פאנל תחבורה חכמה_640x426
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב print

כנס  ישראל לחניה תנועה  ותחבורה  - 2109 ישראל בתנועה: המדיניות הלאומית של מדינת ישראל בתחום התחבורה החכמה: 2019-2030 

כיצד תיראה ישראל בעשור הבא, האם תשכיל ליצור תחבורה חכמה המשלבת את מערכת התחבורה הציבורית והפרטית

משתתפים:

ד"ר שי סופר – המדען הראשי של משרד התחבורה

ענת בונשטיין מנהלת תכנית לאומית לתחבורה חכמה משרד ראש הממשלה

גדי הורנשטיין ראש ענף מוביליטי רשות החדשנות

אליצח דמבינסקי, סמנכ"ל מטה ואסטרטגיה חברת נתיבי איילון

 מנחה: עוזי יצחקי, יו"ר חברי נמלי ישראל, מנכ"ל לשעבר של משרד התחבורה.

עוזי יצחקי עוזי יצחקי שלום לכולם ברוכים הבאים לירושלים. בשבוע שעבר חגגנו 71 שנים לעצמאות מדינת ישראל. מדינה צעירה מאוד ביחס למונחים מדיניים היסטוריים, אבל כבר מייצבת את עצמה. בשנת 2018 כמעצמה השמינית בעולם עם יכולת כלכלית גלובלית, השפעה פוליטית בני ברית חזקים בעולם וצבא איתן. ההצלחה של ישראל מבוססת על ה-DNA הלאומי. יתרון מדעי שרק הולך וגובר. תרבות היזמות בעוצמה יוצאת דופן ואנו רואים את זה בחוץ במצגות ובדוכנים. היתרון הגלובלי של היהודי הבודד, תרבויות שפות, היתרון הדמוגרפי של אוכלוסיה צעירה, שיעור אקדמאים גבוה. גלי עליה ושתי אוכלוסיות החרדית והלא יהודית- שמשתלבות אט אט במשק. וגם, נטיה לאומית חזקה, לחוסר שביעות רצון מתמיד, המשמש בסופו של דבר, כזרז לשיפור קבוע. וכמובן התקשורת, גד ליאור, בזה אתם טובים. אבל בסדר גמור- זה רק גורם לנו להיות טובים יותר וחזקים יותר. מבחינת טכנולוגיה- אנחנו מקום ראשון בעולם בהשקעה במחקר ופיתוח כאחוז מהתוצר ואלו נתונים שפורסמו שבוע שעבר ערב יום העצמאות. ישראל ניצבת במקום ה-12 בעולם במוכנות הדיגיטלית לתחרות העולמית העתידית. הרבה לפני יפן, גרמניה, דרום קוריאה ואחרים. הפכנו למרכז טכנולוגי עולמי. בשעה הקרובה ננסה להבין, כיצד ישראל כסיפור הצלחה משכילה ומצליחה ליצור גם תחבורה מתקדמת וחכמה, אשר תשפר את רמת החיים של אזרחי מדינת ישראל.

אני רוצה להזמין את ד"ר ענת בונשטיין, מנהלת התוכנית הלאומית לתחבורה חכמה במשרד ראש הממשלה.

ד"ר ענת: תודה רבה. לגד ליאור, אני חייבת להגיד, מקודם אמרת שלוקח שעה ארבעים להגיע לירושלים, לי לקח שעה ארבעים להגיע מבנימינה לירושלים. תחבורה ציבורית. אז ככה. אז המנהלת שאני עומדת בראשה, אחראית על כל העשיה שנוגעת לתחבורה חכמה. היות והתחום הזה הוא בעצם תחום ששייכים להרבה משרדים, אנרגיה, תחבורה אוצר כלכלה וזה, צריך בעצם יחידה אחת שתתכלל שתוביל, שתיזום שתניע וזה אנחנו.

עכשיו עצם המנדט שקיבלנו מהממשלה- זה לגמול את העולם מהשימוש בסקטור התחבורה וגם מיצוב ישראל כמיצב ידע עולמי בתחום התחבורה החכמה. ברור שכשמורידים את הנסועה ואת הצורך ברכב- אנחנו נהנים מהרבה דברים אחרים. פחות זיהום אוויר פחות תאונות דרכים. פחות צמצום הגודש. מנוע הצמיחה מאוד גדול. עבור המשק הישראלי, ואם אנחנו נהפוך את ישראל למרכז ידע וטכנולוגיה- אז אנחנו בממשלה השקענו הרבה בזה בקידום מחקר ופיתוח. הקמנו מרכזי מחקר, מעבדות, תמיכה בחוקרים. תמיכה בסטארטאפים. הקמנו קהילת יזמים שנקראת אקו מושיין ופיילוטים ובעצם היום יש אולי הרוב מכירים את מובילאיי. אבל יש  600 חברות סטארטאפים שמתעסקים בתחום של תחבורה חכמה. אז בעצם ישראל, כמו שנאמר פה, ישראל היא מובילה טכנולוגית אבל בעיקר בתחום הזה, וכבר צברה שם עולמי בתור האוטו תק של העולם. 

ענת בונשטיין משרד ראש הממשלהאומרים שאנחנו סיליקון ואלי. אז אנחנו מאוד מוצלחים מבחינת מו"פ אבל מה רוצים לראות פה- הטמעה. את הפתרונות בשוק המקומי. ליהנות מהטכנולוגיות. פה נכנס מצד אנשים. אם מדברים על רכב חשמלי אומרים מתי רכב חשמלי יכנס. בטח מדברים על רכב אוטונומי והורדת פקקים אומרים בסדר בסדר. אבל צריך להיות כן עם חזון ועובדה שאם נסתכל רגע על עשר שנים בין 1903-1913 אם היה רק בהתחלה כיכרות וסוסים איך תוך עשור הפכנו לעולם הפך לרכב. שינויים כן יכולים לקרות. וכבר עכשיו אנחנו באיזה שינוי שרובו וזו הסיבה שהבאתי את הטלפון שלי לפה, הרוב בגלל הדבר הזה.

הדבר הזה, הטלפון החכם היום, הוא סנסור. הוא חיישן. הוא יש לו מצלמה יש לו GPS יש לו הרבה דברים שאנו היום יכולים להשתמש בהם. ובעצם אפשר לראות שהינה, כל המכשור הזה, היכולת שהטלפון יהיה מחשב, המזעור, הביג דאטה, הסמארטפון גורם שאפשר לדבר על ארבע מגמות עולמיות שקורות בעולם. החשמלי, אין מה להרחיב. אתם יודעים. מחובר זה אומר שרכב יכול לדבר עם רב. יכול לדבר עם תשתית. עם משתמשי דרך אחרים. הרכב האוטונומי והרכב השיתופי היום רואים את זה, שיתופי שיש רכב וכמה משתתפים כמה אנשים יכולים להשתמש בו. ומה שחשוב- שכל אחד מהמגמות האלה, שהיא לבד, זה לא מספיק. זאת אומרת- אם אני עכשיו בישראל משנה כממשלה- לא הורדתי את הגודש לא דאגתי לתאונות דרכים. 

אני חייבת לטפל בארבעת המקומות הללו ביחד. לפני עשר שנים, משהו כזה, היה לי סמארטפון, לא סמארטפון. טלפון טיפש נקרא לזה. ואלו אמצעי התחבורה שמעוד לרשותי. הרכבת, אוטובוס הליכה ברגל אופניים. היום, המצב השתנה לגמרי. נשארו האפשרויות האלה, אבל היום יש גם הרבה דברים אחרים. שיתופי יש את הוויז, מוביט שנותן את כל הפתרונות. עכשיו בתל אביב יש את השירות 'באבל' של חברת ויה, וגם שעושה אופטימיזציה של מסלולים. 

אני לוקחת מנקודה א' לנקודה ב'. כל זה מתיישב יש הכל בטלפון. יש לי את הוויז. את המוביט. את הבאבל. כל הדברים השיתופיים וזה מה שגרם למהפכה. רציתי להראות שקף- זה לא רק אנחנו. 

חברות הרכב הבינו שצריך להוציא ממצב בעלות למצב שירות ולכולם יש השקעות ומיזמים בתחום של רכב שיתופי. ורחל (רלב"ד) זה מתחבר למה שאמרת מקודם- ברגע שיש חיבוריות בין הרכבים, בין התשתית, שזה מייעל את התנועה ויש חיבור בין הרכב למשתמשי הדרך האחרים, אני בהחלט יכולה לדבר על יותר בטיחות.  כל נשוא הבטיחות- ברכב שיתופי הוא סופר חשוב. 

ברגע שמדברים על רכב אוטונומי- אם משתמשים בצורה חכמה, לא שלכל אחד יהיה רכב אוטונומי אלא שיהיה שיתופי- אפשר לדבר על תכנון ערים אחר לגמרי. אולי לא אצטרך את כל נושא החניה. לא נצטרך עכשיו את כל מה שדובר פה בבוקר על ידי המשטרה עם בעיות החניה. אז ארבעת המגמות בהחלט יכולות להשפיע על איך העולם נראה. בסופו של דבר, מה שאני רוצה, זה לצאת מהקטסטרופה שקיימת לא רק בישראל אלא בהרבה מקומות של הגודש. תאונות דרכים.

אני רוצה לעשות שיפטינג להשתמש בתחבורה ציבורית ואמצעים אחרים. זה המצב היום. וזה קורה בישראל ובדומה לעולם- הרבה כסף על חניה. גודש שרק יעלה ויעלה. תאונות דרכים וזיהום אוויר וכל זה זה הרבה הוצאות עבור המשק. 

ולכן, ממשלת ישראל אמרה טוב אנחנו חשוב לנו מאוד מה עושים. גם לקדם את המחקר והפיתוח . יצאה עם תוכנית לאומית לתחבורה חכמה. ששוב מרכזת את כל המשרדים הרלוונטים ונותנת את הכלים החשובים, כמו רגולציה תומכת, גם בשביל לעשות ניסויים וגם בשביל שבעתיד יהיה אפשר לנסוע בלי שתי ידיים על ההגה. משרד התחבורה עושה עבודה בכל נושא הרגולציה. כל נושא האקדמיה. להקים מרכזי מחקר. הפיילוטים. לשבת בחברות ולעשות פיילוטים נתיבי איילון. עושים עבודה נהדרת.. לפי דרישת הלקוח, שטחי ניסויים האקתונים. לתת את הסביבה העסקית התומכת שכבר היום רואים חברות מכל העולם. גם בשביל החברות וגם לנו להראות אפשר לעשות את זה בישראל. 

אז זה באמת שקף של מרכזי המו"פ שהצגתי לפני כשנתיים זה היה חצי מזה. אני אמרתי לממשלה- תוך שנתיים נכפיל את מרכזי המו"פ שיש וזה מה שקרה. יש הרבה ענין מצד העולם לראות מה קורה. וזה הגידול בחברות. יש בין 600-650 חברות בתחום הזה. לישראל יש בהחלט מה להציע. ועכשיו זה התפקיד שלנו כממשלה, עם השוק הפרטי, להטמיע את הפתרונות. על זה עובדים. על רגולציה. תמיכות. עובדים עם הרשויות הרבה, כי הן בסופו של דבר מה שבהן נראה הן פלטפורמה לחברות לעשות שמה את ההורדה את כל הפיילוטים שלהם.

אז יש לנו קורס שאנחנו עושים עבור הרשויות, יש תמיכה דרך הרשות לחדשנות. ובעצם אנחנו רוצים עכשיו זה השנה בעצם שאנחנו עוברים מעשינו את המחקר, עשינו את המו"פ יש פה אקו סיסטם עכשיו צריכים להטמיע את זה. תודה רבה.

עוזי: תודה רבה על המצגת. אחרי זה אנחנו גם נשאל את ענת אם יותיר הזמן כמה שאלות. למשרד התחבורה תפקיד מרכזי בקידום מוצרי העתיד כפי שראינו ותחבורה חכמה. 

ד"ר שי סופר המדען הראשי במשרד התחבורה

ד"ר שי סופר: 

תודה עוזי, בוקר טוב לכולם. האמת ששנה שעברה סקרתי את כל נושא הרכב האוטונומי ומה התוכניות- השנה אני שמח לבוא עם תוצאות. דיברנו שנקים מרכז למעשה לניסוי. מה שעשינו בשנה החולפת, למעשה, החלטנו ללכת יחד עם משרד הביטחון על איחוד תשתיות ולקחנו את מתווך 24, בראשון לציון, השתמשנו בפלטפורמה צבאית, שדרגנו אותה כמובן, בהשקעה, שלנו, והפכנו את המקום למקום שבו אנחנו יכולים לעשות ניסויים כמובן בעזרת חברת נתיב איילון.

שי סופר המדען הראשי של משרד התחבורה_427x640נראה סרטון קצר, על מספר חברות שעובדות שם, ואחר כך נדבר קצת על מה ראינו ואיך הדברים עובדים. אז בואו נראה את הסרטון. אז אנחנו מתחילים להבין שכל העולם של תחבורה כמו שאנחנו הכרנו אותה, עולם של הרכב הולך ומשתנה בצורה מאוד מאוד משמעותית לנגד עינינו. ישראל, שהייתה בעבר שחקן מאוד שולי בעולם הזה, הופכת להיות שחקן מרכזי, בעיקר בזכות מערכות מאוד מתקדמות ובזכות היכולות שלנו בתחום הסייבר. אנחנו שומעים על יותר ויותר חברות ישראליות או סטארטאפים שנמכרים לחברות ענק. ראינו גם במצגת של ענת את ההתעניינות האדירה של חברות. היום שמענו שנשיא פורד יגיע לכאן בשבוע הבא. אנו הופכים להיות האב עולמי בתחום הזה של מערכות אוטונומיות ורובוטיות ואין לנו ספק שהעולם העתידי יראה כך. עם מערכות שהן מקוררות ואנחנו כרגולטור, כמשרד התחבורה מאוד חשוב לנו להיות שם. לתת את הפלטפורמה לשחקנים החדשים שנכנסים לשוק. ובעיקר להוות מרכז עולמי לכל הקדמה הנהדרת הזאת.

אז זה בקצרה. תודה רבה לכם. 

עוזי יצחקי- תודה. תחבורה חכמה משלבת בין מערכות להסעת המונים בתחבורה הציבורית- לבין השימוש ברכב הפרטי וכן אמורה לשפר את התנועה היבשתית.

אליצח דמבינסקי נתיבי איילון_640x426אחת הבעיות המורכבות ביותר- ניהול התעבורה במרכזי הערים. לאחר שאת בעיית זיהום האוויר שהייתה מרכזית בעבר אמור לפתור עידן המכונית החשמלית נושא לו יוקדש שולחן עגול במהלך הכנס היום.

אני מבקש להזמין את אליצח דמבינסקי מנהל אגף בחברת נתיבי איילון אשר יתאר את הפתרונות לבעיות החדשות עומס בכבישים ובעיקר בכניסות לערים. הזמן האבוד וכו'. בבקשה.

אליצח דמבינסקי: נתיבי איילון נוסדה ב-1970. לפני 3 שנים הורינו התגרשו, עיריית תל אביב ומשרד התחבורה שהיו הבעלים של החברה לא הסתדרו ביניהם. 

עוזי- זה היה גירושין בהסכמה. 

אליצח- המגשר עשה בהסכמה הסכם ממון ועברנו לניהול ממשלתי. היום החברה שייכת 100% למשרד התחבורה. שכשייסדו את החברה פעם שניה לפני 3 שנים נתנו לה שלושה דברים: 1. קידום מגה פרויקטים בתחום התשתית. פרויקטים כמו נתיבים מהירים מהיר לעיר. דבר שני שהחברה מבצעת- אמרו לה תמשיכי ותעשי פרויקטים תומכי דיור, תבני תוכנית האב סוף סוף למטרופולין תל אביב.  מטפלת מקרית שמונה עד אילת. דבר שלישי שאולי בגללו אנחנו פה- נתנו לנתיבי איילון להוביל את תחום תחבורה חכמה. 

בעצם החברה בחברה שלושה תחומים להתמקד בהם: קידום התחבורה באמצעות טכנולוגיות, אנחנו למעשה לוקחים את כל מה ששני המכובדים האלה מובילים אותנו אליהם, מה שענת עושה בתחליפי דלקים ומה ששי (סופר) כמדען ראשי, את כל הסטארטאפים כל שש מאות החברות מנסים לתת להם הזדמנות. מטמיעים טכנולוגיות בפרויקטים של החברה לממש ולמקסם את התשתית במגה פרויקטים שדיברנו עליהם. ומפעילים את אותו מרכז ניסויים שדיברו עליו חבריי. אנחנו היום מפעילים מספר רב של מרכז ניסויים שבהם מאפשרים ל סטארטאפים שלא מסוגלים, למשל סטארטאפ שיש לו נסרו ורוצה להלבישו על רכב אוטונומי אין לו יכולת בשביל לבדוק סנסור אחד. אנו נותנים לו את התשתית, את הרכב, לבטח אותו לאותו יום ניסוי לעזור לו להוביל ולהצליח בניסוי. יודעים לתת לו תוצאות. את כל הציוד מסביב. זו בשורה מאוד גדולה.

אנחנו למעשה היום מקדמים חברה ממשלתית בתחום הטכנולוגיות יש פה כמה דוגמאות. לא מזמן יצאנו למכרז מערכת לניטור תנועה. מערכות מתקדמות לניטור ספירת נוסעים.

מדברים על נסיעה שיתופית. איך אפשר לדעת כמה אנשים נוסעים ברכב? קחו את הנתיב המהיר, כולם רוצים לדעת כמה אנשים נוסעים ברכב. מי שמכיר- עוצר ליד בודק'ה מסתכל כמה אנשים יושבים ברכב, נותן לו לעבור. זה לא יכול לעבוד במערכת פתוחה. המטרה שלנו במכרז- היא למצוא טכנולוגיות שעושות את זה. אמרנו מה אנחנו לא נמציא… בטוח שחשבו על זה בארצות הברית שיש הרבה נתיבי HV אז זהו שלא. יש מערכת אחת בעולם שעושה את זה שהבאנו אותה לניסוי בארץ.

תוצאות טובות כאלה ואחרות אנו רוצים טכנולוגיה שלנו. ולכן אנחנו בדיוק במקומות האלה שיש ואקום מנסים לפתח אותם. על הפרויקטים של החברה- בטווח הקצר מנסים היום לממש טכנולוגיות מהירות, כמו נתיבים מהירים מראשון לציון ועד נתניה בעבודה קשה של הרבה צוותים מנסים לעשות את זה מהר, מטמיעים מערכת של נתיבים מתחלפים. זה פתרון אידיאלי בהרבה מקומות.

קחו את כביש 2 מנתניה ועד שפיים מקום שבבוקר כל העומס הולך דרומה ואחר הצהריים במובהק העומס הוא צפונה- למה לא לנצל את התשתית דרומה בעבר וצפונה אחר הצהריים. כשהגענו עם זה כשהחברה הגיעה עם זה למשרד התחבורה לפני כשנה, אמרו לנו למה איך עושים את זה? ואיך נעשה את זה כולנו ואיך נדאג שלא יכנס מישהו בכיוון ההפוך. ביחד באמת עם הרבה מאוד רצון טוב, מצאנו את הפתרונות לעשות את זה. בארצות הברית זה עובד מ-1968 או משהו כזה.

ואנחנו למעשה לוקחים פתרונות שקיימים בעולם ומטמיעים בתוך הפרויקטים. מקימים 24,000 מקומות חניה. אני לא מסתדר בחניון הקניון עם 800. פה יש חמישה חניונים שהגדול הוא 7,000. 

לכו תמצאו את הרכב. כשאני חונה בקניון ולא מוצא את האוטו- אני אומר שהיא לא זוכרת איפה חניתי, מה שאנחנו עושים פה, זה שאנחנו באמת מצלמים כל אחד מ-7,000 מקומות החניה.

חשבו על מערכת חניון בה תהיה אפליקציה תכניסו את מספר הרכב והיא תגיד היכן חניתם. מערכות של בינה מלאכותית. פרויקטים כמו מהיר לעיר. 

סלילת נת"צים פתרון הוליסטי ל-17 רשויות מקומיות, סלילת נת"צ. תפעול תחבורה ציבורית כדי לתת פתרונות. גם פה, למשל תחנת אוטובוס, לא באמת מזמינה אותנו לשבת בה. חשבו על תחנות שיש מקומות שעושים את זה. או אם היה שם כל מיני מערכות לקחת דואר וכן הלאה. פרויקטים כמו נעים לירוק, שלמעשה לוקחים היום 100,00 מתנדבים, מנטרים את הרכב שלהם ונותנים להם אינסנטיב כספי נותנים להם תמריץ כספי כדי שלא יסעו בשעות העומס. פרויקטים של שבילי אופניים, אלו חלק קטן של פרויקטים שהחברה מקדמת. ומטמיעה טכנולוגיות כבר בטווח הקצר.

מרכז הניסויים שדיברו חבריי קודם- הוא באמת מרכז שאנחנו מפעילים בו סימולטורים עושים בדיקות סייבר. כמו שראיתם. בשיתוף פעולה הדוק, לאפשר לנסות את המערכות שלהם כדי לראות איך בעוד 5-7 10 שנים, אנחנו מצליחים לגרום לשוק הזה להישאר גם בארץ ולא שכולם יעזבו לחו"ל. ברור שאנו לא השוק הבסיסי שלהם, כן רוצים להיות חלק מהמשחק הזה. לא לאבד את ה סטארטאפים כבר עכשיו. המרכז הזה מופעל על פי דרישה. השוק הפרטי מכיר, פונה ואנחנו למעשה מספקים את הניסוי. יש הרבה כבישים שמשתמשים במרכז הניסויים. האתר שדיבר עליו קודם ד"ר שי והאצטדיון בנתניה וכל מיני מתקנים נוספים. קצת כדי לתת הרגשה מהו פרויקט תשתיתי שמשלב טכנולוגיה יש פה סרטון קצר. אם הטכנולוגיה תאפשר הוא גם יעבוד. בסופו של יום מנסים את התמהיל הזה לייצר. 

לבין משהו שהוא בטווח הבינוני של 4-5 שנים של הרבה מאוד פעילות טכנולוגית. פרויקטים כמו הנתיבים המהירים ובמבט קדימה לקחת את אותם סטארטאפים ולבשל בתוך מרכז הניסויים שבאמת נוכל כולנו להנות מהפירות האלה והם לא יברחו לנו אחר כך. תודה.

עוזי-טוב יש לנו גם זמן ככה לעבור סבב של שאלה קצרה לכל משתתף. אני אתחיל מגד, רשות החדשנות.

מה אתם תראו כהצלחה לתוכנית? בעשור הקרוב?

אנחנו בעצם מצפים באמצעות פיילוטים פתרונות לאו דווקא פתרונות שמטמיעים היום נגיד נתיבי איילון שיש להם רקורד. אלא דברים שבאמת תהיה להם חשיפה עולמית לטכנולוגיה שיעשו וואו ויגרמו למשקיעים בעצם מכל רחבי תבל לבוא לישראל. לראות את הפתרונות שמפותחים פה. להשקיע בחברות. לבסס את התעשיה שזאת המטרה המרכזית שלשמה רשות החדשנות והמדען הראשי בגלגול הקודם. ובעצם לגרום.

עוזי- גם ענת, אותה שאלה. שלב השאלה הזהה. אני קורא לזה.

ענת- אז אני רואה עוד עשר שנים, מה שאני הייתי רוצה לראות- זה שאטלים, אוטונומיים, חשמליים לפי דרישה. ככה אני גם מנצלת את החשמלי, גם את האוטונומי שיש לו את כל היתרונות שלו, וגם את זה שהוא דינמי ולא לפי מה שנקרא פיקס שזה הופך את כל העניין ליותר יעיל. ולכן יותר נוח עבור המשתמשים. זה דבר אחד. דבר שני שלי מאוד חשוב לראות- לפני 10 שנים, אבל 10 שנים כבר ממש לראות את זה, את המעורבות של הרשויות בעצם של השלטון המקומי שלוקח על עצמו להטמיע את כל הפריטים האלה. כמו שאמרתי מקודם- הם השחקן החשוב פה בהטמעה.

עוזי- נכון. בהחלט. ואנחנו עוברים לשי. עוד שבועיים מהיום, משהו כזה, מתיישב על כסא שר התחבורה, כפי הנראה, אני רוצה להיות זהיר, שר תחבורה חדש, מה האתגרים שלו? לאור כל מה ששמענו פה עכשיו?

שי סופר- טוב אין ספק שהאתגרים הם רבים.אנחנו היום מבינים שגם אם הרכב הפרטי חולף מן העולם- הזמנים בהם אדם בודד נסע בקופסת מתכת במשקל של טון ורבע טון וחצי גרם לגודש, לתאונות דרכים ולזיהום אוויר למצבים שלא יכולים להתקיים במדינה כמו שלנו, שהיא קטנה מאוד, צפופה. וגדושה. ולכן, המסר המרכזי שלנו לשר התחבורה העתידי יהיה תחבורה ציבורית. רכבות. רכבות קלות ואוטובוסים.ב ימים אלה ממש אנו מצטרפים לפרויקט של האיחוד האירופי. אם מדברים לטווח העירוני יש סולללות חשמליות. לטווח הבין עירוני נצטרך מימן. רק"ל תל אביב, ירושלים, רכבות חשמליות. רואים את הקו שכבר נוסע לירושלים הוא קו מדהים. עם עשרות אלפים. אין ספק שהייתה הצלחה כבירה. זה שינה לגמרי את פני העיר. נקווה שב-2023 זה יגיע גם לירושלים רואים גם את הרכבת הכבדה שלאט לאט תהיה מחושמלת. רואים את העליה במספר הנוסעים ברכבת. זה המסר המרכזי לשר התחבורה. תחבורה ציבורית כמה שיותר עם הסטת תקציבים אדירים לכיוון הזה, ולמעשה סגירת פערים בעיקר מול אירופה במישור של תחבורה ציבורית.

עוזי- תודה. וגם אליך, אליצח השאלה המתבקשת, כפי שהצגת, יש פתרונות קיימים. לתחבורה הציבורית. לתחבורה שיתופית. לשיתוף פעולה גם עם כלי הרכב חשמליים. אבל השאלה שאני מניח שכל המשתתפים שיושבים פה ונוגעים ונכנסים יום יום למטרופולינים הגדולים, אם זה ירושלים, חיפה, תל אביב, כמובן גם באר שבע שהולכת ומתפתחת, מתי נתחיל לראות את הפתרונות האלה קורים?

אליצח-נתיבי איילון זה בדיוק הסיבה שהיום משרד האוצר ומשרד התחבורה מנסים לקדם את הפתרונות לטווח קצר. אחד מהם אולי המרכזי- אותם פרוייקטים כמו אלטרנטיב ופרוייקטים אחרים שמקודמים, שהם להתחיל להשפיע על הביקוש על ההיצע לטווח קצר- זה קשה מאוד. אם מסתכלים 5-4 שנים קדימה- יש את הקו האדום בתל אביב. יש נתיבים מהירים. יש את מהיר לעיר יש הרבה פרויקטים שקורמים עור וגידים. בטווח הקצר- על ידי מתן תמריצים להשאיר את הרכב הפרטי בבית ולעבור לתחבורה ציבורית או שיתופית. לא יקרה- לא יהיו תמריצים. זה יותר נוח לנסוע ברכב הפרטי. צריך סיבה למה לעזוב. 

עוזי- תודה. נראה שאנחנו בתחילת המהפכה והביקוש לפתרונות מתקדמים בעולמות הטכנולוגיה החניה הוא אדיר כמעט אינסופי. מסקרן מאוד יהיה לראות כיצד מדינת ישראל כמעצמה טכנולוגית תשכיל לנצל את היכולות הללו לשיפור רמת התחבורה והתנועה. אני רוצה להודות למשתתפי הפאנל. תודה רבה לכם. ושנפגש בשמחות ובאירועים כאלה תודה.

 

עוזי- אני מתכבד להזמין להרצאה קצרה את יחיאל מונטנג מנכ"ל נשק וסע- עיניים בדרכים פרויקט מאוד יפה. פרוייקט שהתחלנו אותו אני עוד כשהייתי סמנכ"ל במשרד התחבורה ב-2006, ואתם תשמעו איך הדבר הזה, באמת יוזמה מקומית יכול לסייע ולתרום רבות לשיפור הבטיחות בדרכים. בבקשה יחיאל.

יחיאל מונטנג מנכל נשק וסע עיניים בדרכים בכנס חניה ותחבורה 2019_425x640יחיאל מונטג: תודה רבה בוקר טוב. סרטון קצר על העמותה. שנראה במה מדובר. מצב התנועה במרחב העירוני מאופיין בסכנה לכלל משתמשי הדרך. 

למה בעצם צריך את הנשק וסע? אעשה את זה בהרצאת בום. המיזם פועל היום כמו שאמרתי ברחבי הארץ בכ-310 שהיו עד ימים אלה. התפוקות הן חד משמעית בטיחות רבה בהרבה לילדים כלל משתמשי הדרך בסביבה והרבה פחות גודש תנועה. כלומר יש פה מצב שהגודש תלוי בהתנהלות ההורים וזה הדגש של המיזם בעצם. המיזם בא ומשנה התנהגות. משנה התנהגות, הרגלי התנהגות, משנה את תרבות הנהיגה. אנו מודעים לבעית התשתיות ולכן שנים מנסים לטפל ברגולציה ומסתמן שיפור, מסתמן שנוכל לשתף פעולה ממש במהירות המירבית עם משרדי הממשלה הרלב"ד משר התחבורה, החינוך להביא את כל הנושא הזה לידי מיצוי כדי שנוכל לשתף פעולה וליישם את המיזם בכל בתי הספר בארץ. יסודי תחילה, יש לנו גם רעיונות לגני ילדים. רעיונות לחטיבות, תיכונים ובע"ה נצליח. תודה רבה. 

אני רוצה להזמין את גב' דורית גוטרמן מנהלת טכנולוגיות ראשית בחברת לדיקו. 

דורית גוטרמן: בוקר טוב. שמי דורית גוטרמן אני מנהלת הטכנולוגיות בלדיקו בוש. מה שראינו כרגע- זה סרטון אמיתי ממוזיאון מרצדס, שם יש חניון אוטומטי לחלוטין, שבו כמו שאתם רואים באמצעות אפליקציה נהגים יכולים לצאת מהרכב ולשלוח את הרכב לנווט בגדול לחניה פנויה. ולחזור בסיום הביקור שלהם במוזיאון. זאת דוגמא אחת לאיך טכנולוגיות חדשניות מביאות לנו בעצם טרנספורמציה לכולנו כמשתמשים, בחניונים בדרכים. כגופים מסחריים שנשענים על עורקי תחבורה בשבילי חיי היום יום שלהם ולנו כמדינה למעשה. כשאנחנו באים לבחון את המגמות כיום בעולם, אנחנו רואים השקעות רבות בטכנולוגיה.

דורית גוטרמן מנהלת טכנולוגיות ראשית בחברת לדיקו-בוש_640x426טכנולוגיה להצלת חיים, כמובן, בראש ובראשונה מניעת תאונות,ל הקטנת האימפקט של תאונה במקרה שהיא מתרחשת. להגדלת היעילות של עורקי התנועה שלנו. להעברת כמה שיותר רכבים באותו שטח, באותה יחידת זמן, בצורה יעילה יותר. ובעצם אנחנו רואים שלכל בעלי העניין, בין אם זה כבישים מהירים, כבישים עירוניים, מפגשי מסילה, כביש, כל תחום של פתרון שנוגע ושייך לענף התחבורה, בעצם יש כיום תנופה טכנולוגית בין מכיווני הרכב החכם ובין כיווני התשתיות החכמות, שמתאימות לתת פתרון לכל האתגרים שהולכים ונבנים. בוש. בוש היא שחקן מאוד מרכזי בתחום של הרכב והתחבורה מזה שנים ארוכות. 

והיא מובילה פיתוחים טכנולוגיים. בשנים האחרונות, הרבה מאוד השקעה למחקר ופיתוח הלכה לרכב אוטונומי, שכולו מחופה בחיישנים שמודדים מהירויות מרחקים. ומיועדים לעבוד בכל מזג אוויר, בכל תנאי התאורה. על גבי רכב שנוסע במהירות של 200 קמ"ש. מהכיוון הזה בוש עם 15 שנות נסיון בוידאו אנליטיקס. מה שהייתי רוצה בקצרה לסקור- איך הוא יכול לסייע בכלל לתחומי התחבורה. ראינו איך זה יושב הרכב ואיך עוזר לרכב לחנות או לנסוע על כביש מהיר. אותה טכנולוגיה בדיוק, מי שראה בחוץ, מתמזערת למצלמות האבטחה של בוש. מערכות מומחה, שיודעות להתחקות ולעקוב אחר האובייקטים בכל רגע נתון עד 15 פעמים בשניה בעצם לתפוס תמונה ולתת מידע אודות כל אובייקט בפריים. לאן הוא נוסע. מה צבעו. האם הוא מכונית או בן אדם או משאית או אופנוע. כל היכולות האלה אני יכולה לקבלן ישירות מהמצלמה ולהעביר למערכות שידעו לעשות מזה משהו. למשל ספירה. לצרכי סטטיסטיקה. על מנת לתכנן את התנועה את משטרי הרמזורים וכן הלאה אני סופרת רכבים ורוצה לדעת באלו שעות יש לי גודש וכן הלאה. מה שהוידאו מוסיף על פני האמצעים המסורתיים השתמשנו בהם עד היום- הוידאו מוסיף הרבה פרטים לגבי האובייקטים – משתמשי הדרך שלי. בין אם זה מספרי לוחית רישוי לצרכי אכיפה או לצרכי נת"צים או נתיבים ייעודים אחרים. בין אם זה מי הרכב הזה. מה הצבע שלו. מה המהירות שהוא נוסע בה. מה הכיוון התנועה שלו. וכן הלאה.

את כל אותם נתונים אני כולה בעצם לקחת במקרה הזה, לצורך הענין לשים אותם בתוך מערכת BI ולייצר לי תחזיות, גם ארוכות טווח אבל גם משהו מאוד קונקרטי זה יכול להיכנס לתוך בקר בצומת, לאפשר לי לתת הנחיות לרמזורים בזמן אמת. 

הצד השני של הפתרונות האלה- הוא מאוד ייעודי לכיוון של מניעת תאונות הגנה על חיים. והוא מה שנופל תחת אוטומטיק אינסדנט כהגדרה. הכוונה להתראה בזמן אמת במקרה שקורה אירוע שמסכן, בוש השתתפה בביצוע של מיגון מהבחינה הזאת של עשרות מנהרות בטורקיה בשניםה אחרונות, כולל מנהרת יורו אסיה, שנוסעת מתחת למים בשתי קומות. הרעיון שם הוא לאתר מבעוד מועד, אירועים שמפריעים לתנועה. החל מ אינדיקציות כמו האטה פתאומית דרך רכב שעוצר על אחד הנתיבים אחד מתוך שניים זה קרדינלי. ועד למקומות הרבה יותר קריטיים, כמו אש במנהרה, עשן, רכב שנוסע בניגוד לכיוון. היכולת של המצלמה היא ב-100% לתת אינדיקציה על זה והיא יכולה לדווח אחורה למערכת ניהול המנהרה שתסגור את המחסום בכניסה. נגיד במקרה הזה של רכב שמתפרצת אש במנהרה, תפעיל שילוט חכם ותעשה את כל השרשור ידוע נהגים לפני שהם מתקרבים בעצם לאיזור. אפשר לחשוב על עוד המון יוזקסים שוידאו יכול לעזור בהם. דיברתי על נתיבים לתח"צ בכבישים מהירים יודעים לשקול משאיות בתנועה בלי הצורך לעצור. למדוד ולשקול אותם. אנחנו יכולים לנצל חניונים ולכוון רכבים באמצעות אפליקציה לחניות פנויות בין אם זה בתחום העיר בו בחניונים. אנחנו מדגימים משהו פיצי כזה בחוץ למי שמעוניין לבוא לראות.

כמו שאמרתי מפגשי מסילה כביש, לנטר את המפגש הזה כך שברגע שהרכבת מתקרבת לא יהיה אף גורם שמפריע על המסילה. חלילה בן אדם או רכב שעלול להיתקע ולהיפגע. ואנחנו מכירים מקרים כאלה. לקבל התראה בזמן אמת שניתן יהיה להעביר לרכבת ולעוצרה. אכיפה של מהירות. וכן הלאה וכן הלאה. באמת המון המון שימושיות. הנושא של וידאו- הוא נון אינטרסיב. לא תלויה במה שקורה למטה בכביש. גם בצרכי תחזוקה- זה מפשט את העניינים בצורה משמעותית. המידע שאני יכולה לתת הוא הרבה יותר עשיר. הטכנולוגיה לוקחת לכיוון הזה, ואני צופה שהיא תיתן לכולנו גם את הצד הבטיחותי וגם את הצד ההתייעלותי בתחבורה.  

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב print

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *