iparking

iparking

חניה תנועה ותחבורה

חניון אפנים בהולנד

מדוע תחום החניונים לאופניים הופך יותר ויותר נדרש? הסקר האחרון שנערך בנושא, לפני למעלה משנה, מגלה עד כמה הישראלים נוהגים לרכב על אופניים – כמעט אחד מכל שני ישראלים עושה זאת באופן קבוע. כאחד מכל חמישה אך רוכב יותר מפעם בשבוע.

בין ההסברים למהפכה: ענף אופניים הם אמצעי תחבורה יעיל, נגיש ופשוט, כניסת האופניים החשמליים, עומסי התנועה הבלתי אפשריים וכמובן – המגמה האקולוגית שסוחפת את העולם בשנים האחרונות. הרשויות כבר עמוק בפנים
עקב הגידול במספר הרוכבים, וגם לאור בעיות חדשות שצצות למשל עם האופניים החשמליים הרשויות כבר התקינו תקנות
תעבורה חדשות, בערים ובמועצות המקומיות מדגישים זמן וכסף רב יותר להשכרת שבילי אופניים שצצים בכל עת וכן  הרגולטורים, קרי רשויות המקומיות והמדינה, פועלים לעידוד הרכיבה כפעולה יומיומית. ב – 2018, רגע לפני שתי תחרויות גדולות בירושלים, ערכה עיריית הבירה סקר מקיף על השימוש בכלי הדו גלגלי בארץ. הסקר נערך באמצעות חברת  גיאוקרטוגרפיה והנתון החשוב ביותר העולה ממנו הוא כי 40% מהישראלים נוהגים לרכוב על אופניים.

נתון חשוב לא פחות, שמראה עד כמה חדרה תרבות הרכיבה לישראל מראה כי 48% מהמדוושים קבוע, נוהגים לרכוב למעלה
מפעם בשבוע. מדובר במספר המהווה הוכחה כי רכיבת אופניים הפכה לאחד מענפי הספורט האהובים על הישראלים.
שאלה נוספת שנשאלו משתתפי הסקר היא באיזה סוג של אופניים הם רוכבים. מהנתונים עולה כי 12% מהישראלים רוכבים על אופני כביש, 8% על אופני שטח, 8% על אופניים חשמליים, ו – 4% רוכבים גם על אופני שטח וגם על אופני כביש. 8% ציינו כי הם רוכבים אך אינם יודעים לאפיין את סוג האופניים. מאז עברה למעלה משנה וצפוי כי שיעור רוכשי האופניים החשמליים מבין הרוכבים בוודאי עלה, אך ניתן לראות כי הרוב עדיין עושים זאת בשיטה המסורתית, וללא מנוע עזר. לפחות עשרה קילומטרים הסוקרים של חברת גיאוקרטוגרפיה שאלו את המשתתפים לאיזה מרחק הם נוהגים לדווש. התשובות מראות כי לא מעט מהרוכבים עושים זאת לא רק כדי להגיע לעבודה, אלא גם לשם ספורט, בוודאי אלו הרוכבים מעל ל 20- קילומטר
בכל פעם שהם עולים על הכלי. על פי התוצאות, 28% רוכבים מעל 10 ק"מ בממוצע בכל פעם שהם יוצאים לרכיבה, 18%
רוכבים בין 11-20 ק"מ ואילו 8% רוכבים בין 21 -40 ק"מ. 60% מהרוכבים ציינו כי הם רוכבים עד 10 ק"מ בממוצע בכל רכיבה.
עם זאת, נראה כי עדיין מדובר בכלי תחבורה גברי יחסית. על פי התוצאות, 47% מהגברים ציינו כי הם רוכבים לעומת 34% מהנשים. עם זאת, באופני הכביש יש שוויון מגדרי של 12% בין גברים לנשים, אך הגברים מובילים ברכיבה על אופני שטח: 11% לעומת 5% בלבד בקרב הנשים. ובאשר לגילאי הרוכבים, נראה כי דווקא היותר מבוגרים שולטים. שיעור רוכבי הכביש בקרב גילאי 18-34 עומד על 8% בלבד. לעומת זאת, קרב גילאי 35-54 הוא קופץ ליותר מפי שניים ומגיע ל – 17%. מעל גיל 55 עומד שיעור הרוכבים על 14.4% . בשטח בולט יותר חלקם של הצעירים. אחוז רוכבי השטח בגילאי 18-34 עומד על 12% , בגילאי 35-54 על 5.5% , ובקרב גילאי 55 ומעלה – רק 2% רוכבים על אופני שטח.
וכמה כסף מוציא רוכב האופניים הממוצע על השימוש בכלי התחבורה הדו גלגלי? מהנתונים עולה כי 46% מהרוכבים מוציאים פחות מ – 1000 ש"ח בשנה על אופניים וציוד רכיבה, 27% ציינו כי הם מוציאים בין 1000 ל 4000 ש"ח. פחות מאחוז אחד מהמשיבים ציינו כי הם מוציאים בין 8,000 -10,000 ש"ח בשנה. ולידיעת הרשויות: 90% מהמשיבים לסקר ענו כי הם תומכים בסימון מוגבר של שבילי אופניים ושילוט בתוך הערים. העיקר הביטחון אחת הסוגיות החשובות ביותר בכל הנוגע לרכיבה היא הבטיחות. מתברר כי המצב בתחום זה ממש לא מזהיר, וכי עובדה זו מרחיקה חלק נכבד מהציבור מלעבור להשתמש בכלי הדו גלגלי באופן קבוע. סקר אחר שנערך גם הוא לפני כשנה מראה כי כמחצית מהרוכבים בתל אביב והמרכז רוכבים ללא קסדה, רוב תושבי השרון, המרכז וירושלים היו עוברים לאופניים ככלי רכב מרכזי אם רק היו להם שבילי אופניים המקנים תחושת ביטחון ברכיבה.

עיקר התוצאות: 40%  מהישראלים נוהגים לרכוב על אופניים   48% מהנוהגים לרכוב עושים זאת לפחות פעמיים בשבוע 1מכל 8  17% מהרוכבים הם בגילאי 35-54 47% מהגברים רוכבים, לעומת 34% מהנשים

 את הסקר ביצעה עמותת 'אור ירוק' באמצעות מכון המחקר "מאגר מוחות". הסקר נועד לבחון את
השימושים העיקריים באופניים, את החסמים לשימוש יומיומי בהם, ומה כדאי למדינה לעשות כדי לעודד רבים להשתמש בכלי התחבורה המסייע לשמור על הבריאות והכושר וכן מפחית זיהום אוויר ומסייע בהורדת מכוניות רבות מהכביש. ארז קיטה, מנכ"ל 'אור ירוק': "הסקר שעשינו מוכיח כי אם היו יותר שבילי אופניים ותשתית מתאימה, הרוכבים היו חשים יותר בטחון והיו
מעדיפים את האופניים על כלי הרכב. אם במשרד התחבורה והבטיחות בדרכים יתחשבו ברוכבי האופניים וידאגו לבטיחותם, יותר בני אדם יבחרו להשתמש בהם. האופניים הם כלי רכב, זול, מומלץ לבריאות, מסייע בהפחתת פקקים ובעיות חניה ויכול לצמצם את כמות כלי הרכב על הכביש. משרד התחבורה, בסיוע הרשויות המקומיות, חייב לדאוג לסלילת שבילי 
רכיבה בטוחים ורציפים שבעזרתם ניתן יהיה להפריד בין הרוכבים לכלי הרכב, להבטיח כי הרוכבים יחושו מוגנים ולצמצם את מספר הרוכבים הנפגעים בתאונות".

ברחבי העולם חניוני אופנים מובילים באירופה ואסיה

חשיפה לצפון: כך עושים את בסקנדינביה

הקרן הקיימת לישראל בדקה איך הופכים עיר לידידותית יותר לרוכבי אופניים • את התשובה היא מצאה בעיקר בסקנדינביה • ושימו לב לדוגמה לפתרון המקורי שמייתר את השימוש ברכב לצורך קניית סל המזון השבועי

מאמינים שיש בניינים שלמים בהם יש אך ורק  מקום לחניית אופניים? אם אתם מתגוררים בסקנדינביה, תוכלו לראות זאת בעצמכם. אתר E ירוק של הקרן הקיימת לישראל, בדק אין נראית עיר ידידותית לרוכבי אופניים • לידיעת קברניטי
תל אביב – כך עושים זאת נכון. 

פתרון על 2 גלגלים

וכך כותבים באתר קק"ל על הנושא – כל מי שמתגורר בטבורה של עיר גדולה בכל מקום בעולם ודאי מכיר מקרוב את בעיית עומסי התנועה. ערים מעטות, אם בכלל, תוכננו מראש להכיל כמות גדולה כל כך של כלי רכב, ואם לא די בסבל הכרוך בהגעה ליעד, הרי שמשימת איתור חניה הופכת במקרים מסוימים לבלתי אפשרית בעליל. הוסיפו על כך את זיהום האוויר ממנועי כלי הרכב, את הרעש ואת הגידול בפגיעות ברכוש ובנפש בשל תאונות, והרי לכם תמונה עגומה למדי. אחת הדרכים להתמודד עם המצב היא כמובן לפתח מערך תחבורה ציבורית יעיל ואמין שייתר את הצורך להגיע בכלי הרכב הפרטי למרכזי הערים. ואם בכל זאת באי העיר מתקשים לוותר על הניידות והגמישות וכמהים לפתרון שיאפשר להם להגיע ממקום למקום מבלי להסתמך על האוטובוסים, המוניות והרכבות התחתיות, התשובה היא אופניים! רבות דובר על יתרונותיהם של האופניים ככלי תחבורה עירוני. כל עוד העיר היא בעלת מבנה גיאוגרפי שטוח יחסית, נסיעות יוממות על גבי אופניים הופכות לבחירה טבעית ומתבקשת. אופניים הם כלי תחבורה זול משמעותית לרכישה  ולתחזוקה ביחס לרכב, אפשר להגיע באמצעותם ממקום למקום במהירות ובקלות, הם ידידותיים לסביבה ואף עוזרים לרוכב עליהם לשמור על בריאותו, כל עוד הם מונעים בכוח הרגליים. כמה ערים בעולם אימצו את המודל הזה, ובחלקן אופניים הם כלי התחבורה הנפוץ ביותר, אבל לוּ כל תושבי תל אביב יחליטו מחר בבוקר להחליף את המכוניות באופניים, סביר להניח שמהר מאוד ייווצר תוהו ובוהו, שכן גם לאופניים נדרשת היערכות מתאימה. הנדבך הראשון בדרך להפוך עיר לידידותית
לאופניים הוא כמובן התאמת תשתיות התנועה. יש לרשת את העיר בשבילים ובמסלולים מיוחדים לאופניים כדי לאפשר לרוכבים להגיע ממקום למקום בנוחות וביעילות ובתוך כך לשמור על ביטחונם של הולכי הרגל ולמנוע מהרוכבים
מפגשים כואבים עם מכוניות ואוטובוסים. אך מסלולי אופניים הם רק הצעד הראשון, כפי שלמדו על בשרן לא מעט ערים בעולם שמשקיעות משאבים אדירים כדי לעודד כמה שיותר אנשים לוותר על כלי הרכב ולעבור לאופניים. דוגמה מצוינת לעיר כזו היא כמובן אמסטרדם שבהולנד. העיר הזו זכתה לא פעם לתואר "בירת האופניים העולמית", לאו דווקא בשל כמות האופניים שבה
הכתר שמור דווקא לסין, אלא מאחר שמדובר בעיר מערבית מודרנית שמתייחסת לאופניים ככלי תחבורה לגיטימי מרכזי וחשוב, וכפועל יוצא מציבה אותם במקום גבוה בסדר העדיפויות שלה. 

תיבות ענק למשלוחים 

שתי יוזמות שמבקשות לקחת את השימוש באופניים ככלי תחבורה צעד אחד קדימה אפשר למצוא באוסלו שבנורווגיה ובמאלמו שבשוודיה. השימוש הנרחב באופניים במאלמו אינו דבר חדש. העיר מרושתת במסלולי אופניים ואף במערך השכרת אופניים נרחב, אלא שלאחרונה נבנה שם בניין דירות חדש שמקימיו יצאו בהצהרה נועזת – בבניין שלנו לא תמצאו בכלל חניות לכלי רכב.

פרט לאופניים הפרטיים מציע הבניין בשבדיה אופניים ציבוריים שיכולים לשמש את כל הדיירים בעת הצורך. כך למשל תמצאו אופני משא המאפשרים לשנע חפצים גדולים וכבדים ואפילו אופניים המאפשרים להוביל ילדים בו בזמן אל בתי הספר והגנים

 קורט סיגל, הארכיטקט שתכנן את המבנה, מסביר כי תכנון בניין שאין בו חניות לכלי רכב מאפשר להשקיע את הכסף שיועד לחניות בדיירים. במקום החניות יש למשל תיבות דואר ענקיות שיכולות להכיל ארגזי משלוח גדולים לטובת הדיירים שעורכים את הקניות שלהם באינטרנט. פרט לאופניים הפרטיים מציע הבניין כמה זוגות אופניים ציבוריים שיכולים לשמש את כל הדיירים בעת הצורך. כך למשל תמצאו אופני משא המאפשרים לשנע חפצים גדולים וכבדים
ואפילו אופניים המאפשרים להוביל כמה ילדים בו בזמן אל בתי הספר והגנים.

היזמים יצרו קשר עם נציגי התחבורה הציבורית וגיבשו איתם חבילת נסיעות מיוחדת שתאפשר לדיירי הבניין להיעזר בתחבורה הציבורית בעלות מופחתת. כל אספקט בבניין הותאם לאופניים, החל במעליות הרחבות שיכולות להכיל אופני משא וכלה בדירות עצמן שהן מרווחות דיין כדי שאפשר יהיה לרכוב על האופניים עד הספה בסלון.

מתקני שטיפה פרטיים
אבל בואו נהיה כנים. פתרון מגורים פרו-אופניימי, יעיל ומדהים ככל שיהיה, אינו מושלם מבלי שנוכל ליהנות מכל אותם היתרונות גם בעבודה. ובכן, אם אתם מחפשים את סביבת העבודה המושלמת לכם ולאופניים שלכם, אולי כדאי שתשקלו לקבוע את מקום מושבכם באוסלו שבנורווגיה. 
בבניין משרדים חדש שיוקם בעיר לא יהיו כלל חניות למכוניות. בדומה לבית הדירות השוודי יוכלו העובדים להגיע לעבודה באופניהם בידיעה שכל התשתיות בו מותאמות לכלי התחבורה הדו-גלגלי ולרוכבים עליו. כ 500 מקומות חניה לאופניים, מתקני שטיפה מיוחדים ואפילו סדנת תיקונים יבטיחו גן עדן לאופניים. ומה בדבר הרוכבים עצמם? מי שדיווש ביום קיץ מהבית
למשרד ודאי לא ירצה להסתובב כל היום מיוזע בבגדי הרכיבה שלו. בדיוק לשם כך ייבנו מקלחות וחדרי הלבשה שיאפשרו לעובדים להתחיל את יום העבודה שלהם בנעימים. כיאה לבניינים בעלי תפיסה ירוקה יכללו שני המבנים עוד כמה מאפיינים שיהפכו אותם ליצירת מופת סביבתית. כך למשל על הגגות יותקנו מתקנים סולאריים לייצור חשמל ומערכת לאגירת מי גשמים שתקטין את צריכת המים מהמערכת העירונית. בתוך המבנה ישולבו חללים מיוחדים שיאפשרו לבעלי חיים כמו ציפורים ועטלפים לחיות לצד בני האדם, ואזורים נרחבים מלאים בצמחייה יסייעו בהורדת הטמפרטורה וביצירת
אווירה נעימה ורגועה.

ומה נותר לנו לעשות? ראשית כל לעשות כל מאמץ להשתמש באופניים ככלי תחבורה עיקרי, לפעול בכל הערוצים האפשריים כדי לקדם פיתוח של תשתיות לאופניים בעיר שבה אתם גרים ולקוות שבקרוב יגיע היום שבו יתרוקנו מרכזי הערים הגדולות מכלי רכב מזהמים והתושבים יוכלו ליהנות משקט, מאוויר נקי ומכלי תחבורה זול, אמין ובריא.

חניון האפניים הגדול בעולם: בעוד בארץ רק מתחיל נושא הכלי הדו גלגלי לתפוס תאוצה – בעיר אוטרכט בהולנד כבר מתמודדים עם מצוקת חניה לאופניים • הפתרון – הם בנו עבורם את המתחם הגדול מסוגו

בישראל מצוקת החניה לאופניים נמצאת רק בתחילתה – אם בכלל, אבל בהולנד שרויים עמוק התוך הבעיה המבורכת, לפיה הכלי הנקי הפך לכל כך פופולארי שלמצוא עבורו מקום אינה משימה פשוטה כלל ועיקר, במיוחד בערים הגדולות.
יותר אופניים מהולנדים
מאגרי המידע בהולנד מדויקים למדי, ואלו קובעים חד משמעי כי במדינת השפלה הזו יש יותר אופניים מתושבים. זו הסיבה שבמדינה המתקדמת ישנה תופעה שאולי תגיע מתי שהוא גם לכאן, אבל בינתיים היא עדיין רחוקה -מצוקת חניה לכלי רכב דו־גלגליים. 

בגלל הביקוש הגדול למקומות שכאלו, עיריית אוטרכט הציגה פתרון חסר תקדים בגודלו: חניון בן שלוש קומות עם מקום ל– 12,500 זוגות אופניים. מדובר בשלב השני של המיזם, שהחל בשנת 2017 , אז הוכשרו 6,000 מקומות חניה 'בלבד'. החניון נמצא באזור מהמרכזיים בעיר – תחנת הרכבת המקומית, שכן המונח 'חנה וסע', בסגנונו ההולנדי, מתייחס יותר ויותר לדווש וחנה, ופחות להגעת עם רכב לחניון. המתחם המיועד לאופניים הוא, כאמור, הגדול ביותר מסוגו בעולם. במבנה, העשוי מבטון וזכוכית, שלוש קומות של מתלים דו־קומתיים לאופניים מכל הסוגים: מאופני משא שיכולים לשמש משפחה ועד כאלו שמיועדים להשכרה. בהולנד תרבות האופניים מושרשת עמוק. הממשלה במדינת השפלה מקדישה מאות מיליוני אירו כחלק מאסטרטגיה לקידום תשתיות רכיבה ברחבי המדינה. רכיבה על אופניים היא חלק כה אינטגראלי מהחיים בהולנד, שהמדינה מבקשת להכיר בפעילות כמורשת לא־מוחשית שלה 

השאיפה: גן עדן לאופניים
בממשלה ההולנדית טוענים שיש לפניהם עוד עבודה רבה עד שהמדוושים יחיו וירכבו בסביבה אופטימאלית. את האופניים את מכנים: הנשק הסודי נגד פקקי התנועה, זיהום האוויר בערים ומשבר האקלים. הדלק בהולנד אינו זול, והעובדה שהמדינה נהנית ממישור אחד גדול, מושכת יותר ויותר הולנדים לכלי הדו גלגלי. המדיניות המוצהרת של הממשלה ההולנדית
היא לתת העדפה לרוכבי האופניים על פני כל כלי הרכב הממונעים, לבד כמובן מאלו המשמשים להסעת המונים. ואכן השאיפה
היא להגיע עם האופניים לחניונים של אמצעי ההסעה ההמונים, ולא עם הרכב. על פי משרד הסטטיסטיקה של הולנד, רבע
מהנסיעות לעבודה נעשות ברכיבה על אופניים, אך 60% מהן נעשות במכונית. באמסטרדם, רוטרדם, האג ואוטרכט, הרכיבה נפוצה יותר. ארבע הערים הגדולות צפויות לגדול, ובמקביל, הולנד נאבקת לעמוד בהתחייבויותיה במאבק במשבר האקלים. כמו כן, הדרישה לתחבורה ציבורית בקרב התושבים הולכת וגוברת, כך שעידוד הרכיבה על אופניים זוכה לעדיפות פוליטית.

הביקוש מזנק
בממשלה טוענים כי על פי התחזית שלהם, בעשר השנים הבאות יעברו כחצי מיליון אנשים לאזורים עירוניים, ואם כולם יביאו אתם את מכוניותיהם, יהיו פקקים ענקיים. זו הסיבה שהחלו לחשוב על הדור הבא ולתכנן חניונים ייעודיים לכלי הכל כך נפוץ בארץ השפלה. בין אלו המשקיעים בחניונים שכאלו, נמצא גם שירות הרכבות הלאומי NS . הוא משקיע עשרות מיליוני אירו בחניוני אופניים.

בשירות הרכבות טוענים כי הם מסיעים ברכבות יותר ממיליון נוסעים ביום, ובערים הגדולות כמו אוטרכט מגיעים יותר ממחציתם לתחנה באופניים. על פי הנתונים שבידי הרכבת, בתחנות בהולנד יש 490 אלף מקומות חניה לאופניים. אבל כבר בשנה  הבאה מצפים שיהיו חמישה מיליוני נסיעות באופני התחבורה הציבורית המשותפים. גודל ההשקעות בתחום בהולנד מוכיח כי הרכיבה על אופניים היא הרבה יותר מנושא תחבורתי, וכי זוהי פשוט תרבות. עם זאת, חלק מהמומחים אומרים שכדאי להיזהר. אפילו שאירגון רוכבי אופניים בשם Fietsersbond תומך נלהב בהשקעות בחניונים ייעודיים, הוא טוען כי עדיין הממשלה ההולנדית צריכה להתחשב יותר ברוכבים. בארגון מביאים כדוגמא את המדיניות הקשוחה באמסטרדם, לפיה הרשויות מחרימות אופניים שחונים במקומות אסורים. מדד עולמי בשם ,Copenhagenize Index  שמתפרסם אחת לשנתיים ומדרג את הערים הידידותיות לרוכבי אופניים, דירג השנה את אוטרכט במקום השלישי. העיר מופיעה בפער קטן בפער קטן אחרי אמסטרדם וקופנהאגן, שמובילה את הדירוג העולמי מאז 2015 . אולי החניון החדש שנה את הדירוג של אוטרכט בפרסום הבא של המדד. אגב, במטרה לשבור שיאים נוספים ולעודד עוד תושבים לעלות על האופניים, הוחלט לאחרונה במשרד התשתיות ההולנדי להקצות תקציב נוסף בסך 175 מיליון אירו להקמת נתיבי אופניים מהירים. זאת, בתקווה שימשכו תוך זמן קצר 200 אלף רוכבים נוספים. במדינה הצפופה, שבה חיים כ 17- מיליון בני אדם, יש 22.3 מיליון זוגות אופניים ובשבילם נסללו יותר מ- 37 אלף קילומטרים של שבילי רכיבה. 

חברת WOHR מציגה חניון לכלי הדו גלגלי, שלוקח יחסית מעט שטח ולכן מתאים לערים רבות בישראל, בהם הנדל"ן יקר במיוחד • בין המיקומים לחניון: בתי ספר, מפעלים וגם בנייני מגורים

אחת הבעיות בנוגע לחניוני אופניים היא הנדל"ן היקר שהם עלולים לגזול, בוודאי במדינה כמו ישראל. עקב זאת, צפוי כי יצרניות החניונים לכלי תחבורה דו גלגלים יעשו הכל כדי להכניס כמה שיותר כלים במינימום שטח. הנושא השני הוא ביטחון הכלי, ובמילים אחרות – להבטיח שיהיה כמעט בלתי אפשרי לגנוב אותו מהחניון המסוים.
מחסור במקום
אחת מהחברות שמנסה להתמודד עם סוגיות המיקום ובטחון הכלי מפני גניבות היא ,WOHR שיצאה לאחרונה עם חניון משוכלל לאופניים. ההשקעה של חברת ענק כדוגמת WOHR בחניוני אופניים באה לאור העלייה במספר רוכבי הכלי הדו גלגלי בשנים האחרונות. עלייה זו יצרה דרישה מוגברת למקומות חניה לאופניים. מדובר בעיקר על המיקומים הבאים: מרכזי
ערים, תחנות רכבת, פארקים תעשייתיים ו/או אזורי תעסוקה. הפיכת רעיון רכיבת האופניים לאטרקטיבי הינה 
חלק אינטגרלי מהאסטרטגיה המוניציפלית והלאומית של רשויות מקומיות ומדינות רבות כולל ישראל, ומתחילה להיות יותר ויותר נוכחת בשטח. למעשה, מתכנני ערים שמים דגש על תכנון תנועת רוכבי האופניים )ראה כתבה בגיליון זה על תוכנית שכזו בחיפה. אלא שהאופניים לא זקוקים רק לנתיבי תנועה חדשים אלא גם למקום חניה. כך, מספר ערים גרמניות נענו לדרישות החדשות של תכנון התנועה וכבר דאגו לחוקק חוק לגבי מקומות חניה לאופניים בתקנות הבניה. בתל אביב, ראה הרחבה בגיליון זה, כבר יצא מכרז בנושא תחבורה דו גלגלית, ובו הנחיות חניה חדשים. אלא שהמצב כיום הוא שישנו חוסר בחניה במקומות בהם נדרשים מספר רב של מקומות חניה לאופניים, כמו בנייני מגורים, תחנות רכבת, בתי ספר, אצטדיוני ספורט, קניונים ו/או אזורי תעסוקה. במקומות אלו נדרשים פתרונות חניה חדשים בגלל המיקום הקטן יחסית.

חניון אפניים

עידן הצ'יפים

בהתבסס על הדרישות השונות, כגון מינימום נפח, WOHR מספקת מספר אפשרויות הפעלה שונות. במקומות ציבוריים ישנה
אפשרות להתקין מערכות תשלום המציעות כמה אופציות לתשלום עבור החניה כגון כרטיסי אשראי, תשלום באמצעות אפליקציית טלפון חכם ועוד.

כאשר מדובר בהתקנות בבנייני משרדים ומגורים, כל משתמש מצויד בצ'יפ מגנטי אישי, המאפשר לאחסן או לקבל בחזרה את האופניים ישירות דרך פנל ההפעלה. מערכת החניה האוטומטית לאופניים של WOHR מאפשרת חניה של עד 128 זוגות אופניים בתצורת מגדל או מתקן תת קרקעי כדי לגזול מינימום שטח. לכל הדגמים הנוכחיים של האופניים גם החשמליות, יש משקל מקסימלי של עד 30 ק"ג והם יכולים לחנות במתקן. בחברה מבהירים כי שירותי עובדי חניון אינם נדרשים: המשתמש
מציב את האופניים במסילת גלגלים מיוחדת הממוקמת בשטח מעבר האופניים ואז מתחיל תהליך אישור חניה באמצעות פנל ההפעלה. האופניים נכנסות למגדל החניה והדלת נסגרת. כאשר הגיעה השעה לאסוף את האופניים בחזרה, הן מובאות ישירות בכיוון היציאה בתוך מקסימום 16 שניות מרגע בקשת המשתמש לקבל את האופניים בחזרה. מתקן החניה זמין, כאמור, בתצורת מגדל או באופן תת קרקעי וניתן להחנות על גביו כל זוג אופניים סטנדרטיות. לדברי החברה, הוא
מאפשר חסכון ניכר בשטח רצפה ו'גובה' רק 0.6 מ"ר לזוג אופניים עבור מערכת עם 4 קומות או 0.4 מ"ר לזוג אופניים עבור מערכת עם 6 קומות, ו- 0.3 מ"ר לזוג אופניים עבור מערכת עם 8 קומות . לשם השוואה, כאשר מאחסנים אופניים בחדר חניה סטנדרטי, שטח הרצפה לזוג אופניים עומד על 2.9 מ"ר. כמובן שבזמן האכסון ניתן להטעין את הבטרייה של האופניים חשמליות. כמו כן בגלל שמדובר בחניון ללא מגע יד אדם, הוא זמין למשתמש כל העת. 

הרגולטור העמיק את מעורבותו בשוק האופניים והקורקינטים  על הפרק: כללי ההסדרה לתחבורה השיתופית של הכלי הדו גלגליים בעיר ללא הפסקה

קורקינטים בחניה

עושים סדר בענף הדו גלגלי: עיריית תל אביב- יפו פרסמה לאחרונה קול קורא לחברות הכלים הזעירים השיתופיים להגשת בקשה להיתר הפעלה לחצי שנה ברחבי העיר. הקול קורא מפרט את כללי ההסדרה והתנאים לקבלת היתר הפעלה זמני על פיהם על החברות לפעול. בין היתר מדובר על הגבלת חניית הכלים  באזורים שונים בעיר, תוך הסדרת תאי-חניה ייעודיים ומסומנים, פריסה וזמינות של הכלים בכל רחבי העיר ודרישה לפריסה באזורים מועדפים להחלטת העירייה, הגבלת מספר הכלים, העברת מידע ונתונים לצורכי מחקר וניתוח ועוד.

מהפכה ברובע

בשלב הראשון הוגדר רובע 3 חוף הים ממערב, אבן גבירול ממזרח, נחל הירקון מצפון וקו הרחובות בוגרשוב, שד' בן ציון ומרמורק מדרום כאזור מוגבל חניה בו מותרת חניית הכלים רק בתאי חניה ייעודיים שיסומנו לשם כך. תאי החניה יספקו זמינות חניה במרחק של כ 100- מטר בממוצע,  על הכביש עם עדיפות לקרנות רחוב ובמדרכות ברצועת השירות  ובמקומות "מתים" על מדרכה רחבה. החל מה -1  באוגוסט כלים שימצאו חונים באזור מוגבל חניה מחוץ לתאי החניה הייעודיים יוחרמו. במקביל, תפעל העירייה לסמן מאות תאי חניה נוספים ברחבי העיר. בעירייה מדגישים כי עד סימון תאי החניה בשאר האזורים בעיר, על החברות והמשתמשים לפעול לשמירה על הסדר הציבורי על פי הכללים שפורסמו לחברות בפברואר. תאי החניה ואזורי החניה המותרים יתעדכנו באתר העירוני ובאפליקציות של החברות, אשר לא יאפשרו נעילה של הכלי באזורים אסורים. בשנים האחרונות צמחו פלטפורמות שונות לתחבורה שיתופית המצמצמות את הצורך בבעלות על כלי הרכב ומגדילות את מגוון האמצעים להתניידות בעיר. העירייה זיהתה מגמות אלו זה לא מכבר וקידמה מיזמי רכב ואופניים שיתופיים – תל אופן ואוטותל, ולצידם תמשיך לעודד פעילות ציבורית או פרטית של תחבורה זעירה-שיתופית וחשמלית, המספקת מגוון יתרונות ציבוריים לרבות צמצום הגודש, הגברת ההתניידות, צמצום יוקר המחייה, הרחבת השוויוניות, שיפור איכות האוויר ועוד.

אתגרים מורכבים

בעירייה מסבירים כי לצד היתרונות הרבים, מציבים כלים אלו אתגרים מורכבים איתם מתמודד הציבור בחודשים האחרונים, כגון שמירה על הסדר במרחב הציבורי ושמירה על בטיחות כלל משתמשי הדרך בדגש על הולכי הרגל. על מנת לאפשר את המשך הפעילות האמורה במרחב הציבורי, תוך התמודדות ראויה עם האתגרים האמורים, מאפשרת העירייה לחברות, במסגרת הקול הקורא, להגיש בקשות לקבלת היתר זמני להצבת הכלים במרחב הציבורי, עד לסוף השנה 2019 , כל זאת בכפוף לעמידה בתנאי ההיתר. 

התנאים לקבלת היתר הפעלה זמני

 

 1. אזורי חניה מוגבלים – חנית הכלים בתאי החניה המסומנים והאזורים המוגדרים בלבד, תחילה ברובע 3 ובהמשך השנה בשאר העיר. העירייה החלה בסימון אזורים המותרים לחניה, על הכביש בכחול-לכן והשאר במדרכות במקומות "מתים" למשל רצועת השירות הצמודה לכביש. מפת אזורי החניה תתעדכן באתר העירייה ובאפליקציות של החברות. לא תתאפשר נעילת הכלים באזורים שאינם מוגדרים לחניה.

2.שמירה על הסדר במרחב הציבורי – בראש ובראשונה אין לחסום או לגרום הפרעה במעברים ציבוריים ויש להקפיד על  השארת מעבר חופשי של 2 מטר לפחות. כמו כן, מוסיפים בעיריית תל אביב, העמדה/ השארה של כלי רכב שיתופיים במדרכה תתאפשר אך ורק בסמוך לאבני השפה או בצמוד לבניין ולאורכו, אין לחסום תחנות אוטובוס, כניסות לבתים ולמבנים לרבות בתי עסק, איסור חניה בסמוך למוסדות חינוך, אין להשאיר מקבץ של מעל ל 3- כלי תחבורה שיתופיים יחדיו מלבד המקומות המורשים לכך, ועוד. 

3. פריסה וזמינות בכל רחבי העיר – בעל ההיתר מחויב לאפשר השכרה והחזרת כלים זעירים שיתופיים בכל רחבי העיר. בעל  ההיתר יפרוס אחוז מוגדר מהכלים באזורים מועדפים שתגדיר העירייה בדגש על יפו ואזור עבודות הרק"ל.

4. הגבלת כמות הכלים המקסימלית- בעל ההיתר יוגבל בכל זמן נתון לצי כלים זעירים שיתופיים המונה עד 2,500 כלים. 

5. דרישה לתוכנית להגברת הבטיחות של הרוכבים- בעל ההיתר יידרש להכין וליישם תוכנית להגברת השמירה על חוקי תעבורה לרבות חבישת קסדה, רכיבה יחידנית, אי רכיבה על מדרכות, אי שימוש על ידי קטינים וכיוצ"ב.

6. העברת מידע באופן שוטף – בעל ההיתר יעביר מידע ונתונים לעירייה לצורכי מחקר וניתוח.

7. הפעלת מוקד שירות – בעל ההיתר יעמיד מוקד שירות לקוחות שמשימותיו לספק מידע למשתמשי הקצה ולהוות ערוץ תקשורת עם המוקד העירוני 106 בכל הנוגע לשמירת על הסדר הציבורי.

8. איסור על הפעלת אזעקה\ צפצוף מהכלים בשעות הלילה 07:00-23:00 .

מיטל להבי, סגנית רה"ע ומחזיקת תיק התחבורה בעיריית תל אביב-יפו: "השתלבות הכלים השיתופיים בעיר מבורכת- זו תחבורה אלטרנטיבית וירוקה שחוסכת גודש וזיהוםאוויר ומביאה לצמצום התלות ברכב. הכלים השיתופיים מאפשרים התניידות שוויונית יותר, מצמצמים פערי מרחק ומסייעים להורדת יוקר המחייה".

עם זאת מדגישה להבי כי: "לצד היתרונות נוצרו גם אתגרים בעיקר בתחום השמירה על הסדר הציבורי ואנו נדרשים לתת מענה שיאזן בין שלל הצרכים ובראשם של הולכי הרגל במדרכות. הנתון שאספנו לפיו מתקיימות מעל מיליון נסיעות בחודש מוכיח שקיים ביקוש ולכן, עיריית תל אביב-יפו, שוב נדרשת לייצר רגולציה והסדרה מקומית לאתגר שמעמידה בפנינו המהפכה בתחבורה – במיוחד בתקופה זו שבה הממשלה בלתי מתפקדת אבל המציאות ממשיכה לנוע קדימה".

תופסים כלים

בעירייה טוענים כי הם פועלים לקידום תחבורה בטוחה ויעילה בעיר כיעד אסטרטגי ראשון במעלה, ועושים הכל כדי לעודד שימוש בכלי רכב אלטרנטיביים על חשבון הרכב הפרטי. עם זאת, בשל ריבוי התאונות בהן היו מעורבים רוכבי אופניים חשמליים והולכי רגל וכן העדר אכיפה על המדרכות, החלו בעיריית העיר ללא הפסקה, לתת סמכויות אכיפה נרחבות לפקחים העירוניים במסגרת חקיקה ייעודית שתאפשר אכיפה הרתעתית ללא פשרות. עוד הם אומרים: "בנוסף, החל מאמצע חודש מאי האחרון, אוכפת העירייה את החוק גם באמצעות תפיסת הכלים השיתופיים שהושארו במרחב הציבורי, בניגוד לכללים שנקבעו. האכיפה מתבצעת על ידי עשרות פקחים עירוניים שהוכשרו למשימה שמטרתה צמצום מספר הפגיעות בהולכי הרגל והפרדת השימושים בסוגי הדרך השונים, ובשיתוף משטרת ישראל.  במסגרת האכיפה שמים דגש על עבירות: כלים המהווים מכשול במרחב הציבורי, רכיבת אופניים חשמליים, קורקינטים ממונעים ואופנועים על המדרכה וכן רכיבת אופניים במדרכות ברחובות בהם קיימים שבילי אופניים. ניתן לראות כי חל שינוי משמעותי בשטח בעיקר באזור מרכז העיר. מטרת האכיפה הינה לשמור על ביטחונם ושלומם של הולכי הרגל במדרכה. לשם כך תמשיך עיריית תל אביב-יפו באכיפה המוגברת, לרבות תפיסת רוכבי אופניים חשמליים וקורקינטים ממונעים המבצעים עבירות חמורות.

חברת bird , הפועלת בתחום בתל אביב התייחסה לכללים החדשים: "הרגולציה שגיבשה עיריית תל אביב הינה מאוזנת בסך הכל ומאפשרת ברובה את המשך המהפכה התחבורתית שהחלה חברת bird בחודש אוגוסט האחרון. כחברה שחרטה על דגלה את הפחתת הגודש בכבישים וזיהום האוויר, אנחנו מבססים את ההיצע אך ורק על פי הביקוש, כך שהטלת מכסות תגרום להורדת הביטחון בשרות לטווח הארוך. יש לציין כי כבר עכשיו הביקוש גובר על ההיצע. מניסיוננו הרב בעולם, אנו בטוחים שהדבר יבוא לידי ביטוי בתקופת הפיילוט עד לקביעת האסדרה הקבועה. חברת bird הייתה הראשונה לפעול בישראל וככזו מחויבת להמשיך להוביל את המהפכה תוך הידברות פורה , חיובית ומבוססת נתונים עם עיריית תל אביב כפי שנעשה מיום כניסתה של החברה לישראל."

בתל אביב ניתן להבין למה האופניים הולכות ותופסות תאוצה, ומדוע מוקמים בעיר ללא הפסקה חניונים ייעודיים לכלי הדו גלגלי. אבל מה יעשו תושבים בערים עם שיפועים גדולים? האם ניתן לדווש לדוגמא בכביש סטלה מאריס המשופע בחיפה, או בעליה לגילה בירושלים? על זה בדיוק חשבו במשרד התחבורה ובעיריית חיפה, כאשר יצרו את התכנית הראשונה בארץ
שמטרתה להעלות את השימוש באופניים גם בערים עם טופוגרפיה מאתגרת במיוחד. התכנית להקמת מערך שבילי אופניים בחיפה הוצגה בקיץ האחרון היא נועדה לייצר תשתית תכנונית לפיתוח מערך שבילי אופניים, מציעה שבילים באורך כולל של 185 ק"מ אשר יקשרו את שכונות העיר אל מרכזי התחבורה, מוסדות חינוך, השכלה גבוהה ותחבורה. התכנית הוכנה במימון משרד התחבורה, על ידי צוות מומחים לו היו שותפים מהנדסי תנועה ואדריכלי נוף באגף לתכנון תנועה ודרכים בעיריית
חיפה, חברת "יפה נוף", משרד אב-אדריכלי נוף, ומשרד בשיר אלראזק-תכנון תנועה. למעשה, מדובר בתכנית אב לאופניים המפורטת ביותר שנעשתה עד כה בישראל. עבודת הצוות כללה לימוד, מחקר וניתוח של הדרכים בעיר, לרבות 
ניתוח שיפועים ומיפוי מרכזים עירוניים. בתכנון הושם דגש על בטיחות רוכבי האופניים ונוחיותם. לצורך כך, יופרדו גם השבילים מנתיבי הנסיעה והמדרכות. לאורך השבילים תוקם מערכת תאורה ויוקמו מתקני חניה. לאופניים, ברזיות ומוקדי התרעננות ובעתיד אף מתכוננים עמדות להשכרת אופניים. התכנית תקודם בשלבים, כאשר בשלב הראשון מתוכנן שביל אופניים לאורך רצועת החוף בין קריית חיים בצפון לחוף הסטודנטים במבואות הדרומיים. בהמשך יחובר השביל המרכזי לשכונות החוף, אזורי התעסוקה ומרכזי הפנאי בעיר התחתית, פארק מדעי החיים, אצטדיון סמי עופר, קניון חיפה וקסטרא. שבילים נוספים מתוכננים, בתוך שכונות החוף ובינן לבין עצמן, בין תחנה מרכזית המפרץ למרכזי התעסוקה באזור הצ'ק פוסט, הקריות ולנשר במסגרת הארכת ציר המטרונית הנמצא כבר בביצוע. נלחמים בשיפועים כותבי התכנית התייחסו באופן נכבד
לבעיית השיפועים בחיפה, ולרצון להנגיש גם אותם לטובת הרוכבים – כמה שניתן. כך הם ביצעו התווית השבילים שמבוססת
על בדיקה של שיפועי השטח – כאשר השיפוע של רוב השבילים אינו עולה על 15 אחוז. בהתוויית השבילים נלקח בחשבון
שימוש בגרמי מדרגות קיימים לקישורים בין רחובות במפלסים שונים – באמצעות הוספת מסילות לשינוע אופניים. הדבר חיוני שכן מדרגות הם דבר בלתי אפשרי עבור כלי התחבורה הדו-גלגלי. ועוד מהדוח: "על מנת להקל על הרוכב, בנוסף לשיפועי הרכיבה המתונים ככל הניתן, בתכנית נעשה מאמץ להצללת שבילי האופניים. לאחר מיפוי ובדיקה קפדנית, בתכנית יש  התייחסות לעצים קיימים ולמיקום השבילים בצל. במקומות בהם אין עצי רחוב, התכנית מנחה לנטיעות לצד שביל האופניים".

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

דילוג לתוכן