפני ההפעלה, לעמוד כיו"ר הרשות הממונה של רכבת קלה בירושלים.
הייתה ביקורת רבה בקשר להתנהלות, לביצוע של הפרוייקט. היום, כשאני מסתכל על הפעלת הקו הראשון בירושלים, הוא שינה את פני העיר. את הכלכלה, את הצד האורבני של העיר, ורק רוצים לראות המשך, גם צפונה גם דרומה, וגם פיתוח של הקווים הנוספים, כמו הקו הירוק בירושלים כחלק מהמערך הכולל.
עוד פרוייקט מעניין: מהיר לעיר. בעצם פה, הכוונה לייצר העדפה לתח"צ על כל מיני צירים, כבישים עירוניים ובין עירוניים בהתאמה. פרוייקט מאוד גדול בהיקף גדול של כ-7 מיליארד ₪ וגם זה מקודם על ידי המשרד.
פרוייקטים מסילתיים נוספים שנמצאים בתהליך, כמעט לקראת ביצוע, אחד הפרוייקטים שכרגע זה לאורך ציר כביש 431 שכולם מכירים, זה היום לבוא ולהקים את המסילה, שבעצם תיתן את הקשר מאיזור מודיעין לכיוון ראשון לציון ותל אביב. הפרוייקט נמצא בתוכנית עבודה.
פרוייקט נוסף שנמצא בתוכנית הפיתוח זה הקמת המסילה המזרחית בעצם לאורך הציר של כביש 6 מאיזור של חדרה ולוד פרוייקט של כ-60 ומשהו קילומטר. מסילה, שתוקם לאורך הציר הזה, גם לטובת מטענים.
עוד פרוייקט שלקראת ביצוע, הקמת הרכבת הקלה לאורך הציר בין חיפה ומפרץ חיפה לאיזור נצרת עילית. עוד פרוייקט שיקודם בשיתוף הסקטור הפרטי. ניסיתי לקצר, אני מקווה מאוד שגם אתם מבינים שיש פה מהפך תחבורתי בתחום של התשתיות, המסילתית וגם פרוייקטים של הסעת המונים. אני מאחל לכם יום מוצלח תודה רבה.
גד ליאור: תודה רבה על ההרצאה המאלפת של צ'רלי סולומון. סמנכ"ל בכיר במשרד התחבורה.