ד"ר שי סופר, המדען הראשי של משרד התחבורה: מגמות בתחבורה הישראלית והעולמית
בוקר טוב לכולם.
פיני (קבסה), תודה רבה על ההזמנה. אנחנו למעשה, 132 שנים לאחר ההכרזה על מהפכת הרכב הממונע, כשהמציאו את הרכב בעל מנוע בעירה פנימית, זה יותר דומה לכרכרה אמנם, זה הענין שבו אנו מוותרים על הסוסים, ומתחילים עידן של פרבור, של יכולת תנועה הרבה יותר גדולה. אבל עידן שמביא איתו גם זיהום אוויר, תאונות דרכים והרבה מאוד גודש. גודש שגם גד התייחס אליו. הגודש הזה נובע בעיקר מהעובדה שאנחנו נוסעים פשוט לבד באוטו. אנחנו כל אחד מאיתנו לוקח קופסא של בערך 2.5 מטר על 4.5 מטר, ומסתובב איתה בדרכים. בשפה המקצועית קוראים לזה מקדם המילוי. מקדם המילוי בארץ, נמוך מאוד. זאת אומרת שיש לנו בממוצע 1.1 אנשים בכלי רכב. זה גורם לגודש. ואנחנו חושבים הרבה מאוד, מה לעשות בנושא הזה.
אני אחלק את ההרצאה לשתיים. ואני אדבר על שני סוגים של פתרונות, אחד בתחום ההנעה, וזו הנעה חשמלית, והשני התחום היותר מרתק אותנו, הנושא של האוטונומיה. של רכב שהוא מקושר, שיכול לנוע לבד, הבשורה המשמעותית בהיבט הזה של רכב אוטונומי מעבר לעובדה שאין לו נהג, שאנו עוברים מבעלות על רכב, שנוסע כ-4% מהזמן ו-96% מהזמן עומד, לשירות. במצב שבו אנו מקבלים שירות, אין לנו טעם להיות בעלים של כלי רכב. תהיה לכך השפעה משמעותית על החניה – נדבר על הכל.
נתחיל עם כלי רכב חשמליים. מבחינתנו כמשרד, הבשורה הגדולה בתחום היא אוטובוסים חשמליים. יש לזכור שאוטובוס שמונע בדיזל מאוד מזהם. סולר, אותו נוזל שמניע את כלי הרכב הזה, מי שיצא לו להתעסק – נוזל סמיך עם לא מעט בעיות. זיהום מאוד משמעותי, אוטובוס כזה צורך ליטר סולר על כל ק"מ בתוך העיר. מחקרים מראים שהזיהום הזה מסרטן. לאוטובוס חשמלי יש שני סוגי הנעה: סוללות וכבלים. מי שיוצא לו להסתובב בתל אביב, רואה אוטובוסים של דן שנוסעים בעזרת קבלי על- האוטובוס יכול לטעון כל פעם את הסוללות שלו בתחנה עצמה בצורה מאוד מהירה, הנוסעים בכלל לא מרגישים, משום שכשהם עולים ויורדים האוטובוס נטען.
הנושא השני שמבחינתנו מאוד משמעותי- מכוניות חשמליות. מיזם שאנחנו נכנסים אליו בצורה מאוד משמעותית. אנו רואים פה דוגמא באוסלו. המדינות הסקנדיביות חזקות בענין החשמלי, בעיקר הנורבגים. גם אצלנו, מתחילה לאט לאט חדירה. מי שיוצא לו לעקוב אחר שוק הרכב, בערך ב-12% מהנסיעות הן נסיעות של כלי רכב היברידיים. זה עדיין לא חשמלי מלא, אבל עדיין יש בכך תרומה שהיא משמעותית. נעשה ניסיון לפני עשור אך הוא לא הצליח. מדוע?
המודל העסקי לא היה מודל נכון, לדעתי, הסיפור של החלפת סוללה שהיא הרכיב הכי יקר בעסק הזה לא היה נכונה, וגם הטווח היה מאוד בעייתי.
אני חושב, ולא רק אני, מומחי התחבורה אומרים שהמעבר לרכב חשמלי יהיה כשהטווח יהיה זהה לרכב רגיל או גדול יותר. כשהרכב החשמלי יגיע ל-500-600 ק"מ טווח, סביר להניח שאנשים ירכשו אותו באופן משמעותי. אנחנו לא רחוקים מהמקום הזה.
הראנו שזוהי, שהיום היא למעשה הכוכב של ציי הרכב בתחום החשמלי, הדגם החדש מגיע לטווח של 300-350 ק"מ. אנחנו מעריכים שבשנים הקרובות נראה כלי רכב שעוברים את ה-500 ק"מ ואז באמת תהיה הבשורה האמיתית. יש לזכור שלכלי הרכב האלה אין כמעט תחזוקה. מגיעים למוסך, עושים לך עדכון תוכנה, בדיקת בלמים שלא נשחקים משמעותית כי יש רגנרציה של המנוע. בגלל האופי הלינארי של המנוע, אין הרבה בלאי לצמיגים. כל העלות תחזוקה של הכלי היא מאוד זניחה יחסית לכלי רכב שהוא בנזין, אין פילטרים אין את כל המערכות האלה.
כבר לפני כמה שנים, הכנסנו את הקוואדרו סייקל לתנועה עירונית, כלים חשמליים זולים, רואים ציי רכב כמו איחוד הצלה שמשתמשים בכלי רכב אלו. מאוד נוחים, לא מזהמים. וגם בהיבט של חניה, הם תופסים, בערך שליש מחניה רגילה. אפשר לראות בחניית המשרד 3 כלים כאלה חונים בניצב, תופסים חניה של כלי רכב אחד. זאת בשורה שהיא גם מאוד משמעותית.
נושא האחרון בתחום: אופנועים חשמליים שגם תופסים תאוצה מאוד משמעותית. יש אצלנו במשרד כלי כזה בניסוי. מבחינת תועלת כספית, המעבר לחיסכון הוא בשלב מאוד מוקדם יחסית, מי שמגלה הרבה ענין בנושא הזה זה ציי רכב, מי שיוצא לו לראות חברות שליחויות שעברו במסות לכיוון החשמלי, חברות של פיצות ומזון מהיר, אנחנו רואים שיש להם תועלות מאוד משמעותיות. אני משתדל לקצר כי איחרנו, זה פחות או יותר על הנושא החשמלי. זאת תהיה ההנעה המרכזית של המאה ה-21. נראה את זה יותר ויותר. רק במאמר מוסגר, מעבר למאמץ שלנו בתחום הרכב, משרד האנרגיה עומד להשקיע 25 מיליוני ₪ בעמדות טעינה, זה נושא שנראה אותו מתקדם בצורה מאוד משמעותית.
בנוגע לרכב האוטונומי. קודם כל, תקשורת. תקשורת היא נדבך מרכזי, מושגים כמו V2I אלו מושגים שנלך ונשמע יותר ויותר. התקשורת מאפשרת מידע אוטונומי. אותה קישוריות מאפשרת יעילות אנרגטית, גם את הנושא של ניהול תנועה ובקרת תנועה, וכמובן פועל יוצא, מניעת תאונות. ברגע שמייתרים את הגורם האנושי בעולם האוטונומי, מדברים על ירידה של 90% מתאונות הדרכים, ואנחנו באמת מקווים להגיע לעולם הזה.
כשאנחנו מדברים על חניה והזכרתי את זה קודם, ברגע שאני עובר ממצב שאני בעלים של רכב למצב שאני מקבל שירות והרכב עובד רוב הזמן ונותן שירות להרבה מאוד אנשים ולא רק לאדם אחד או למשפחה אחת, אז אנו מדברים על חיסכון של 20% בחניה ברחוב. חיסכון של חניה, אנשים לא יחזיקו כלי רכב, ואנחנו כבר רואים את התכנון האורבני העתידי שמייתר חלק גדול מהחניות. אצלנו במשרד, עוקבים בצורה מאוד משמעותית אחרי מה שקורה בעולם בנושא האוטונומי. ראינו שלא מעט מדינות יצרו כל שטחי ניסוי למשל הסינגפורים מאוד מתקדמים בנושא, כבר ב-2014 נכנסו לעולם הזה עם שטחי ניסוי, שהם חילקו את העולם האוטונומי ל-4 קבוצות שאנו מאוד מאמינים בהם.
אוטובוסים חשמליים, אחרי זה הנושא של תחבורה אוטונומית על פי ביקוש, פלטונינג של שיירות אספקה- משאיות, וכמובן הנהיגה האוטונומית, דבר שמבחינתנו הוא מאוד משמעותי. ארבעת הנדבכים הללו הם מאוד משמעותיים בעולם שלנו.
אנחנו עוקבים כל הזמן אחרי מדינות שעובדות בנושא. לא כל המדינות מדווחות, אך כל המדינות עובדות. יש לזכור שהמניע כאן הוא כח כלכלי אדיר. בארה"ב רוב החברות שעוסקות בנסיעות זה חברות הסעות. לא חברות רכב. אלה חברות שמבינות שברגע שהן תוותרנה על הנהג ערכן הכלכלי יעלה דרמטית והשירות שיתנו לאנשים יהיה שירות אחר לגמרי. שירות של 24/7. ללא מחויבות לשעות נהג או בעיות התנהגות כאלו ואחרות. לכן הדחף האדיר שלהם להגיע לעולם האוטונומי. דחף שאפשר לומר שהוא נמהר מידי ולכן ראינו שהיו כמה תאונות בתחום הזה.
כשאני מדבר על המהפיכה, ישנם שישה נדבכים לאותה מהפיכה, היא כוללת בעיקר חדשנות עסקית וחדשנות טכנולוגית.
דיברנו על נושא של טכנולגיות הנעה, חיבוריות נהיגה אוטונומית, המון נדבכים של כלכלה שיתופית. רואים ערים שנכנסות לתחבורה שיתופית, הטמעת כלי רכב חשמליים, כמובן עולם ה-IOT ובינה מבוססת מידע. הרצון הוא שנשלוט בעולם התחבורה שלנו בעזרת הסלולר, את כל הנושא של הזמנות ותשלום, נעשה באמצעות הסלולר. אנו רואים כבר היום, לא מעט חברות שעובדות בתווך הזה, נראה את זה ביתר שאת בעתיד הקרוב.
בתחילת 2017 הממשלה קיבלה החלטה בנושא תחבורה חכמה עם השקעה של 250 מיליון ₪ במטרה להפוך לאבן שואבת לתעשיית ההזנק, להפחית את הוצאות התחבורה למשק הבית, הקטנת הצריכה בנפט וכמובן קיצור זמני הנסיעה. אלו יעדים אסטרטגים ואנו בהחלט מתכוונים להגיע למקומות האלה. חילקנו את מרבית התעשייה לתשעה נדבכים. כבר התחלנו לעבוד על הנושא. יש לנו שטח ניסויים בכביש 20, וכביש 531 עם חברות שעובדות שם, לא מעט עשיה נמצאת שם, כשרואים למעשה שהשוק נחלק ל-2 גישות, אחת מהן היא המסורתית, כלי רכב שמולבשת עליהן יכולת אוטונומית, והגישה השניה של חברות כמו גוגל ואפל, מכוניות שהן מראש אוטונומיות. זולות עם בטיחות אקטיבית. אנו עוקבים אחר שתי הגישות בצורה מאוד משמעותית.
ברשותכם נחזור לפתיח של ההרצאה, בעת שקרל בנץ המציא את המכונית הוא יצר שלושה דגמים, דגם אחד הוא נתן לאשתו, ברטה, שהחליטה בשנת 1888, לנסוע לאחותה עם שני בניה. מרחק של 200 ק"מ (כלי הרכב נוסע במהירות 8 קמ"ש). במסלול ממנהיים לפוצהיים במסלול שיחשב שנים מאוחר יותר למסלול ההיסטורי של הגב' בנץ. כמעט 120 שנה אחרי, חברת מרצדס לקחה את דגם ה-S קלאס, שמצוייד ביכולות אוטונומיות מלאות ומסיעה אותו במסלול ההסטורי לאורך 200 ק"מ. אנחנו יכולים לראות שאמנם על פי הרגולציה הגרמנית יש נהג, אך הרכב נוסע לבד, אוטונומי לגמרי. יודע לזהות כיכרות, הולכי רגל, כלי רכב שנמצאים מלפניו. היכולות הן יכולות אוטונומיות מלאות, אפשר לומר שאם מרצדס כמו לא מעט חברות כמעט שם לגמרי.
כששואלים אותי מתי אתה חuשב שכלי רכב אוטונומיים ינועו בכבישים, ההערכות ל-2022 ריאליות. המערכת היא של חברה בשם בוש, מי שמכיר, חברה גרמנית ידועה, וניתן לראות שהרכב יודע לזהות משתמשי דרך אחרים. הנהג רק יושב ולא עושה דבר מעבר לזה. אפשר לראות את היכולות המאוד מופלאות של הרכב הזה בתחום. המהפיכה בהחלט קורמת עור וגידים. אנו מאוד קרובים לשם. תתרשמו מהתמונות. אפשר לראות יכולות זיהוי, יכולות עקיפה ונהיגה בהתאם לתוואי הדרך. יש לו אלגוריתמיקה מורכבת שנמצאת במוח של כלי הרכב. רכב מלפנים שפנה עכשיו שמאלה, הרכב שלנו יודע להאט, יודע לעצור ולדעת בדיוק מה קורה בכביש שלפניו. זהו, ממש בקצרה. שיהיה לנו כנס מוצלח ותודה רבה.
תתרשמו מהתמונות. אפשר לראות יכולות זיהוי, יכולות עקיפה, הנחיות כלי רכב בהתאם לתוואי הדרך. יש לו אלגוריתמיקה מורכבת שנמצאת במוח של כלי הרכב. רכב שפנה עכשיו שמאלה, הרכב שלנו יודע להאט, יודע לעצור. ולדעת בדיוק מה קורה בכביש שלפניו. אז זהו. ממש בקצרה. אז שיהיה לנו כנס מוצלח ותודה רבה.