כנס ישראל לחניה, תנועה ותחבורה 2017 -פאנל שני -, חידושים חדשנות, כיוונים ותהליכים מרכזיים בתחום החניה, תנועה ותחבורה.
אני רוצה לקרוא לכאן את חברי הפאנל, מר בן דגני, מנכ"ל חברת אריאל וימאזור, מר רועי אלבז, מנכ"ל חברת פאנגו, מר עמית קדם, מנכ"ל חברת סנטרל פארק, מר אורי קריב מחברת סייפר פלייס, ומר אברהם טל סמנכ"ל שיווק ופיתוח עסקי ספייסיק. כל אחד מהדוברים כאן יציג את עצמו ובכמה מילים יספר על אותו גוף, אותה חברה שהוא מייצג. ומקווה שנוכל להציג כמה שאלות.
אני רוצה לקרוא לכאן את מר בן דגני.
בן דגני: צהריים טובים לכולם. שוב שמי בן דגני, אני ממנכ"ל את חברת אריאל וימאזור, העוסקת בשני תחומים: תנועה וחניה. המוטו העיקרי שלנו אין בעיה להסתכלות על ההתפתחות הטכנולוגית בעולם ולהשליכה למדינת ישראל, לצורך זה הקמנו גוף בתוך החברה, אנחנו היום מאוד פעילים בשלושה נושאים עיקריים, אחד זה העדפה לתחבורה ציבורית, כי אנו מאוד מאמינים שבסוף תחבורה ציבורית יעילה, נכונה ומאוד זמינה תפתור את בעיות התנועה שנכונות לנו היום ועתידות להיות גדולות יותר בעתיד.
תחום שני אנו עוסקים בתחום מנהרות בכבישים, נושא בטיחות והנגשה ממקום למקום, רוב המערכות כחול לבן שעושות את עבודתן הן בעיריית ירושלים מול רכבת קלה, כל הציר והעדפה לרכבת נעשה בחברה, חיבור מאוד הדוק עם הטכנולוגיה העולמית, אנו משולבים בתחבורה ציבורית במטרונית בחיפה על ידי מערכת טכנולוגית שיודעת לזהות את האוטובוס ולתת העדפה רלוונטית לרמזור עם שילוב של מערכות התנועה של הרמזור, מכניסים לתחום העדפה לתחבורה ציבורית בפרויקט באשדוד.
מצד שני, אנו רואים את העתיד גם בתחום בקרת התפוסה של רכבים. העיקרון העיקרי מבוסס על זיהוי הרכב. על בסיס צילום לוחית הרישוי, זיהוי הרכב ולפי זה להפנותו למקום הרלוונטי. כשאני מדבר על המרכיבים הללו ואני מה רואה קורה בעולם, בעיקר בסין, שיפור יכולת הגלאים לכל הסוגים, תנועה, רכבים, בקרת מים ותאורה, גם של מובילי הזבל כל בוקר, אם מערכת נכונה תשב למעלה ותנהל את מרחב הביג-דאטה ממקום למקום בזמן קצר ביותר נוכל לשפר את העיר עצמה. אני מאוד מאמין בהתפתחויות, בעיקר באיתור חניה מכל מיני אמצעים טכנולוגיים קיימים, מק"מ מצלמת וידאו, סנסור, לכל אחד היתרונות, אנו פתוחים לכל רעיון. תודה.
תודה רבה למר בן דגני מנכ"ל חברת אריאל וימאזור
גד- אני מבקש מרועי אלבז מנכ"ל חברת פאנגו שכולנו מכירים דרך החיובים שלנו בטלפון דרך הלחיצות, התחילה החניה, הסתיימה.
רועי אלבז: אם אתה עדיין מחייג, אז אנו בפאנל שעוסק בחדשנות, לפני כעשור, כשהתחלנו בהפעלת חניה בשיחה, זה היה חדשני לחלוטין והתפיסה של הרשויות שהיינו צריכים לעבור ולהעביר היה מאוד מורכב, זה היה לפני כעשור, לפני חמש שנים הפעלת חניה באפליקציה הייתה דבר חדשני, לחיצה על כפתור והזדמנות עסקית שנוצרה לכל התעשיות כמעט שהאייפון או הסמרטאפון נכנס לשוק, ובמרוצת הזמן המונח חדשנות שהוא מונח מתעתע משתנה והוא משנה את צורתו.
גד – אנו מתקדמים קצת יותר מאחרים. בימים האחרונים הייתי בחו"ל, בסיציליה, כרטיסי חניה. עדיין אותם כרטיסים. עדיין מוחקים עם המטבע את המועד. אנו בינתיים, היה לנו כמה וכמה מכשירים אחרים. לא אזכיר חברות. פנגו זו עוד התפתחות, ובאירופה עדיין מוחקים.
רועי – כשמסתכלים על נקודת הזמן הזאת אנו נמצאים בירושלים שקיבלה החלטה היסטורית להסיר את המדחנים, ירושלים אוכלוסיה מסורתית, מגזרים שונים ומה שאיפשר להם לקבל את ההחלטה האמיצה הזאת זה הלקוחות, שמצביעים באצבעותיהם.
גד – מה עם תייר שלא יודע מה זה פנגו? כיצד הוא ישלם?
בן – אני אשתדל להתייחס. בגילוי נאות, אנו הקבלנים שמשרתים את המדחנים בירושלים, אכן עיריית ירושלים החליטה ככיוון התפתחותי שלה והכנסת הטכנולוגיות החדשות בעיר, להסיר את המדחנים. אבל אני רוצה רגע לעצור פה ולהסתכל בראיה מעט שונה ואתן אמרה של חוקר התקשורת הבין לאומי מרשל, שאמר דבר מאוד ברור בראיה הכלל אנושית: טכנולוגיה חדשה, תמיד תחליף טכנולוגיה ישנה, כאשר היא מסוגלת לתת לה את כל השירותים של הטכנולוגיה הישנה, ומסוגלת לתת טיפה יותר. כלומר: אם מביאים למקום מסוים טכנולוגיה, עליה להתאים עצמה קודם כל למצב הקיים. ניקח את הדוגמא של נושא המוסיקה שכולם רגילים בו. אני בגילי המבוגר יותר, הקלטות מוסיקה. היו בשנות ה-60 50, הכלי העיקרי בתחום שמיעת המוסיקה וקריאת השירים בעולם, הגיע הדיסק. הקלטות נעלמו, כי הדיסק החליף את הקלטות בצורה ישירה. באשר למדחנים, הם נותנים שירות לאזרח, ואני יכול לומר עד היום, למרות שיש לי מתחרה לא קטן וחזק לידי, יש אלפי אינטרקציות ביום במדחן. המדחן משרת עדיין הרבה לקוחות. בירושלים, ואני בטוח שזה לא רק תושבי ירושלים, אלא גם אנשים שיש להם מגבלה עם סלולר, עם כרטיס אשראי, תייר שמגיע, השירות שהעירייה, אני טוען, שהשירות שעיריה אמורה לתת לעיר, לתת שירות שהיה קיים עד היום, תוך שימוש בטכנולוגיה. עוד משפט אחד: אני הובלתי מהלך עם משרד התחבורה, כניסה לתחום הכרטוס הסלולרי בתחבורה הציבורית, יצא לפני כשלוש שנים, העירייה חיפשה טכנולוגיה לשלב כרטוס על מובייל, זהה לחנייה במובייל של פנגו, וקפצתי לראות את אחת החברות המתקדמות בקופנהגן, שפיתחה מרקט יפה. אחרי יום וחצי ירדנו לסיור, ואני יורד איתם, בנסיעה בתחבורה ציבורית ורואה עמדת כרטוס, אותה עמדה שהמערכת אמורה להחליף. ושואל מדוע היא שם? תשובה: כל עוד העירייה רואה שיש שימוש בטכנולוגיה ישנה, היא תמשיך לתת תמיכה.
גד- מר רועי אלבז , השאלה תלויה במקום שאנו נמצאים. אנשים לומדים להסתדר. ל-80% מהאוכלוסיה החרדית יש כרטיסי אשראי, ל-40% יש רכבים. וגם טלפון חכם שחודר כשר, ולא כשר, המחקר שעשיתי בחודשים האחרונים על החצרות, תאמין לי יש רמות כשרות שונות נדבר על זה בפאנל אחר. פנגו כשר. סיפור שאסור לראות בפסח תמונה של לחם.
רועי אלבז, מנכ"ל פנגו, מהפיכת המידע שעוטפת את כולנו, בסוף מאפשרת ללקוחות לבחור דברים חכמים יותר, טובים יותר, ואם הנהג עד לפני תקופה היה מגיע לסופר כלקוח וקונה את מה שרואה על המדף והיה מגיע לשער החניון ומשלם את מה שרואה, היום ההתנהגות שונה. אנו לפני כחצי שנה שיפרנו את החניה שלנו, שמאפשר ללקוחות שלנו 1.7 מיליון נהגים בישראל, רוב מכריע של הנהגים, בטח במטרופולינים, לראות בזמן הולך, כמה הליכה ילך מהחניון ליעד, ויכול לבחור. בהקשר התחבורתית – הוא יסתובב פחות. לא ילך לכתובת הרופא שלו יראה אני צריך להגיע לשם ויעשה סיבובים, אלא ינווט מלכתחילה לכתובת היעד ויהיה לו את כל המידע זמין. הקהיל שיצרנו מייצרת מידע בזמן אמת על חניות ברחוב, וזה אתגר חלקלק וקשה, כי חניה שמתפנה ויש המון דאטה שאנחנו מפיקים. בסוף החכמה כיצד להשתמש נכון וחכם איך להפנות לקוח למקום שלא בסבירות גבוהה ייתפס מהר, זה חלק מהאתגר, ובהקשר לזה, יצרנו פלטפורמה ותיכף נשמע עוד חברים, בסוף אנו פלטפורמה שמגישה מידע. מקווים שיהיו מצלמות, מידע מעוד חניונים שיאפשרו לכולנו עם הכאוס התחבורתי שאנו נמצאים בו. כל אניה שמגיעה לנמל רק מעצימה אותו. וראינו את הפער. בהקשר לזה יש לנו מה לתת. ורק לסיום: היום, אחרי שאנו מייצרים את כל התהליך מול הנהג והוא נכנס לחניון ומקבל את ההודעה מפנגו, הוא עדיין תופס את זה כחצי נס. ואני חייב לומר שטכנולוגית יש משהו פשוט אך נתפס כחדשני. לכן הפער בין משהו שהוא הרבה פעמים משקיעים בטכנולוגיה מאוד מורכבים, בסוף הלקוח תופס משהו חדשני כמשהו שנותן לו ערך ואנו רוצים להיות האקמול שלו. הקלה בכאב הראש.
האם רשות מקומית שמשנה כללים, מוסיפה רחובות, אומרת החניה עד 21:00 בתשלום, האם אתם מעודכנים בכל השינויים?
רועי לצערי המידע לא תמיד זורם טוב, לרוב הרשויות אין מערכות שתומכות ומנהלות את השימושים.
גד – אתם כותבים לי עד 17 עוד עד 19 בתל אביב, אולי במקום הזה צריך עד חצות?
רועי – אנו עובדים לפי הרשות. בהקשר לזה התקשורת ברורה. המקום בו חסרה תקשורת אלו מערכות מידע, שהיום יש GPS יאפשרו לנהג עם מערכות מידע שלא יבחר בכלל. אם אתה באזור עד 17 אינך צריך לנסוע אחורה.
עמית קדם מנכ"ל חברת סנטרל פארק.
סנטרל פארק קיימת שנים רבות, מייעצים בתחום של בקרת הכנסות לחניונים ומערכות בקרה. השינויים העיקריים שאנו רואים שהולכים לקרות בעולם. חלק מהשינויים גם רכב אוטונומי יקח כ-15 שנה. אני רוצה לדבר על מכונית מקושרת. אופן חיפוש החניה בארץ, פרימיטיבי ותעשיית החניונים מפגרת אחרי תעשיית המלונות, בטח אחרי מה שקורה בעולם. אנו תמיד ניסינו לפצח את השאלה איך אנשים בוחנים חניון וניסינו ליצור העדפה לחניונים באמצעות מיתוג. אחד הפרוייקטים המפורסמים הוא חניה חינם ללקוחות דיסקונט אחרי השעה 16:00, וזה יצר העדפה אדירה. אנו יודעים את הכמות האנשים שמחזיקים כרטיס אשראי באוכלוסיה, התפוסה של בנק דיסקונט היא לפעמים פי שלשה או ארבעה מחלקם באוכלוסייה. אחד האתגרים הגדולים זה ליצור העדפה ולהעביר אנשים לחניון שמעבר לפינה, איך אתה מעביר אנשים שבאופן נורמלי יחפשו חניה בשדרות רוטשילד – לרחוב יבנה. וכאן נוצר רעיון של הזמנת חניה, בארץ, אנו עובדים כבר כמה שנים ויש לנו מסד נתונים די גדול על העדפות, אבל זה עדיין בחיתוליו ואני חושב שהסיבה כי השוק קטן ועדיין לא נכנסה חברה גדולה לתחום, אבל ברגע שתיכנס חברה גדולה לתחום זה נושא שמאוד צריך להטריד תעשייה. בארה"ב חלק גדול מהכח עובר לחברות של אפליקציות. היום חברות חניונים משלמות עמלות לא נמוכות לחברות אפליקציות, ואם החניון לא נמצא באפליקציה – הוא לא קיים. בארץ עדיין אנו בתחרות למי השלט גדול יותר ומעמידים אדם בכניסה, אך אספר על מה שאנו עושים בהזמנת חניה.
כיום, רוב האנשים שמזמינים חניה, אלו אנשים שרגישים למחיר, אנו מבצעים שינויים במחיר, רואים גידול חד בכמות המשתמשים באפליקציות, מה שמאפשר לנו לשנות מחיר ולראות את ההשלכות בהזמנות בלי לפגוע בהכנסות החניון, כי אם היינו משאירים את המחיר או מעלים במידה ניכרת, יתכן שהחניון היה מתרוקן והיה קשה להחזיר לאנשים.
גד – מה הכוונה לשינוי מחיר? האם ביום חמישי שיש תפוסה גדולה יותר, המחיר יהיה גדול יותר מאשר באמצע שבוע. או כמו בכבישי אגרה, כשהוא עמוס עולה הרבה כסף להשתמש בו מאשר בשימוש רגיל.
בחניונים מסוימים בסיטי שפחות מלאים, אלו ימים בהם המחיר נמוך יותר וזה הרבה יותר נח לעשות באמצעות אפליקציה. השלב הראשון שהצרכן ידע את המחיר, מה שקורה בעולם, היום מכוניות בעולם מגיעות עם כל המידע באמצעות פארקו שזו אנציקלופדיה גדולה, יש שם מידע על תפוסה והאם יש שטח פנוי למכונית חשמלית. השלב הראשון: לדעת את התפוסה בצורה מדוייקת, אחרת לא ניתן יהיה לעשות מסות של חניה. לכן השקענו, באמצעות חיישנים שמותקנים על גבי אספלט ומשדרים, אפשר יהיה לדעת את התפוסה בכל רגע ולתמחר בצורה מדוייקת, כך שאם למשל אנו מורידים בסופי שבוע, ופתאום יש ל"ג בעומר שאנו יודעים שהוא יום עם פחות אנשים ובמחירון הרגיל זה יום רגיל, אבל באמצעות הזמנת חניה, נוכל לעשות מכרז, שכל מנהל חניון יכנס אונליין וישנה את המחירים. וזה יותר ויותר נפוץ בעולם. יש חברות כמו ספוט שקנתה את פארקינג, אני שומע על שדות תעופה שמגיעים ל-30% הזמנת חניה. התחיל למעשה משדות תעופה. הזמנה יכולה להוזיל את המחיר. בארץ, התעריפים עדיין לא גדולים, אך יעלו בצורה ניכרת ברגע שהמגרשים יסדרו, כי זה לא שימוש מיטבי בקרקע. רוב המגרשים הם עירונים, כשיתחילו לבנות מלונות או דיור, היצע החניה יצטמצם מחירים יעלו, וזה כמובן באמצעות תפוסה מדוייקת.
ככל שיותר חברות בארץ ישתמשו בהזמנת חניה זה נושא שילך ויתפוס תאוצה.
תודה רבה לעמית קדם מנכ"ל חברת סנטרל פארק,
ועכשיו אני מבקש להציג את הדברים, אורי קריב חברת סייפר פלייס.
צהריים טובים- אני אורי קריב, הולך לדבר על נושא אחר לחלוטין, על בטיחות בדרכים. חשבו על החודש האחרון שלכם על הכביש וכל מי שראה איזה נהג נוהג בצורה מסוכנת שירים את ידו. מי שלא ראה שירים את היד. אנחנו הקמנו את סייפר פלייס עם השאלה בראש. כולנו נוהגים ורואים אנשים שעושים דברים מסוכנים ומפריעים על הכביש, לעומת זאת המשטרה מצויינת בלתת דו"חות מהירות, אך מוגבלת ביכולתה לתפוס את האנשים שחותכים נתיבים, שמסמסים תוך כדי נהיגה, שעומדים שניחה וחוסמים את המדרכה ומעבר החציה. הם בעצמם יודעים את זה, קל נורא לשים מצלמה לצד הדרך, בכביש חיפה תל אביב לתפוס אנשים שנוסעים 140. פעם אמר לי קצין משטרה, לשים מארב ליד מעבר חציה, ליד בית ספר, 18 ילדים נהרגו בשנה האחרונה בתאונות ליד בית הספר, נהרגו 18 ילדים, לשים מארב ליד מעבר חציה שאולי רכב אחד לא יעצור לילד – את זה לא עושים. זאת הסיבה.
אורי קריב הבעייה היא כלכלית. לשים מצלמת מהירות זה זול זה פשוט. לתפוס עבריינים קשים זו בעיה קשה.
ואנחנו אמרנו איך אנחנו יכולים לספק טכנולוגיה שתהפוך את תפיסת העבירות הקשות, גם כן למשתלמת ואפשרית במסגרת סל המשאבים המצומצם הציבורי. והפיתרון שאנחנו בחרנו, הוא פיתרון שאומר: א. נשתמש בוידאו. את כל העבירות הקשות קל לראות בסרטון וידאו, אם חתך, מה עשה בתוך הרכב, היכן הרשה לעצמו להיות. והדבר השני. מנסים עם שומרי דרך לעשות את זה, שיצלמו, וינסו לשתף את המשטרה כשמישהו מסמס או דברים מהסוג הזה. הפרוייקט של שומרי דרך הוא מתוקשר, הפרוייקט שלי עשה חצי מיליון דו"חות בארץ. הדבר השני התאמת הפלטפורמה לעבירה, לא רק שאני שם מצלמות וידאו, אלא יש עבירות שטוב לי לתפוס במקום ואז אשים מצלמות על עמוד ואוכל לתפוס בצומת את מי שלא נתן זכות קדימה להולך רגל, מי שנכנס לצומת חסום ודפק 50 נהגים אחרים, את כל העבירות הללו קל יהיה לתפוס מהעמוד. הדבר השני עבירות שקל לתפוס מפלטפורמה ניידת, למשל סימוס, ניתן לזהות באמצעות מצלמת וידאו. עם הרעיון של זיהוי ותיעוד והקמת הפלטרפומה יצאנו לדרך, למרבה שמחתי בקהל יש הרבה מאוד לקוחות שכבר משתמשים בפתרונות, אז תל אביב, אני רואה את אשר, (שושן) שיושב מאחורה, שב-2012 התחיל להשתמש, באר שבע בשנת 2014, רעננה לקחה את רעיון השימוש בווידאו ואמרה אם יש וידאו שמנתח, אוכל לעשות חניות אקספרס והגדלת החניות לטובת החיים בשעות היום, והעיר הראשונה שהרימה את הכפפה- ירושלים, שהשיקה פרויקט מלא גם ניידות, גם נייחות, אכיפה אוטומטית וידנית. התוצאות פנטסטיות. אנו מדברים על הורדה של 80% במקומות בהם יש אכיפה ממוקדת. אנו מגדילים את יעילות כח האדם במעל סדר גודל, והדבר האחרון: ניראות לאזרח. קל להראות לאדם הנה מה שעשית, לכן אינך בסדר, אל תספר אשתך חשה ברע. תשלם את הדו"ח ואל תגרור אותי לבית המשפט. קצת גאווה ישראלית, השקנו את הפרוייקט בארץ, אנו מוכרים אותו באירופה, בכל מקום שאנו מגיעים אנו מתאימים לצורך של אותו לקוח, והייטק ישראלי יוצא לחו"ל הרבה בזכות המוכנות של השוק המקומי לקבל ולאמץ טכנולוגיה חדשה בתהליכי קבלת החלטות מהירים. תודה רבה.
תודה רבה לאורי קריב חברת סייפר פלייס, בהחלט דברים מעניינים.
אחרון בפאנל מר אברהם טל סמנכ"ל שיווק ופיתוח עסקי ספייסיק.
אברהם טל אנו החברה הכי צעירה בפאנל, בני שנתיים, חברה מפתח תקוה נותנים פתרונות לחניה על בסיס מידע מדויק. על מנת לנהל את המשאב שנקרא חניה גם הוא במרחב הציבורי והפרטי כמו חניונים חייב לדעת מה קורה עם מקום החניה. בין היתר עושים באמצעות מערכת סנסורים שאנו פיתחנו, שיתוף פעולה עם חברה שעושה בתוך החניונים ופיתוח ציוד מצלמה שמאתר מקומות חניה פנויים.
הגישה הזאת מהמקום המדויק משהו שעד היום לא היה קיים, איך רואים על בסיס הכנסות, ופחות או יותר הדור הצעיר בענף, ואנחנו מאמינים שעל מנת לקבל החלטות עלינו לקבל מידע מדויק- כלומר: חיבור מקום החניה לאינטרנט, אפשר מהצד הטוב לכוון אנשים כפי שאנו עושים היום בעזריאלי, אפליקציה שמפנה למקומות חניה, או אנשים שחונים זמן מסוים במקום אסור, באמצעות סנסורים על הרצפה. נכון להיום אנו מאתרים 5000 דו"חות חניה. יש לנו כבר בישראל כ-500 נקודות באירופה חברה בארה"ב. תודה רבה.
גד- אני רוצה את שלב השאלה הזהה, אבל בקצרה בבקשה, שמענו על חידושים, רכב אוטונומי וכן הלאה, מגרשי חניה שיהפכו לגורדי שחקים. אנו מכירים את האופי הישראלי, לנסוע ברכבו, לרוב לבד, לדעתי לא יאהב את המכונית האוטונומית, לא לנסוע בתחבורה ציבורית, ולכן עלול להיווצר מצב שרשויות מקומיות יורידו עוד ועוד את מקומות החניה, אבל הישראלי ימשיך לנסוע עם רכבו ויבקש לנסוע לעיר ולחנות, האם לא נפנה כאוס.
בן דגני: אני טוען ואמשיך לטעון כל הזמן: הפרט תמיד יבחר את הדרך הנוחה לו ביותר. במידה ונספק אלטרנטיבה טובה יותר בתחבורה ציבורית, אני מבטיח לכם שהוא יבחר אותה. במדינת ישראל לא חשבו על הנושא של תחבורה ציבורית עשרות שנים. אנו רק היום רואים שחופרים את הרכבת התחתית בתל אביב, פרוייקט שנעשה בעולם לפני כארבעים שנה. תחבורה טובה ויעילה תחליף את הצורך ברכב.
רועי אלבז: אני מאחל לילדים שלנו שלא יצטרכו להתמודד עם התחבורה כפי שהיא היום, יש שילוב של הרבה גורמים שדיברו עליהם גם בפאנל הקודם, דרך רגולציה, מיסוי, שהמדינה וכולנו בסוף בצורה ישירה משלמים, בצורה עקיפה מקבלים באחוזים כאלה ואחרים. כל הדברים הללו אם לא יעבדו, לא ישתפרו וימשיכו להיות כפי שהם היום. בסוף כל מערכת תצטרך להתאים את עצמה, ואני אומר בכובע של חברה שנהנית מכל רכב חדש שעולה על הכביש. אני מאחל לכולנו שיעלו פחות רכבים, והשוק והחברות ידעו להתאים עצמן.
עמית קדם– אני אצטט את פרו' דונלד: חניה כפי שקיימת בעיר תל אביב, 75% הנחה לתושבים, בסוף יותר חשוב תנועה ודיור לצעירים בבתי מלון מאשר מאה מגרשי חניה, שזהו משהו שקיים רק בתל אביב. הפעם האחרונה של מגרשי חניה בלונדון זה אחרי מלחמת העולם השניה. ולכן אני חושב שמחירי חניה גבוהים בהכרח יובילו להעדפה של תחבורה ציבורית, כשיכנסו פחות רכבים לעיר, התחבורה הציבורית, גם שקיימת היום, תנוע במהירות גבוהה יותר. האתגר לרשויות- לא להיבחר למשרת ראש העיר, אלא לייקר את החניה כדי לצמצם את זיהום האוויר.
גד- אתה יודע שראשי הרשויות לא יעשו את זה כי הם צריכים להיבחר.
עמית קדם- אני מסכים עם חלק מקודמי ומתנגד לחלק. הפיתרון צריך להיעשות מאהבה ולא פחד. הפיתרון של ייקור החניה אינו הדרך הנכונה. הפיתרון לעשות את התחבורה ליותר טובה, מה שתל אביב עושה הוא קו מאוד נכון של הקצאת נדל"ן לטובת תחבורה ציבורית וביצוע אכיפה.
לתחבורה ציבורית יש בארץ שלוש בעיות:
א. הזמינות של התחבורה הציבורית לא טובה, משך הזמן ארוך, כל עוד היא לא חלופה טובה מבחינת משך הנסיעה לא עולה לשיקולים.
הנוחות מתאימה כמאה עשרים שנה אחורה. אי אפשר לדאוג מבן אדם שנמצא באחוזון הכנסה 50% שמישהו יגע בו כשהוא באוטובוס, שיעמוד, או שימתין 15 דקות. כל עוד הדברים הללו לא יתקיימו האוטובוס לא יהיה אופציה. לאחר מכן יש לפתור את בעיית המיתוג. גם אם התחבורה הציבורית תהי הנעימה, אנשים שיש להם אפשרות יבחרו משהו אחר. ברגע שנפתור זמינות נוחות ומיתוג אנשים יעברו לתחבורה ציבורית, כבפריז ובעוד מקומות. דובר על האחוז. כמה מעט קילומטרים יש במדינה לנת"צים, עדיין זה מעט מאוד. אז מתי יהיה המעבר. אולי באמת ב-2050. רון חולדאי הפך הרבה מקומות חניה והפך לנת"צים.
גד הייתי בלמעלה מ-70 מדינות, לא מכיר עיר שנחצית כולה על ידי כביש 1, רחוב יפו, שכולו למעט מעבר אחד ליד הדוידקה, הוא רק לתחבורה ציבורית, אפילו לא לאוטובוסים ומוניות, רק לרכבת קלה, כשהעיר נחלקת בין צפון לדרום יש בה רק מעבר אחד, מה שגרם לפקקים איומים ברחוב בצלאל, לחלק מהאנשים לא להגיע לעיר, עושים קניות במודיעין במקום בירושלים, רק אתמול קניתי זוג מכנסיים הייתי בחנות והוא אומר לי אנו אובדי עצות אנשים לא מגיעים יותר. אני אומר: יש פה איזו בעיה. דווקא ביצירה של כביש אחד יחיד שכולו תחבורה ציבורית. הרכבת הקלה נוסעת יחד עם המכונית. יש כבישים שלה וזה משתלב. זו לא נראית בעיה?
עמית- אני חושב שהיישום בהרבה מקומות רחוק להיות מושלם, אך הכיוון הוא נכון. מדינת ישראל הולכת בכיוון הנכון מה שאי אפשר היה להגיד פעם.
אברהם טל- אנשים שאני מכיר לא מחזיקים רכב בהגדרה, והובר מאפשרת לחיות. רוב הזמן הצעירים באפליקציה, פוגשים את החבר'ה מול הטלוויזיה וזה גם צורך לצאת לקניון, יש שירותים ציבוריים. ובאשר לאופי הישראלי, האם יתחיל לנסוע באוטובוסים, ואני מדבר לא על עני שאין לו וכו'. על רופא, בגרמניה נוסעים. הישראלי אתה רואה אותו.
אברהם טל- אי עמידה בזמנים. ישראלי אוהב את רכבו יותר, ההוצאה על רכב היא השניה בגדולה מבחינת סל ההוצאות. הבעיה שאנו רואים ואני אומר את זה חד וחלק, שאנו מפגרים בחמישים שנה לעומת מדינות אירופה. שמעתי גם את שר התחבורה ואחרים שעוד מעט תחבורה ציבורית. האם זה לא נראה מאוד רחוק ולכן החניה תהיה חשובה גם בשנים הבאות. גם הישראלי ישמח לוותר על רכבו, וצריך לחלק את המדינה למבנה הגיאוגרפי. אם אני בדרום, אחזיק רכב אין כדאיות כלכלית. הייתי שמח גם היום לנסוע ברכבת כל יום. לעבוד ולקרוא וללמוד. ואני עוד דור איקס,
אגב ההכנסות שלך ירדו אם…
אני חושב שבסוף כלכלה צריכה להתאים עצמה. כלכלה ופתרונות טכנולוגיים צריכים להתאים עצמם לסיטואציה. הילד שלי, אם יגור במושב יצטרך רכב כי אין כדאיות כלכלית ויגור בתל אביב, אני מאמין שהוא וחבריו לא יחזיקו רכב כי זה לא נח, זה יקר וזה פשוט לא הגיוני.
בן דגני- אני תושב תל אביב רואה מה קורה ברכבת, והשטחים שצמודים לרכבת, אין בבוקר מקום לחניה של רכב אחד, כי רכבת ישראל השכילה לעשות ולתת חניה חינם לתושבי מודיעין שנוסעים ברכבת. אדם שמגיע מהבית רוצה לנסוע לכיוון תל אביב מחנה את רכבו בחניון רכבת ישראל, נכנס עם כרטיס רב-קו בחינם שנסע בו באותו יום, חוזר עם רכבו בחינם. הפיתרון של שילוב שניהם תמיד קיים. ראו בכביש המהיר. בתור איש תנועה לא האמנתי שהפרוייקט יצליח. החניון מפוצץ, מדברים על הקמה של קומה שניה. כלומר פתרונות כיוונים קיימים, ומי שלא יודע, יש היום בתוכנית עוד שני נתיבים מהירים שמתוכננים, אחד מדרום לתל אביב, איזור ראשון, עוד שני נתיבים מהירים שמטרתם לאפשר לאנשים שאמורים להיכנס לתל אביב, להחנות את רכבם ולקבל שאטל לתוך העיר. ככל שזה יהיה נח יותר וזמין יותר והחניון יהיה נח יותר יעשו בזה שימוש.