רעידת אדמה בעולם האכיפה הדיגיטלית: האם פסק הדין של השופט ורדי יכבה את מצלמות ה-LPR?
פסק דין תקדימי שניתן בדצמבר 2025 בבית המשפט לעניינים מינהליים בתל אביב, מעמיד בסימן שאלה גדול את חוקיותן של מערכות אכיפת החניה המתקדמות ביותר בישראל
מאת: מערכת "חניה ותחבורה"
פסק דין תקדימי שניתן בדצמבר 2025 בבית המשפט לעניינים מינהליים בתל אביב, מעמיד בסימן שאלה גדול את חוקיותן של מערכות אכיפת החניה המתקדמות ביותר בישראל. השופט קובי ורדי קבע כי לרשויות המקומיות אין כיום הסמכה מפורשת בחוק לעשות שימוש במצלמות לזיהוי לוחיות רישוי (LPR) לצורך אכיפת עבירות חניה, מה שעלול להוביל לביטול המוני של דוחות ולשינוי דרמטי במודל ההכנסות העירוני.
הפרשה החלה בעתירה שהגישה חברת "סייפר פלייס" נגד מכרז של עיריית רמת גן להצבת מצלמות אוטומטיות. אף על פי שהעירייה בחרה לבטל את המכרז במהלך הדיונים, בחר השופט ורדי לפרסם פסק דין "עקרוני" בשל "השלכות הרוחב שיש לתיק זה" והעובדה שרשויות רבות ממתינות להכרעה.
בית המשפט אימץ את עמדת המדינה והעותרת, וקבע כי:
חניה מוסדרת ("כחול לבן"): לא ניתן להשתמש במצלמות LPR לאכיפת אי-תשלום בחניה מוסדרת ללא הסמכה מפורשת בדין, שאינה קיימת כיום.
עבירות איסור חניה ("אדום לבן"): השופט נטה לקבל את עמדת המדינה שגם לאכיפת הפרעות לתנועה אין כיום הסמכה חוקית לשימוש בטכנולוגיית LPR, שכן חוזרי מנכ"ל משרד הפנים הקיימים אינם עוסקים בטכנולוגיה זו.
הפרטיות מול היעילות האכיפתית
במרכז המחלוקת עומדת הזכות החוקתית לפרטיות. מצלמות LPR אינן רק מתעדות עבירה, אלא סורקות באופן רציף וגורף את כל הרכבים במרחב הציבורי, מה שמאפשר יצירת מאגרי מידע על תנועת אזרחים. השופט ורדי הדגיש כי המצב הנוכחי, שבו רשויות פועלות ללא הסמכה, הוא "לא תקין, לא רצוי ובלתי מתקבל על הדעת".
תמונת מצב עולמית: איך אוכפים מעבר לים?
בעוד שישראל מתמודדת עם היעדר חקיקה, בעולם הטכנולוגיה כבר מושרשת עמוק, אך תחת רגולציה קפדנית:
אירופה (תחת ה-GDPR): ברוב מדינות האיחוד האירופי, השימוש ב-LPR מותר אך ורק אם הוכח שהנתונים שנאספו (על רכבים שלא ביצעו עבירה) נמחקים באופן מיידי. בהולנד ובגרמניה, למשל, בתי המשפט פסלו בעבר שימוש במצלמות כאשר לא היה ברור מה נעשה עם המידע של הנהגים "החפים מפשע".
ארצות הברית: המצב משתנה ממדינה למדינה. בקליפורניה קיימת חקיקה ספציפית המגבילה את משך שמירת הנתונים ואת הגופים המורשים לגשת אליהם. לעומת זאת, בערים כמו ניו יורק ושיקגו, השימוש ב"ניידות אכיפה" עם מצלמות LPR הוא נפוץ מאוד, אך מלווה במאבקים משפטיים בלתי פוסקים מצד ארגוני זכויות אזרח.
בריטניה: נחשבת לאחת המדינות "המרושתות" בעולם. השימוש ב-LPR (המכונה שם ANPR) מוסדר תחת קוד אתי וחקיקה המאפשרת לרשויות מקומיות לאכוף עבירות תנועה וחניה, אך עם דרישה לשקיפות מלאה לגבי מיקומי המצלמות.
התגובות בישראל: מי עוצר ומי ממשיך?
התגובות בשטח מעורבות ומייצרות בלבול בקרב הנהגים:
הנמנעות: רשויות כמו אור יהודה הודיעו על הפסקת השימוש במצלמות בעקבות הפסיקה. עיריית נהריה אף ביטלה מכרז עתידי בנושא.
הממשיכות: העיריות הגדולות – תל אביב, ירושלים ורמת גן – טוענות כי האכיפה שלהן חוקית ומתבססת על הנחיות משרד הפנים, ולפיכך הן לא מתכוונות לשנות את מדיניותן לעת עתה.
מה צפוי בהמשך? השופט ורדי קרא למדינה לפעול "במהירות ובנחישות" להסדרת הנושא, בין אם על ידי חקיקה חדשה ובין אם על ידי הוצאת הנחיות ברורות שיאסרו את השימוש. עד שזה יקרה, נהגים שיקבלו דוחות מצולמים עשויים למצוא בפסק דין זה כלי רב עוצמה בערעורים ובבקשות לביטול קנסות.