עמית קדם: "החניון הדינמי והרכב האוטונומי"

עמית קדם: "אחד הדברים שיכולים לשנות את התעשייה זו המכונית המקושרת. לכל אחד יש בכף היד מידע עצום על מקומות חניה, תפוסה ומחירים. אנו עובדים על נושא של חניון דינמי. אם מישהו רוצה לעשות סידורים בקופת חולים ויזמין חניה ויודיע מראש לאלו שעות יזמין את החניה, הוא יכול לקבל את חצי מהמחיר. האמצעי הזה הוא מבין הירוקים ביותר. לא בהכרח צריך לבנות עוד חניונים. דבר נוסף: אנו מצמצמים מאוד את המקומות השמורים ומייקרים אותם. החניון יכול לשמש בבוקר עובדי משרדים ובערב בית קולנוע או אולם אירועים.

היום, כשאנשים נוסעים לארה"ב, הם מזמינים מקום חניה ובוחנים אותו לפי קרבה ליעד ולפי עלות. באותו חניון, כמו מטוס שיכולים להיות מחירים שונים לכל נוסע, כך יכול להיות בחניון. מי שמזמין כיום מקבל מחיר טוב יותר מאשר השאר. כל זה אנו חייבים מערכות תפוסה שכל חברות החניונים יעבירו את המידע אונליין. חברת חניונים לא תפתח אפליקציה לעצמה אלא אם כן היא חברת ענק, ולכן חלק מהכח עובר לדור הצעיר שמפעיל את הסטרטאפים."

שאלה: "איך מוזילים את החניה באמצעות הזמנה כשזה דורש תקציב לחנך את הציבור?"

עמית קדם: "ההזמנות עולות מחודש לחודש, אני מניח שבסופו של דבר תגיע חברה גדולה ותכניס תקציבים. בעולם גוגל ואחרות כבר מציגות מידע עשיר על חניה. ניתן לדעת אם יש מקום פנוי לטעינה של רכב חשמלי או מתי יתפנה. כרגע לא השקיעו מספיק מאמצים בארץ כי השוק קטן יחסית."

אבי חלפון ויוסי קורדובה: "נכסים יעילים וניהול עצמי"

אבי חלפון: "אנו שותפים לפיתרון שהציג יוסי. כשבנינו את אטריב ברמת גן, מגדל של בערך 60,000 מטר, חששנו מנושא החניה. הבניין בנוי על מגרש קטן עם סביבות 800 מקומות חניה, ופחדנו שנצטרך יותר, ונכנסנו לפיתרון הזה. נכון להיום אנו מסתדרים, אבל הפיתרון טוב שהוא קיים. אנו משתדלים לצמצם חניות מסומנות, ואני חושב שחלק מהפיתרון זה לבנות מודל שיחזיר כסף למי ששכר חניה שמורה אם הוא יאפשר לאחרים לחנות בה. אנו מחפשים חניון שיכול להתנהל על ידי מפעיל חיצוני או ניהול עצמי שאנו נכנסים לעסק החי. ההכנסות יוצאות מסל אחד וההוצאות מסל אחר."

שאלה לעמית: "איך נערכים לשירות אחר לאנשי משרדים שרוצים שירות פרימיום?"

עמית קדם: "המרכיב הכי חשוב זה מהירות. למצוא חניה מהר ולהגיע למעלית מהר. בעולם מאתרים את החניה, עוקבים אחר האור הירוק, וניתן להקליד מספר רכב ולהגיע אליו. ניתן לצרף שירותים נוספים כמו רחיצת רכב או ניקוי יבש בתוך החניון. באשר להיערכות ל-20 שנה קדימה – יש לחשוב על החניון של הרכב האוטונומי. יהיו חניונים שלא בשימוש, ויש לחשוב על התאמה לשימושים אחרים כמו גג גבוה יותר ומיזוג. הרכב האוטונומי יוריד אותי בכניסה ויגיע למחסן רכבים שבו הרכבים יחנו בצורה שונה לחלוטין, אחד חוסם את השני ללא מרווח דלתות. הרכב האוטונומי הוא איום על כל תעשיית החניונים."

סיכום: תחבורה ציבורית מול המציאות בשטח

שאלה לכולם: "המדינה רואה את המנכ"ל מגיע בתחבורה ציבורית. האם יש אפשרות אחרת לצמצום חניה?"

אבי חלפון: "בטווח הקצר צריך להתייחס לעובדות. יש לנו בנין בפתח תקוה במרחק 3 ק"מ מהרכבת ואנו מפעילים שאטל על חשבוננו כדי לצמצם הגעה פרטית. הבעיה שברכבת בראש העין למשל אין חניון ואתה בבעיה. ירושלים חשבה קדימה ובנתה חניונים בתחנות הרכבת ודאגה לתת חניה חינם למי שייסע ברכבת הקלה. הבאנו מערכת משולבת של כרטוס בין חניון לרכבת. אם נסעת ברכבת – תקבל ניצול מקסימלי."

יוסי קורדובה: "ב-2020 יצטרפו קרוב למיליון מטר מרובע במרחב תל אביב. אין הסעת המונים איך פותרים את העסק? הפיתרון הוא שיתוף וטכנולוגיה. אתה רואה חניון ריק ומנייד רכבים לשם. יש שעות צפופות בגלל מרפאות או הייטק שמתחילים מאוחר, וצריך לעשות רכיבה של אחד על השני. אין דרך אחרת."

עופר: "טיפים ללקוחות למציאת פתרונות לעובדים?"

יוסי קורדובה: "דבר ראשון – הסעות (שאטלים) שיביאו 15 חבר'ה יחד. דבר שני – הטכנולוגיה, לשמור על חניון מלא ולנייד לחניות אחרות. החניה מאוד חשובה לשיווק – זה מתחיל בנראות, באסתטיקה ובמניעת פקקים בתוך החניון. בפריפריה המצוקה פחות משמעותית, אבל במרכז החניון צריך לייצר מקומות חניה וירטואליים. מדינת ישראל לא עוצרת באדום, ואנו חייבים לתת פתרונות חניה אחרים כדי שהחברות לא יעזבו."