הרשויות המקומיות: מדיניות, וכיוונים בתחום התנועה התחבורה והחניה

מנחה הפאנל: עופר פטרסבורג, ידיעות אחרונות

 צהריים טובים כיף להיות בפאנל בנושא חניה, זו הבעיה המרכזית שלנו בעיריית ישראל, אין חניה, וגם החניות מאוד יקרות, הפיתרון הוא תחבורה ציבורית, אבל גם עם זאת יש בעיה, הפנאל הבא יהיה מרתק ונשמע פתרונות מפי הרשויות ובהמשך על ידי חברות, וגם על ידי חברות ניהול. והנושא הזה של הרשויות ההבדל היום בין הערים, הוא כמו מדינות. כל עיר מדינה. למשל חולון יכולה להחליט שלא גובה תשלום על חניה בשטח ציבורי, לעומת ירושלים או תל אביב ששם רכבים נגררים, אבל כמובן נרחיב על זה ועל הרבה יותר.

אנחנו בעצם נמצאים על פתחו של עידן חדש, גם בינלאומי, אני חושב שבסופו של דבר ב-22 כשמגיע הנשיא טראמפ כדאי למצוא מקום חניה, מכירים שהם מגיעים לראיון עבודה אצל אלוקים, ואלוקים שואל את בוש במה אתה מאמין? באמירקה חזקה, בצבא חזק, ביכולת שלנו, ושואל את אובמה: אני, מאמין בחיזוק החלשים, בחיזוק המעמדות החלשות במדינה, דמוקרטיה חזקה, נרגש. שואל את טראמפ במה אתה מאמין? אני מאמין שאתה יושב על הכסא שלי. באמת נחזור לענייני חניה, ובעיות החניה.

אני רוצה להזמין להרצאת פתיחה את רויטל מרזין מנהלת אגף החנייה בעיריית ירושלים רויטל מרזין: שלום וברוכים הבאים לירושלים, לכנס החשוב הזה.

כנס חניה רויטל מרזין

רויטל מרזין מנהלת אגף החניה בעיריית ירושלים

ברוכים הבאים וצהריים טובים, אני באמת מתכבדת לפתוח את הפאנל של הרשויות המקומיות, יש לנו בירושלים הרבה עשיה סביב נושא החניה, ואני באמת רוצה להתחיל מהסיפור שהציגו גם קודמי, על רמת המינוע בעיר. דיברו ארוכות על כך. רמת המינוע הולכת וגדלה באותה מידה גם בירושלים, אנו עוברים לראות שבמגזר הכללי זה דומה מאוד למה שקורה בארץ, במגזר החרדי והערבי קצת פחות, החרדי פחות הערבי גם קצת פחות. 

מבחינת הביקושים לחניה אנו במגמת בידול, בעוד שבנושא ההיצע לחניה אנו במגמת צמצום של היצע החניה, נובע מכך שבירושלים כבר בשנת 2003 לפני כ-14 שנה יצא ביוזמת העירייה לצמצום מקומות החניה, שזה היה ראשוני בארץ שהעירייה אימצה את המדיניות. במהלך שנת 2010 עלה צמצום נוסף בתקני החניה. מה שמביא לכך שהיצע החניה פוחת ביקוש החניה גובר, ואנו בתוך הפער בין ביקוש והיצע, לפחות בתקופת ביניים, בעיני בעשור הקרוב, אנו כאגף החניה צריכים לתת פתרונות לציבור. 

מהאתגר הזה לתת פתרונות לציבור, אנחנו בעצם יצאנו עם החזון של אגף החניה, כשהחזון שלנו אומר אנו צריכים לתת מענה, והמענה שאנו מתכוונים לתת הוא מענה במסגרת עיר שמאמצת טכנולוגיות. עיר חכמה, וגולת הכותרת או הפרויקט לצאת עם ניהול מערך החניה בצורה טכנולוגית, שתיתן בעצם כל מכלול הפתרונות החניה מהרגע שהאדם יוצא מביתו ורוצה ניווט ואחר כך למקום החניה, תשלום באמצעות אמצעי אפליקטיבי, אנו מתכננים להוריד את המדחנים. אחד אנו מפנים את המרחב הציבורי מהמדחנים, שמהווים מכשול במרחב הציבורי, ובנוסף אנו באמת גורמים לציבור שלנו להשתמש באמצעים שהם יותר שירותיים יותר זולים. אז, הפיתרון שאנו רוצים לתת הוא פתרון אינטגרטיבי טכנולוגי שנותן את השירותים כולל טיפול באכיפה והטיפול במערכת. ארחיב על כך בהמשך, וכמובן צריכים להביא ליצירת איזונים בין המשתמשים בחניה, מגורים, עסקים, מבקרים תיירות וכו'. את זה אנו עושים באמצעות הסדרי חניה שלוקחים בחשבון את כל ההיבטים הללו. אין הסדר חניה שאנו מבצעים מבלי שעשינו עליו שיתוף ציבור, שבאה שכנה ואומרת אני מבקשת הסדר חניה כי היום אנו סובלים ממשתמשים שבאים לשכונה אם בשביל לנסוע ברכבת הקלה ואנשים שנוסעים כדי לחסוך זמן וחונים ברחובות שונים ואם משתמשים אחרים, ובאמצעות הסדר חניה מנסים לתת יתרון למגורים ולייצר תחלופת חנייה ואיזונים בתוך הסיפור הזה.

בחזון הזה אנו יוצאים בעצם המטרה שלנו היא באמת לשפר את איכות החיים ובטח באותו טווח עד שתהיה התחבורה ציבורית שתיתן את המענים והצעות.

דיברתי על בעיות במצב הקיים: הפער בין היצע החניה לביקוש, המחסור במידע בנושא היצע חניה בזמן אמת, יוצא מביתו, לא יודע מה היצע החניה שעומד לרשותו, וגם אם יודע, ויש לו אפליקציה לניתוב למקום חניה פנוי זה תמיד נכון לרגע מסוים, ולא משקף את מה ששניה אחרי שהחניה יכולה להיתפס. מחסור במידע על ביקוש החניה בזמן אמת. וזמינות החניה. אין לנו בירושלים להבדיל מתל אביב, ששם רוב החניונים הם חניונים של אחוזת חוף בבעלות העירייה, אצלנו רוב החניונים פרטיים, אין לנו מספיק סנכרון בין המידע שיש במגזר הפרטי והחניונים הפרטיים לבין המערכות הציבוריות ולכן קשה לתת מידע בזמן אמת.

אחת המטרות שלנו היא הצבה בזמן אמת, לשם כך זקוקים לשיתוף בין המגזר הפרטי לביננו. אחת המטרות היא להביא לכך שהמגזר הפרטי נכנס לשותפות יחד איתנו, מה שיועיל גם לחניונים הפרטיים ולנו כנותני שירות לציבור.

במרכז העיר ניתן לראות בבירור עודף ביקוש לחניה זולה, אני כבר אראה את זה בגרף. יש לנו תפוסה נמוכה בחניונים בתשלום, ענין של תרבות הציבור אצלנו לא מתורגל לשלם, עשינו הרבה להרגיל את הציבור לעבוד להיכנס לחניונים בתשלום. אז יש לנו כולם מכירים את השוק בירושלים, שהפך להיות איזור בילוי אטרקטיבי. עשינו שיתופי פעולה עם חניונים באיזור השוק לתת מחיר מוזל יותר בשעות הערב והלילה, להרגיל את הציבור להיכנס לחניונים שבאים לבילוי. לא היה מובן מאליו, וכמובן מגובה באכיפה שאמורה לייצר הרגלה של הציבור כי מי שאולי יכנס לחניון ידע שעשוי לקבל דו"ח ודרך זה לייצר את הכוונת ההתנהגות.

אחוז הגבוה של עובדים במרכז העיר מגיעים עדיין ברכב ולא בתח"צ. כל מה שאמרתי מלווה בנתונים, מרכז העיר הפעולות שנעשו זה באמת הפעלת הרכבת הקלה מיולי 2011 ופתיחת נת"צ, בניית חניונים חנה וסע, וכפי שאמרתי מקודם, בעקבות התב"ע ביטול מקומות חניה במרחב הציבורי, מה שהיה מלוה בהרחבת מקומות חניה, מה שיוצר עוד פעם את האתגר שאנו מדברים עליו. לגשר בין הביקוש וההיצע.

הרכבת הקלה הוקמה בשנת 2011, חניוני חנה וסע. דרכי פעולה לטווח הארוך: עידוד התחבורה הציבורית. עידוד השימוש בתחבורה שיתופית. אנו מנסים לעודד כלכלה שיתופית, מקווה שבימים אלו תהיה התקשרות ונוכל לקיים את זה. בתוכניות לטווח הארוך ואמר על כך נדב, הקווים הנוספים של הרכבת הקלה שמפורטים, לא אחזור שוב על כל התוכניות העתידיות, והפתרונות הנוספים שנבדקים, יש לנו את החניה בקומות, עשינו פיילוט ראשוני, שהצליח גם ברמת התפוסה של החניון הזה, גם ברמת שביעות הרצון, ועכשיו נערכים לצאת במכרז למיקומים נוספים. לחניה בקומות וחלקם באיזורי תעסוקה שונים כמו הר חוצבים. רכבים שיתופיים, נושא הכלכלה שיתופית, אנו מאמינים שזה אחד מהפתרונות. פתרונות טכנולוגיים שנמצאים בבדיקה ועשינו עליהם פיילוטים שונים: ביניהם עשינו פיילוט על חניה בטכנולוגיה של מצלמות במרכז העיר, פיילוט שהוכיח את עצמו, אפליקציה לאיתור מקום חניה, ועוד פיילוט שהיינו אמורים לעשות הוא לגבי חיישנים.

המערכת שאנו רוצים להתקין לניהול מערך על בסיס שקיים. זה הסרטון על הפיילוט שעשינו. הכל באפליקציה. אנו רואים את זיהוי מקומות חניה, המצלמה תופסת, יש לכך ערך מוסף, שליטה ובקרה. אוקיי, כמובן הציגו מערכת אכיפה במערכות, ומערך תשלום החניה. תודה רבה.

אני רוצה להזמין לפאנל את סגן ראש עיריית ירושלים מר עופר ברקוביץ, אשר בן שושן, מנהל רשות התחבורה והחניה בעיריית תל אביב יפו, שרלי בן סימון מנכ"ל אחוזות החוף, ענבר ניצני סמנכ"לית תשתיות בעיריית חולון.

עופר פטרסבורג:

כמובן שממה שראינו ושמענו בהרצאת הפתיחה אפשר היה לראות כיצד עירייה מתמודדת עם מצוקה אדירה של חניה, לא פחות הבעיה בירושלים, אגב, הרבה לפני שעשו והציעו רכבת קלה שתתחיל אולי ב-2022 והרבה לפני שהתחבורה הציבורית עשויה להיות סוג פיתרון אמיתי, החליטה שבעצם החניות או משרדים בבנייני המשרדים יהיו לפי המרחק ובעצם משרדים שנמצאים על צירים ראשיים, כמו צירי איילון בתל אביב לא יזכו לחניה, אלא מעטה כי יש תחבורה ציבורית, ההחלטה נכנסה לתוקף, וודאי הרשויות מתמודדות עם הדבר הזה והתוכנית הזאת. בכל מקרה אני רוצה להתחיל איתך, אשר בן שושן כמנהל רשות התחבורה בעיריית תל אביב. תל אביב היא ניו-יורק. כיצד מתמודדים עם הבעיה. בעבר דובר על אגרת גודש. אולי לא צריך שמכוניות תיכנסנה לעיר.

אשר בן שושן מנהל רשות התחבורה בעיריית תל אביב יפו

אשר בן שושן, מנהל רשות התחבורה והחניה בעיריית תל אביב יפו

אשר בן שושן. א' תודה לך. נדמה לי שלא ניתן כלל לדבר על סוגיית חניה בלא שמדברים על המעטפת הכוללת, וגם בפאנלים הקודמים הזכירו את הצורך המשמעותי וההכרחי במתן אלטרנטיבות וחלופות.

ראו חברים, אתן דוגמא. אנחנו סיימנו פיילוט, הצבנו חיישנים בכניסות הדרומיות על מנת לייצר לנו יכולת לנטר את כמות התנועה שנכנסת לעיר תל אביב יפו. רק מהחייץ הדרומי נכנסים ברמה יום יומית סדר גודל של 210,000. וזה נתון אחד. באיזור רוטשילד, רק שם, מסתובבים ונעים קרוב ל-55,000 כלי רכב ברמה יום יומית לאו דווקא מהחיץ הדרומי. ההיקפים המשוערים הם היקפים אדירים למעלה מחצי מיליון כלי רכב.

עופר: לכן המצאת את חנה וסע, והנה עשו לרכבת הקלה וזה נכשל.

אשר: אתייחס גם לסוגיה הזאת. חניון חנה וסע יש ללמוד ממנו כי חניוני חנה וסע ברמה האיכותית והם חייבים להיות בפאתי המטרופולין, השילוב של חניוני וסע בשילוב שאטלים איכותיים לכל דבר וענין כולל נושא נסיעת המונים אין אלטנרטיבה אמיתית. גם הרכב האמיתי תם ונשלם. אם אנו צריכים להיות ריאליים, אי אפשר להסתכל על מושגים של רכב פרטי כפי שדיברנו לפני עשור. אנו בפיגור אדיר אך מחוייבים לקדם את התחבורה הציבורית. אנו בעידן, שהיום הממשלה, יותר ויותר, התחבורה הציבורית היא המפתח. אתן דוגמא. אפרופו סדרי עדיפויות של תל אביב יפו.

העיר היחידה במדינת ישראל שיש בה הכי הרבה נת"צים. כ-50 ק"מ קיימים. אחד מהויכוחים עם משרד התחבורה שאני שמח שהדברים נפתרו אפרופו רשת מהיר, הייתה העובדה שדרשנו לייצר רשת של נתיבי תחבורה ציבורית לא רק בכל הערים, כי אם ברצונך לייצר אלטרנטיבה, נניח שאתה מתגורר בכפר סבא, על מנת שתהיה אלטרנטיבה אמיתית הוא צריך להתחיל מכביש 4. השאלה העקרונית, גם אם יהיו נתיבים, מדינת ישראל מעודדת רכב פרטי. אנשים קונים יותר ויותר. והמיסים. איך מתמודדים עם זה שכל כך הרבה מעודדים את הישראלי לרכוש רכב פרטי ומצד שני אל תבואו לעיר עם רכב פרטי.

אשר: אחד מהגורמים הכי משמעותיים וארחיב על כך, במדינת ישראל, אחת מהבעיות המרכזיות לטעמי היא העובדה שעדיין בשנת 2017 אין רשויות תחבורה מטרופוליניות שאמורות להסתכל על המרחב הכולל, לאו דווקא העיר תל אביב. יש לשלב את רמת המטרופולין, שם אתה חייב לראות את הרמה באופן כולל.

אתן דוגמא של גישות שנקטנו מתוך רעיון להתמודד. מתחנת רכבת בני ברק, עבדך הנאמן, יחד עם רכבת ישראל, מפעילים שאטלים, על חשבוננו, שמשתמשים בו. עליך לתת את הדעת על כל היבט והיבט. זה לא מספיק. בואו נהיה אמיתיים וראויים. עד שתגיע המערכת של קווי המטרו והקווים, אפרופו האדום, הסגול והירוק, עלינו לתת את הדעת לטווח הביניים, שם חייבים לעודד את מרכיבי התחבורה השיתופיים.

בעיר תל אביב השקנו לאחרונה בהשקה של שלב א' שתסתיים בסוף 2017 מערך רכב שיתופי חדש, ברחבי העיר יסתובבו כ-260 כלי רכב שיעמדו לרשות הציבור מתוך אמונה שזו יכולה להיות אלטרנטיבה לרכב הפרטי לפי כל המחירים והנתונים שלנו. זה בהחלט יכול להחליף.

דוגמא נוספת: הצלחנו לחולל מהפיכה בתחום התחבורה בר קיימא, באמצעות רשת נתיבי אופניים, זה לא מספיק. אנו חייבים במכלול ובמסגרת הרבה אמצעים שצריך לטפל בהם.

שרלי בן סימון מנכל חברת אחוזות החוף-פאנל רשויות מקומיות_640x633

שרלי בן סימון מנכ"ל אחוזות החוף

עופר אני רוצה לעבור למנכ"ל אחוזת חוף, גם חניוני אופניים תעשו. המצוקה, כיצד אתה רואה אותה ואיך הפיתרון בזה שהמחירים אצלך הכי יקרים בעיר?

שלום לכולם צהריים טובים. באמת קודם כל, אנחנו כחברת אחוזת החוף, אנו חברה בבעלות מלאה של עירית תל אביב יפו. לא מתעסקים במחירים, אנו מוכתבים. אין לנו שום סמכות, לא להעלות את המחיר ולא להורידו. אנו יכולים להמליץ לגורמים. מי שמאשר בסיכומם של דברים את המחירים אלו מועצת העיר.

עופר אתם הולכים לעשות חניון רובוטי ראשון. ספר על זה.

ראשית, זה לא סוד, רוב היושבים פה מכירים את המושג של חניון אוטומטי, שזה בעצם נע על פלטות. מה שנקרא: "הקוביה ההונגרית". יש כאלה היום, אלא שסדר הגודל הוא 20-30-40. אנו מתכננים את חניון בוגרשוב, אנחנו מתכננים על השטח הזה לבנות את בנין אגב אם ישאר לי זמן ניגע בעוד כמה תחומים שאנו מתעסקים, שומעים אחוזות ישר חניונים, מעבר לכך יש עוד דברים שאנו מתעסקים בהם.

בחניון הזה, אנו מתכננים לבנות בנין בן 5 קומות, שיהיה גני ילדים, מעונות יום, וטיפת חלב. ולמטה יהיה חניון אוטומטי – חניון על בסיס "קוביה הונגרית" חניון של 223 מקומות חניה, עם 4 מעליות, וזה בעצם הקדמה. עם אפליקציה. הכל אוטומטי. זה הדור הבא שלנו. יצאנו כבר במכרז, יש חברה דרום קוריאנית שזכתה במכרז, הבניה תהיה בשני שלבים: יש לנו שני קבלנים לצורך הענין במתחם הקטן הזה, אחד שבונה את הבניין, חופר, נכנסת החברה הבונה את החניון תוך שיתוף פעולה בין שניהם, אני מניח שתוך שנתיים וחצי אנו נמצאים כולל הבנין והחניון התת הקרקעי הראשון מסוגו בארץ.

אשר אתה חושב שבאיזה מקום, יש מקום למנוע את כניסת הרכבים?

אשר אין ספק. הזכרת,  אגרת גודש היא רעיון לא חדש שמתקיים גם בעולם ונבחן לפני למעלה לא מעט שנים, והיו לו לא מעט מתנגדים, במסגרת הזאת, גם מטעם הממשלה. בין היתר לטעמי, אם אתה בודק את מערך ניהול החניה, לא תמצא מצב שמתקיים בדומה למדינת ישראל. לא יתכן, שבאיזורי הביקוש רמת המחירים תהיה כל כך נמוכה כפי שקיימת היום. ואני לא מחפש את הכסף, לא את ההכנסות, זה החלק המזערי והלא ריאלי.

נושא כתיבת הסמכויות, דיברת על רשויות מקומיות, נושא של תעריפים דינמיים אינם בסמכות של רשויות המקומיות. והחובה והצורך להתכנס בד בבד עם כפי שאמרתי במרחב עשייה בתחום של תחבורה ציבורית מערכת הסעת המונים תחבורה בר קיימא, תחבורה חכמה, אוטונומית ותחבורה שיתופית, כולל ניהול מדיניות חניה, כי אין מנוס. ואלו הכלים שאנו מחויבים כולנו להפנים שאנו נכנסים וצריכים להיכנס לעידן אחר ולנהלו. אנו לא ששים ולא מייצרים במרחב הציבורי עדו הרבה מקומות חניה ממש לא. ההיפך. כפי שנאמר פה, גם בגין נת"צים, כולל חניה של דו גלגלי, אנחנו מבטלים מקומות חניה לטובת אלמנטים אחרים. אנו נהיה חייבים הפתרונות הם משולבים ואי אפשר לדבר רק באופן חד מימדי לטפל בבעיה של חניה.

– רויטל, מה קורה בירושלים. הרי במשך עשור סללו את הרכבת הקלה, העיר לא ערוכה. שלא לדבר על חניה.

רויטל זה מה שהרחבתי במצגת, איך נותנים מקומות. הפתרונות הם שילובים. גם מנסים בתעריף דיפרנציאלי, בדיון בעירייה, כאשר יש עומס חניה נעלה את התעריף לעודד אנשים להגיע בתחבורה ציבורית, להישאר בשעות שהחניה היא חציה פנויה להוריד את התעריף, לתת לאנשים, כשהם יוצאים מהבית שידעו לתכנן את הנסיעה. עכשיו המחיר של החניה הוא כך וכך, רמת ההיצע היא כך וכך, ידעו לתכנן את נסיעתם, וכך נימנע מלהגיע למקומות שהם במצוקת חניה.

– עופר האם יסגרו עוד ועוד רחובות לתחבורה פרטית לטובת תחבורה ציבורית?

רויטל אין ספק. במקביל, אנו שוקלים להוסיף חניונים במרכז העיר, אני חייבת לומר שחלק מהפתרונות. בין היתר יש לנו שיאפשרו לחנות על מדרכות, מנגד רוצים שנחזיר את המדרכות.

– אפשר להשיג יש מאין מקומות כולל מקומות שישנם ולא ראינו?

שרלי– אנחנו היום, כל מקום ולצערי אין הרבה מקומות פנויים. כל מקום שנמצא פנוי, נכשיר לטובת חניה, בין אם היא תהיה בתשלום ובין חניה ללא תשלום.

עופר- לא יהרסו בזה בניות ירוקות?

– שרלי גם לכך יש לנו פיתרון. את אותו שטח נשלב בו גם וגם. כך לרצות את כולם. יש מצוקת חניה, אין ספק בכך. ואנחנו משתדלים מאוד כל דרך לעשות כדי למצוא ולתת מענה כמה שרק נוכל, ציינתי ואמרתי אין הרבה מקומת פנויים בתל אביב יפו, ציין את זה אשר לפני כן, אנחנו גם, לא יודע לומר לצערי או לצערי, אנו כחברה, בשנה וחצי האחרונות, הפקענו שישה חניונים לטובת הרכבת הקלה, נמשיך לתת יד עד אשר הרכבת תצא.

ענבר ניצני סמנכלית תשתיות עיריית חולון_

ענבר ניצני סמנכ"לית תשתיות עיריית חולון

-עופר גב' ענבר ניצני, חולון לא גובה כסף על חניה.

ענבר– עיריית חולון מאוזנת, איתנה, אבל לא עשירה, ואנחנו נמצאים בדירוג כלכלי 6 והרווחנו בשנים האחרונות, לפני כן היינו בדירוג 5. לכן אנו עירייה שמתנהלת תקציבית נכון.

חניה בחולון היא בעצם בחינם, אני חושבת שאנו מאוד חריגים בארץ בענין הזה, אפילו בעיריות מאוד קטנות, בטח לא בסדר גודל של חולון, יהוד, קיריית אונו גובות חניה. ולמה? התפיסה של ראש העיר מוטי ששון, האי תפיסה אידיאולוגית, ו עדיין מחזיק בה. תפיסה שבעצם חניה היא בעצם שירות שצריך להינתן בחינם. אני חושבת שדווקא התפיסה הזאת ודווקא בשל כך העירייה לא עוסקת בקידום ובניה של חניונים, דווקא היא ייצרה את הויסות שאנו מדברים עליו, שתושבי עיריית חולון אני לא מתחייבת לזה, אבל רמת המינוע יחסית לא גבוהה, והרבה מתושבי עיריית חולון בין 30-40 נוסעים בתחבורה ציבורית. כל השאיפות – עיריית חולון כבר שם. אמנם רוב הנוסעים הם משתמשים "שבויים", אבל אני חושבת שבאמת אין שום סיבה, העיר חולון נמצאת בטבעת הראשונה של הגרעין המטרפוולין של תל אביב ממש צמודה, כמעט תל אביב, לכן באמת אין סיבה שתושב שעובד בתל אביב יחנה את רכבו. כבר היום אנו מדברים על השלבים של הרכבת הקלה, כבר היום בעיריית חולון ובעיריות הסובבות כבר היום מורגש הקושי והעומסים בגלל העבודות ובגלל הנת"צים הרבים וצמצום נתיבי החניה. היום, מגיע לתוך השכונות בחולון וצריך לראות כדי להבין. אי אפשר להיכנס לנתיבי איילון. למה שאדם מבחירה חופשית יבחר לנסוע ברכבו מרחק שלושה ק"מ נסיעה. גם לא צריך להגיע עם רכב לתחנת הרכבת בחולון. אם התחבורה הייתה יעילה ומהווה חלופה אמיתית, מבחינת רמת שירות, היו משתמשים בה. העיר חולון מרושתת בצורה בלתי רגילה בתחבורה ציבורית. כולל יעדים רבים למקומות בארץ. כולל מכרז 500. בסך הכל אנו כן מנסים היום, כי אנו רואים בעיות, בעיקר באיזורים בהם יש קונפליקטים בין תושבים למסחר למשרדים, באיזורים בהם יש השכרה גבוהה כמו מכון HIT היצע חניה מצומצם, אין תחלופה נכונה של חניה ולכן זה מתבקש. אי אפשר להמשיך כך וראש העיר מבין זאת ומסרב לנקוט במדיניות גורפת.

בעיה נוספת: עתודות הקרקע הולכות ומתמעטות, לכן כל מבנה חדש שאנו מקימים מנסים לשלב חניונים, ועושים זאת מתקציב עירוני, העיריה לא עשירה וכן אנו עושים את זה, לחץ של אגף התנועה בעירייה ואגפים אחרים, במשטרה יש לנו חניון בבית ספר באיזור התעשייה, יש חניון, קיים, מוכשר, המשטרה סירבה לאפשר לפתוח אותו, מחשש לפעילות של טרור, כי חניה מתחת לבית ספר. אני מבינה שבתל אביב הבעייה לא קיימת. רק לאחרונה הגענו לפשרה, שהסכימו שזו תהיה חניית מורים, אך זו ממש לא מטרת העירייה להכשיר חניות למורים, אנו רוצים שהחניון הזה ישמש את הציבור בשעות הלילה, שיש מצוקת חניה לתושבים. ויאפשר תחלופה.

עופר. אשר- אם אחזור אליך, אחד המיתוסים הגדולים של העיר תל אביב היא פקחים עם מכסות. האם זה באמת קיים?

אשר אגדה אורבנית, איך אומרים כנראה שלמרות שאנו נחזור ונאמר את זה. ואני אומר את זה בצורה הכי ברורה. למרות הציניות שאתה תשמע ואולי אנשים ישמיעו, אם זה היה תלוי בעיריית תל אביב, היינו שמחים מאוד שהיה לנו אפס הכנסות מאכיפת חנייה. אני רק רוצה לומר, תדמיינו איך מתנהלת התנועה בעיר תל אביב, אם לא הייתה מתבצעת אכיפה. אפרופו מעברי חציה, בצמתים באדום באין עצירה. וגם בחניה המוסדרת. אגב, שלא תהיינה אי הבנות. יש הכנסות – אך לא זה הטריגר, ובוודאי לא מהווה את המקור הכספי עליו מתבססת העירייה. אז אגדה.

עופר כל אחד מכם, לאור ניסיונו הרב, טיפ אחד, איך פותרים בצורה המהירה והטובה ביותר, עכשיו, את נושא החניה בישראל.

שרלי גם הקודמים לנו נגעו בנקודה. הכל תלוי במושג אחד: תחבורה ציבורית טובה, נגישה, זה הפיתרון להצלחה. אין משהו אחר. זה הפיתרון להצלחה. 

אשר ביקשת משהו שונה- אתן דוגמא. דיברת בפתיח שלך אפרופו על כלי הרכב הפרטיים שעולים מידי שנה על הכביש, מקדם המילוי של כלי הרכב הפרטיים בשעות השיא, כלומר כמות הנוסעים ברכב פרטי במטרופולין שנכנסים לעיר תל אביב מידי יום בשעת השיא, ואנחנו מדברים על מאות כלי רכב, מאות אלפי כלי רכב, נכנסים עם מקדם של 1.1 אנשים בלבד. כלומר: ב-85% מהמקרים, נוסע ברכב נהג בלבד.

אילו היינו מייצרים מודל של שיתוף נסיעות, עם תמרוץ, עם תגמול, היינו פותרים את בעיות הגודש.

שרלי אולי צריך לשאול אותם, בחדשות בערוץ 2 כל יום אפשר שם לדבר את התשובה למה יש אינטרס מובהק לממשלה ולאוצר להמשיך עם כל מה שקורה סביבם.

ענבר אני חושבת שהשאלה לא נכונה, תמיד תהיינה בעיות חניה. גם אם תייעל, תוסיף נתיבים, קארפול ומספר רב של אנשים ותאפשר נסיעה, גם הנתיבים הללו יתמלאו. הפיתרון לא בייצור מקומות חניה נוספים כי לא ניתן יהיה להגיע אליהם וראינו זאת בשקף של יורם. לא חסרים מקומות חניה בתל אביב, פשוט לא ניתן להגיע אליהם. וזה שלא ניתן להגיע אליהם מי שנפגע הם אלו שרוצים להגיע שלא באמצעות רכב פרטי. יש לחזק את התחבורה הציבורית, על חשבון הרכב הפרטי, איזורים במרכזי העיר לווסת את הכניסה אליהם, לאפשר רק לתחבורה מסיבית להיכנס, ולחזק את ההיצעים האחרים- שבילי אופניים, כמובן, שיש בתל אביב במטרופולין את הפרוייקט, יש להשקיע בעיקר בתשתיות הללו.

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email
שיתוף ב linkedin
LinkedIn

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *