כנס ישראל לחניה ותחבורה: "תקן החניה החדש – מהפכה תכנונית או כשל תחבורתי ידוע מראש?"
כנס ישראל לחניה ותחבורה: הדו"ח המלא – תקן החניה החדש והשלכותיו על עתיד המדינה
בפאנל מקצועי נרחב וחסר תקדים, בהנחיית העיתונאי גד ליאור, התעמתו בכירי ענף התחבורה והנדל"ן על תקן החניה החדש. מהתחזיות הקודרות על קניונים שיהפכו לערי רפאים, דרך המתקפה על היעדר המחקר המדעי ועד למרד התושבים בחיפה. הנה הפרוטוקול המלא של הדיון הסוער.
מאת: מערכת המגזין
במסגרת כנס ישראל לחניה, תנועה ותחבורה, נערך דיון עומק תחת הכותרת: "תקן החניה החדש והשלכותיו על מערך התחבורה, הכלכלה והחברה". סביב שולחן הפאנל התייצבו המומחים המשפיעים ביותר בתחום: אינג' יהודה אריה (יו"ר התא לתנועה), חיים מסילתי (יו"ר לשכת שמאי המקרקעין), דן פוכס (מנכ"ל דגש הנדסה), אינג' עמוס אביניר (אופק הנדסת תנועה), ישראל רשטניק (מהנדס תנועה בכיר), רוברט דהן (מנכ"ל חניוני קבוצת עזריאלי) ויואב דנציגר (מנהל אגף תכנון דרכים בעיריית חיפה).
העיתונאי גד ליאור פתח את הדיון בהצבת מראה מול המציאות הישראלית: "עיינתי בחידושים בעולם, וראיתי את כל החידושים שיש בכל מיני מקומות בעולם גם בענייני תחבורה ציבורית. אז אמרנו קודם כמה אנו מפגרים – לדעתי אנו מפגרים לתקופת הגמל והכרכרות. ישנן ערים באירופה שבהן אין כמעט רחוב שאין בו נתיב לתחבורה ציבורית. אצלנו מדובר באחוזים בודדים. יש לנו 14 ערים בישראל מעל 100,000 תושבים, וברוב הערים שהן פחות מ-200,000 אין בכלל נתיבי תחבורה ציבורית. לכן, הדיבורים שאומרים 'בואו נצמצם את החניות', נראה שיקח עוד כמה עשרות שנים לצערנו".
חיים מסילתי: "הדירות ייחשבו כפגומות ויימכרו בפחות"
יו"ר לשכת שמאי המקרקעין, חיים מסילתי, התריע על הכשל הכלכלי הטמון בתקן החדש:
"התקן מנסה לחנך ציבור ובאמת להביא את העתיד. כוונת שר האוצר והמחוקק ליצור סיטואציה בה הציבור הישראלי יתחיל להתחנך לתחבורה ציבורית היא מבורכת, אך יש צורך בשינויים. התקן הקודם משנת 1983 היה ארצי ולא לקח בחשבון את הקדמה שמתרחשת ואת הקצב השונה שבו ערים גדלות. כשיש רכבת קלה שמתפתחת בגוש דן, קו אדום וסגול, צריך לתת לכך את הדעת ולעבור רפורמה שתתאים את התקן לכל עיר בנפרד (פר עיר)".
מסילתי הרחיב על הקושי של השמאים: "נכס מוערך גם מהתועלת הנוכחית וגם מהעתידית. כשמאשרים היום נכסים עם פחות חניה, עלויות הבנייה אמנם יורדות, אך הציבור הישראלי עוד לא מחונך לוותר על הרכב. משרד עם שני מקומות חניה במקום חמישה, או דירה עם מקום אחד במקום שניים – היום לפחות, הדירות שתיבננה על פי התקן החדש תיחשבנה כפגומות ותימכרנה בפחות. האם הקיטון בחניה ייצר פער שכל מקום חניה יהפוך לזהב טהור? שאלתי מישהו היום איך הגיע, הוא אמר שאם הייתה תחבורה ציבורית סדירה הוא היה מגיע איתה, אבל הוא נאלץ לנסוע שעה ושלושת רבעי ברכב. אם לא נתאים את התקן, לא נצליח לייצר תשתיות לכמות כלי הרכב המטורפת שנכנסת למדינה".
דן פוכס: "מורידים לשישית את היקף החניה – התחבורה הציבורית לא תוכל לקבל את זה"
דן פוכס, מחברת דגש הנדסה, הציג נתונים מדאיגים לגבי יכולת הספיגה של התחבורה הציבורית:
"אני מעורב בעסק הזה בכמה עשרות שנים האחרונות. התקן הראשון מ-1983 נוצר כי אף אחד לא רצה לבנות חניה בתוך המגרש שלו. היום התקן החדש נותן פחות חניה כדי לעודד תחבורה ציבורית, ואני נגד העיקרון הזה במתכונתו הנוכחית. אני לא נגד התקן, אני נגד הקפיצה הגדולה שעשו. ירדו לרמה כזאת שזה פשוט לא יעבוד. עשינו בדיקה עבור מחוז תל אביב באזור הכי נגיש במדינה – מתחם הבורסה ברמת גן. בדקנו את פוטנציאל התחבורה הציבורית שאמור להיות שם גם אחרי הקו הצהוב, ואין מצב בעולם שהתחבורה הציבורית תוכל לקבל את המסה של מיליון וחצי המטרים שבונים שם. הכיוון להוריד את התקן הוא טוב, אבל צריך לעשות בדיקה מסודרת ולרדת בהדרגה על ציר הזמן, ולא מהיום להיום לקפוץ ולהוריד לשישית את היקף החניה".
אינג' עמוס אביניר: "אנחנו מדינה ענייה מדי במקום"
אינג' עמוס אביניר (אופק הנדסה) הציג את הפילוסופיה התומכת בתקן:
"אני דווקא מצדד בתקן החדש. התקן הישן היה תקן 'מינימום' – היית מחויב למספר מסוים ויכולת לעשות יותר. התקן החדש הוא תקן 'מקסימום' – אסור לעשות יותר ממה שנקבע. משרד התחבורה מעוניין שאנשים יגיעו בתחבורה ציבורית כי היא חסכונית במקום. כפי שנכתב על הולנד: אנו מדינה ענייה מדי במקום כדי להרשות לעצמנו שכל אחד יגיע בכל זמן עם רכבו הפרטי. שונתה מדיניות התחבורה מקצה לקצה ליצירת תקן דיפרנציאלי לפי מרחק ממוקדי תחבורה ציבורית. נכון, אולי לא רואים את זה בחוץ, אבל משרד התחבורה משקיע תקציבי עתק בהעדפה לתחבורה ציבורית. זה עניין של ביצה ותרנגולת – אם נמשיך לתת עוד ועוד חניות, בשביל מה להשקיע בתחבורה הציבורית?".
ישראל רשטניק: "המדינה מייצרת מצוקה מכוונת – זה אבסורד"
ישראל רשטניק, מהנדס תנועה בכיר, יצא במתקפה חריפה:
"הרעיון שהמדינה יודעת יותר טוב מאחרים מה צריך לעשות בלי לבחון השלכות הוא בעייתי. קראתי את התקן ולא ראיתי שום מסמך רציני מאחוריו שמבוסס על עבודת מחקר או ניתוח שבחן האם איכות החיים או משך הנסיעה לעבודה ישתפרו. התשובה היא כנראה שלא. לא מתפקיד המדינה לחנך את הציבור אלא לשפר את רמת חייו. המדינה החליטה לייצר מצוקה מכוונת במקומות חניה בתקווה לספק אמצעים חלופיים שעוד לא קיימים. זה כמו להגיד שאנשים יפסיקו להיוולד כי אין מספיק כבישים. הבעיה הנוספת היא 'מספרי הטווח' – המדיניות איך קובעים את הטווח לא ברורה ליזם, וזה יוצר מצב שקבלנים עומדים בתור אצל ראשי רשויות. התקן במתכונתו הנוכחית יגרום נזק לטווח ארוך וטוב יעשו אם יקפיאו אותו".
רוברט דהן: "בלי חניה הקניון נראה כמו עיר רפאים"
רוברט דהן, מנכ"ל חניוני קבוצת עזריאלי, הביא את קול השטח המסחרי:
"יש ברשותנו קרוב ל-22,000 מקומות חניה. כל שוכר משרדים שבא אלינו, הדרישה הראשונה שלו היא רכב – אחרת לא נחתום על הסכם. הרגולציה הייתה צריכה להקדים את פיתוח התחבורה הציבורית לקביעת התקנים. בקניונים אין מטרה לצמצם חניה; אדם שבא לקניון חייב לדעת שיש לו מקום. קניון רמי לוי במבשרת נראה בשלב הראשון כמו עיר רפאים כי לא היו מספיק חניות, ורק אחרי שהוסיפו מגרש חיצוני המצב השתנה. אנשים לא ייסעו באוטובוס עם שקיות קניות. אנו משתמשים בטכנולוגיה כדי להבחין בין לקוחות; מי שקונה מקבל הטבות בחניה, ומי שבא למשרדים משלם מחיר גבוה כדי שלא יתפוס מקום ללקוחות הקניון".
יואב דנציגר: "מרד תושבים בחיפה על חסימת המדרכות"
יואב דנציגר מעיריית חיפה שיתף בדילמות של הרשות המקומית:
"בתמ"א 38 אנו בבעיה גדולה. מוסיפים דירות עם חניה אחת לאוכלוסייה עם שני רכבים, ונוצר מצב שאי אפשר ללכת על המדרכות. בחיפה התחיל ממש מרד של תושבים ובצדק. התקן החדש מאפשר לנו גמישות ודרישה לשתי חניות היכן שצריך. מצד שני, בעיר התחתית התקן עוזר לנו – הוא מאפשר להוריד דרישות חניה ליזמים שמשפצים בניינים נטושים והופכים אותם למסעדות. לגבי הכרמלית – רק כשהסדרנו כרטיס משולב עם המטרונית והאוטובוסים, ראינו עלייה של 50% בשימוש תוך חודשיים. המסקנה היא שחייבים לשפר את התחבורה הציבורית שתהיה אטרקטיבית ולא לחייב אנשים להשתמש בה בכוח".
דברי הסיכום של אינג' יהודה אריה
בסיכום הפאנל חזר אינג' יהודה אריה על דרישתו המרכזית:
"התחבורה הציבורית חייבת להיות אלטרנטיבה אמיתית. הבעיה בחיפה ובשאר המקומות היא הנגישות – אם יש כרמלית אבל אין נגישות ממנה ליעדים שונים, זה לא יעבוד. הדיפרנציה שנכנסה לתקן עדיין חותכת את מספר החניות בחצי ממה שהיה נהוג, וזה בעייתי. היוזמה לתקן חדש היא טובה, אבל לא בכל מחיר. תתנו תחבורה ציבורית ראויה – ואז אנשים יעדיפו להשאיר את הרכב בבית מרצונם".