חניה תנועה ותחבורה

גד ליאור

תודה רבה אנחנו נקרא ליואב דנציגר , מנהל אגף תכנון דרכים ונוף עיריית חיפה. דיברתי איתו הרגע על הנושא של הכרמלית. הייתה שריפה היא לא עבדה. אני נסעתי לפני השריפה בכרמלית עם בני, היינו שליש מהנוסעים. היו שישה נוסעים בכרמלית בשעת ערב מוקדמת. ואז אמרתי אף אחד לא משתמש תדע שהיא הייתה מאלה לגמרי. 

יואב דנציגר :

שמי יואב, מנהל אגף תכנון דרכים. בחיפה, היה לנו שינוי פוליטי. יש ראש עיר חדש (ראשת לפי האקדמיה). יש בוס חדש, סגן ראש עיר מר אדלר, והם החליטו אצלנו על מדיניות חדשה. אנחנו קצת האמת מתקרבים למה שחזי (שוורץ) סיפר. החניה אצלנו נתפסת כמוצר . לא כל תושב שאומר אני חייב חניה ליד הבית והעירייה חייבת לספק לי. אנחנו מנסים לספק, ככל שאפשר, עדין שומרים על העצים. לא נפרק פארקים לטובת חניות. ומי שרוצה להשתמש במוצר שנקרא חניה צריך לשלם. עכשיו- למעשה קריאת כיוון ראש העיר שילבה את אירועי יום העצמאות- הוחלט על הגעה בתחבורה ציבורית. באירועים קודמים היו פקקים חניות כפולות. הכרמלית, שהפעלנו אותה לפני שלושה חודשים, הייתה מלאה, ואותו דבר המטרונית. 50,000 תושבים הגיעו רק בתחבורה ציבורית.

גד ליאור- עכשיו אתה אומר שהכרמלית מלאה.

יואב דנציגר: היום אתם מוזמנים לבוא. הכרמלית מלאה לגמרי. המשרדים התמלאו מחדש. נבנים מבנים חדשים. קצת מזכיר את התעוררות מרכז ירושלים בקטן. הכרמלית הפכה שוב לרלוונטית. בעוד שנה יש לנו אמצעי תחבורה חדש- הרכבל שיפעל ממרכזית המפרץ לטכניון, ולאוניברסיטה. לא כאטרקציה תיירותית אלא כאמצעי תחבורה ציבורית מאוד מעניין. זה ישרת בעיקר את האוניברסיטה ופחות תושבי השכונות ננסה לשלבו עם השכונות.

בנוגע לתקני החניה – אנחנו מתמודדים בגדול הפתרון לעתיד הוא התחבורה הציבורית תקופתה ביניים אנחנו באמת בבעיה. יש רמת מינוע גבוהה רוצים לשמור על אוכלוסייה חזקה. יש להם שני רכבים היכן מחנים את הרכבים. כשמחנים על מדרכות זה מוריד את איכות החיים. כשאני הולך עם עגלה זה קצת פוגע בהנאה ואני חושב שהצפיפות של העיר נועדה לאפשר לנו ללכת ואם נחנה על המדרכות- זה יוריד מהמוטיבציה. ולדעתי חלק גדול מההגירה לפרברים נובעת מזה. לכן מנסים לתת פתרונות בבתים עם שני מקומות חניה בדירה.  במרכזי העיר להוריד את התקן. ומי שרוצה להגיע אצלנו זה למת"מ צ'ק פוטסט עיר תחתית- במטרונית, יגיע באמצעי התחבורה הציבורית. היום אני מפחד להגיע למרכז תל אביב עם רכב. בגלל תעריפי החניה. דבר נוסף שאנחנו מנסים לחשוב עליו- חוץ מהטעינה החשמלית- כשיכנס הרכב האוטונומי יכול להיות שהחניה השניה תהיה מיותרת. ופה נכנסים כל יזמי החניה ויזמי הנדל"ן אולי צריך לחשוב על שילוב שימושים שהיום זה ישמש כחניה יכול להיות שעוד עשר שנים נוכל לשנות את הייעוד.  עוד 20 שנה יוכל להשתנות למשהו אחר ויהיה מיותר. כל מקום חניה עולה המון כסף. להערכתי, חניה בבנין חדש 100,000 למקום. אנחנו הקמנו שכונה של 1,500 יחידות דיור. 3,000 מקומות חניה פרטים- הוצאה של כ-300 מיליון ₪ לדעתי. 

גד ליאור- בתל אביב משכירים חניה ב-2,000 2,500 ₪ חניה אחת.

-היום זו השקעה טובה. מענין מה יקרה בעוד 20 שנה. שמעתי אפילו בכנס שנה שעברה דיברו על זה שמתאימים את גובה החניה לשימושים עתידיים. 

גד ליאור-עוד מעט יהיה זול יותר שיגורו בחניה והאוטו יהיה בבית.

יואב: דבר נוסף עוד בשורה- כל התחבורה הציבורית, כל הצירים החדשים- אם זה יהיה אצלנו זה בעיקר על בסיס אוטובוסים המטרונית היא גם אוטובוס ארוך- רוצים להחליף לתחבורה ירוקה.  כל ציר חדש שיפתח של תחבורה ציבורית יהיה רק באמצעי הנעה ירוקים. כרגע הייעוד זה רק חשמליים. כלומר: אנחנו מחליפים ציר שנוח לנסוע בו. ומי שגר לידו הוא יספק אפס  זיהום זו הבשורה החדשה שנכנסת. 

גד-מטרונית היא אוטובוס ארוך. האם בסופו של דבר אתם הראשונים בארץ שהפעלתם את זה, מדובר בסיפור הצלחה או לא?

יואב– א' סיפור הצלחה. נתחיל בזה. 100,000 נוסעים (במטרונית) ביום זה בטוח הצלחה. מגיעים יותר מהר ממה שמגיעים באוטו. האוטובוס הוא חלק משאר הדברים. חלק מהדברים זה נתיב בלעדי, העדפה ברמזורים. מטרונית שמגיעה לרמזור נוסעת. לא עומדת בפקקים. לא מחכים לנהג לשלם לו.

עולים ויורדים מכל הדלתות. כל המכלול הזה והנתיב הבלעדי והמסלול הקצר יחסית, זה ביחד האמצעי שנקרא מטרונית. דומה לרכבת הקלה. רק האוטובוס לעצמו שום דבר.