אני מברך את כל הבאות והבאים לכאן, אני גד ליאור, כתב כלכלי של ידיעות אחרונות, ואני אלווה את הכנס הזה מהבוקר ועד הערב. אנו שמחים מאוד שהכנס מתקיים כאן בתקוה לתחילתה של מסורת שתתחיל בעיר.
ביומיים הקרובים נעסוק בתוכניות של מדינת ישראל לשנים הקרובות, איתנו מומחים מהשורה הראשונה, ביניהם המדען הראשי ד"ר שי סופר, פרופ' יורם שיפטן, ניצב צ'יקו אדרי, המשמש כיום כמפקד מחוז תל אביב. נארח את נציגי הרשויות המקומיות לשמוע על הזווית המקומית שלהם. נדבר על החידושים ועל הכיוונים אליו הולך התחום, נבחן את הפתרונות היצירתיים בפרוייקטים של הנדל"ן אלו בעיקר החדשים שקמים, וכיצד מנהלים את כל הענין הזה. נדון בהשלכות תקן החניה החדש, ולפתרונות חניה, כולל הרצאה של מומחה בין לאומי שהגיע לכאן במיוחד מגרמניה. קצת לפני הצהריים יספר לנו שיאן גינס ערן כץ ומרצה בין לאומי איך נזכור בקלות כל דבר. לקראת הערב נעתיק אותות הוקרה לאנשים שתרמו תרומה ייחודית לתנועה בישראל, ולעת ליל, סיור לילי מודרך בירושלים ואני ממליץ. אני יליד ירושלים עברתי את גיל 20, אוהב את העיר, סיור לילי לאלו שאינם תושבי העיר – לא תשכחו את הסיור הזה. אנו רוצים לספר שהכנס מועבר בשידור ישיר בפייסבוק, בעמוד ששמו כנס ישראל לתחבורה, לייקים תגובות ושיתופים יתקבלו בברכה. הכנס מונגש ומתומלל עבור צופי וכבדי השמיעה וילווה בתמלול וגם זה אגב חידוש בכנסים.
סיור מוסק- במהלך הכנס ניתן יהיה להמריא בסיור בשמי ירושלים. הזדמנות לערוך סיור אווירי בשמי הבירה, פרטים בעמדת הרישום. אני ממליץ. ירושלים מלמעלה נראית הרבה יותר טוב מירושלים שלמטה.
היום השני של הכנס – מחר ימשיך הכנס באולם העיריה בכיכר ספרא ויעסוק בתוכנית העיר ירושלים, בפיתוח הכניסה לעיר, קו הרכבת, קווי הרכבת הקלה הצפויים ובפרוייקטים מרתקים. לאחר מכן יתקיים סיור מקצועי שאסור לפספס\, מי שעדיין לא נרשם ליום השני – יכול עדיין להירשם, ואני ממליץ ולא מקבל על כל אחוזים. הסיור מסתיים מחר במחנה יהודה, ושם חוויות קולינריות, אמרתי שאני ממליץ, אוכל טעים שם.
כמה מילות הקדמה מועטות שלי, של כתב כלכלה, על קצה המזלג:
במדינות העולם המפותחות, משקיעים כארבעה אחוזים מהתקציב בתשתיות. בישראל ההשקעה לא רעה בשנים האחרונות, מגיעה בקושיל-2% ואם לא נעבור ל-4 יהיה פה כאוס. כי בשנה האחרונה, נרכשו בישראל קרוב לשלוש מאות מיליון מכוניות, תורידו את הגריטה, תאונות דרכים מכוניות שירדו מהכביש, הגענו לרבע מיליון תוספת נטו. קחו ארבע שנים, מדינת ישראל עם עוד מיליון מכוניות – הבוקר לקח לי ממבשרת להגיע לכאן על כביש אחד כ-50 דקות. אם יהיו עוד מיליון מכוניות יום אחד כולנו נעמוד, לא מדבר שחניה אין – נעמוד. אנו מנסים היום בכנס להתגבר על העניין הזה. אנו לא נוכל למנוע מאנשים לרכוש כלי רכב, אולי נסדיר תנועה סדירה יותר ופתרונות חניה ששמעתי עליהם – חלקם מפתיעים ומופלאים שאולי יפתרו את הבעיה, אני כך אומר שלפני ימים אחדים הייתי בתל אביב וחיפשתי כמעט שעה חניה כל המגרשים היו מלאים. נאלצתי להמתין לחבר כנסת שאני מאחר. הוא אמר לי אני לא הגעתי, אני מחפש חניה. הבעיה בעיה לאומית.
ברכת ראש העיר ניר ברקת
עיריית ירושלים שמחה וגאה לשתף פעולה עם הכנס המוביל לחניה בישראל אליו מגיעים אנשי מקצוע המובילים בתחומם. הכנס נערך לראשונה בירושלים מתוך כוונה שימשיך להתקיים בעיר הבירה עוד שנים רבות. בשנים האחרונות אנו מובילים בירושלים פיתוח מואץ, כאשר פיתוח התשתיות בראשם שורה של מיזמי ענק תחבורתיים שנבנים בירושלים עתידים לשנות את פניה של ירושלים בשנים הבאות.
הרכבת הקלה שפועלת בהצלחה מרובה ועתידה להתרחב לרשת רכבות קלות בכל רחבי העיר, הרכבת המהירה כביש בגין המחודש, הרכבל לעיר העתיקה ועוד עשרות פרוייקטים. זאת בנוסף לפיתוח של מרכזים מתקדמים, ברחבי העיר כשפרוייקט הכניסה לעיר בראשם.
גם בתחום החניה ירושלים עיר מובילה, בימים אלו אנו מובילים מספר רחב של פעולות במטרה להפוך את ירושלים לעיר חכמה. לאחרונה סיימנו לערוך מספר ניסויי שטח של טכנולוגיות מתקדמות ובקרוב תשיק העירייה מכרז להפעלת החניה החכמה של ירושלים.
לכבוד יום ירושלים בו אנו מציינים יובל שנים לאיחוד העיר, אני מאחל לכם שתיהנו ותפיקו את המירב מהכנס עצמו ומהאירוח בעיר ירושלים, ראש העיר ירושלים, ניר ברקת.
אני רוצה להזמין לכאן, את פיני קבסה לברכה קצרה מאוד לפני שאנו נזמין את שאר הדוברים. בבקשה. פיני עומד מאחורי הכנס, אני מלווה אותו שנים רבות, מגיעות לו מחיאות כפיים.
פיני קבסה: טוב. אני רוצה להודות לכל אחת ואחד הייתי שמח יש אפשרות לעשות משהו עם התאורה שנראה גם את האנשים?
תודה. אני באמת רוצה להודות לכל אחת ואחד שהגיעו היום לכנס, התחלנו את המסורת בשנת 2001, במלון דן פנורמה בתל אביב, יש פה אדם יקר בשם עמית קדם, שאיתו התחלנו את המסורת ההיא, ואנחנו רוצים להמשיך גם בשנים הבאות בעיר בירושלים. אז, כמו שאתם יודעים ומבינים גם אני נרגש אחרי חודשים של הכנות לקראת הכנס, ואני פוגש את מרביתכם לרוב באמסטרדם. אנו רוצים לנסות להגיע לאותה רמה שאנו רואים בהולנד, להביא את אותן יכולות ונציגים שיש שם גם לישראל. שיהיה לכולנו חברים כנס פורה, ומהנה, בהצלחה לכולנו. תודה. תודה רבה לפיני קבסה, לגלות להם? הוא ישן שעה הלילה. לדעתי הוא ישן פחות. עבד קשה על הכנס אני בטוח שהוא יצליח.
נמצא איתנו כאן אדם צעיר מאוד נמרץ שאני מכיר אותו שנים רבות סגן עיריית ירושלים עופר ברקוביץ' בבקשה.
עופר ברקוביץ': תודה גד. ברוכים הבאים לירושלים, באמת התודה הגדולה היא לפיני, שמביא את הכנס לירושלים, אנחנו שמחים שהכנס מתקיים כאן, זה המקום הטבעי והנכון בטח בשנת ה-50 לאיחודה של ירושלים. המילים הראשונות מוקדשות לעיר שאנו כל כך אוהבים, זאת ירושלים שאני חושב שעוד לא הכרתם, זאת ירושלים שבעוד שנה וחצי תעמוד עם רכבת מהירה של 28 דקות לתל אביב. זאת ירושלים שיחד עם משרד התחבורה בהשקעה חסרת תקדים פורסת היום שלושה קווי רכבת קלה באזורי העיר שירשתו את כל העיר. ירושלים שיש בה קו רכבת שפועלת ומסיעה 150,000 איש ביום. ירושלים שבה אנו מפתחים רובע העסקים חדש ממש כאן לידינו לתעסוקה, תרבות ומלונאות. משרדים בסטנדרט הכי גבוה, מרחב ציבורי חדש שמזמין, אנו מדברים על ירושלים שמשדרגת את אזורי התעסוקה, שמסתכלת על האתגרים והבעיות, הר חוצבים, גבעת שאול, גן טכנולוגי, מלחה, מוצגת הדרך איך לשדרג את החוויה. זאת ירושלים של צמיחה, יזמות טכנולוגית מדהימה. בשלוש השנים האחרונות ירושלים צומחת ל 500 חברות בתוכנית מרוכזת ברשות לפיתוח ירושלים. עם אקסלרטורים רבים. עם תמריצים ייחודיים, מנטורים שחיברנו לסטארטאפיסטים, וברנדינג חזק של כל הנושא. ירושלים שמוציאה את האקזיט הכי גדול בישראל שיושב בהר חוצבים, יש בה את הידע החזק, לא סתם מובילאיי יוצאת מהעיר. האוניברסיטה העברית, בצלאל מכללת הדסה, בתי הספר לאומניות שמצליחים להוציא מכאן מוחות מצויינים. ירושלים שיש בה מגוון של עולים ודוברי שפות שפותחים את העיר לשווקים בין לאומיים שמאפשרים פה עבודה בסטדנרטים שלא הכרנו. יש בה מגוון קהילות ומייצגת את החברה הישראלית על שינוייה, מורכבות שבהם והיתרונות שבהם. יש כאן מאמץ גם ממשלתי וגם עירוני משמעותי לשילוב גם אוכלוסייה ערבית וגם חרדית, מרכז כיוון, תעסוקה ומעסיק כ-1500 גברים בשנה. מרכז במזרח העיר שאנו מקימים בשנים אלו יחד עם הממשלה ומשרד הכלכלה. ירושלים של יצירתיות, של שפע אמנים ותרבות ותמיכה גדולה שלנו בתחום, של קולינרייה עדכנית, של חברה אזרחית שיוזמת ובועטת ומניעה את העיר קדימה.
ירושלים שלא הכרתם. אני מצטרף להמלצות של גד, לראות וללמוד, יש פה שינויים מדהימים שקורים בשנים האחרונות וחזון אמיתי קדימה לקחת את העיר קדימה, לחזק אותה בהיבט הכלכלי ולייצר לה עצמאות כלכלית שכולנו מבקשים.
הקשר בין כלכלה, תחבורה, תנועה וחניה הוא קשר חזק, הכרחי, ואין ספק שהאתגר של המדינה ושל העיר בנושא הזה הוא גדול מאוד. קצב גידול המכוניות גדול, יותר מהוספת קילומטרים בכבישים ואולי זה לא הפיתרון הנכון. לכן השקעות ופערים שאנו צריכים לסגור, הגיע הזמן לשנות את סדרי העדיפויות ולהבין מהו החזון הנכון כדי לקיים תנועה וחניה מתקדמים ואפקטיביים.
חזון הסעת ההמונים בירושלים, גם בפריסת הרכבות, המטרופולין, אנו עובדים ומפתחים תכניות חדשות, עם השר, עם תכנית לתחבורה איך לשפר את הקווים, איך מייצרים תחבורה ציבורית איכותית גם כלפי האוטובוס. חשיבה חכמה על המטרופולין, זה נכון לכל מטרופולין בארץ, זו הדרך היחידה בה לא נצא החוצה ונעמוד עם הרכבים בחוץ וזה אתגר גדול והנושא חייב לעבור גבוה לתוך סדרי העדיפויות.
מאוד ברור שהטכנולוגיה משיגה את הקצב שלנו, היכולת להשיג את השינויים, הטכנולוגיה כאן, אנו צריכים לדעת לתפוס את המדרגה ליעילות, לחשיבה חכמה, התהליכים של עיר חכמה בירושלים, של טכנולוגיה שמשמשת אותנו ליעילות וחיסכון בזמן, אפליקציות חדשות שמנתבות אנשים למקומות חניה פנויים, כל זמנים ואינטגרציה של כל המידע והידע שיש במערכות השונות והתחבורתיות בירושלים, זה האתגר הגדול שלנו וזה מה שעובדים עליו מנהלת רשות החניה, ועוד גופים רבים כאן בעיר.
אנו מדברים היום על כלכלה שיתופית, וכשתשתיות לוקח הרבה זמן להקים, ברור שבחלק מהדברים הפתרונות נמצאים בחשיבה מחוץ לקופסא שהיא מאוד נוחה בחיינו, ולכן אני חושב שהנושאים של כלכלה שיתופית של שאטלים שמגיעים לאיזורי תעסוקה, של קארפולים, אנו עובדים על מיזם חדש בעיריית ירושלים שנרחיבו למשרדי הממשלה השונים שפועלים כאן בירושלים, למצוא את הדרך לחבר בין אנשים ולחסוך בזמן.
עלינו לחשוב על כלים אחרים, שבילי אופניים, תשתיות אחרות פחות מזהמות ומרעישות וכאלו שיצרו עוד אלמנטים שיסייעו בתחבורה קלה ונעימה בעיר. מעבר לכל התהליכים הללו שמלווים אותנו, עלינו לחשוב על טווח הביניים, אין לנו פריבילגיה, יש עסקים וחברות שפועלות בחוץ, אנו היום פועלים גם כדי לקצר ולשפר את הדברים במהלך טווח הביניים, הטווח הקצר והבינוני, אנו הקמנו את מתקני החנייה החדשים, יזמנו פיילוט מדהים במרכז העיר ירושלים עם קרוסלת מכוניות שמחליפה שני מקומות ב-12, אנו מרחיבים את הפיילוט קדימה, חברת עדן מנהלת אגף החניה. הקשר בין הכלכלה והתחבורה קריטי, ואנו נלמד את הדברים שעולים, ננסה לאמץ ולהציע לאחרים ללמוד מהדברים המשמעותיים שאנו עושים כאן בירושלים, כל שנותר לי הוא להודות למארגני הכנס, שיהי פורה ומשמעותי, אנו כאן איתכם, נמשיך להתחבק איתכם וללמוד מכם. תודה רבה לכולכם.
גד ליאור: תודה רבה לסגן ראש עיריית ירושלים עופר ברקוביץ' על הדברים האלה.
כן, אנו מתחילים יהיו לנו כמה וכמה פאנלים והרצאות מאוד מעניינות. אני רוצה להזמין את חברי הפאנל הראשון שיעסוק במדיניות התנועה והתחבורה במדינת ישראל בשנת 2040. כולם, לפי הגיל אני רואה יהיו בשנת 2040. ד"ר שי סופר, המדען הראשי במשרד התחבורה, פרופ' יורם שיפטן ראש המכון לחקר התחבורה בטכניון, קובי בליטשטיין, משנה למנכ"לית משרד התחבורה, נדב מרוז מנכ"ל תכנית האב לתחבורה בירושלים, עו"ד איתן אטיה, מנכ"ל פורום ה-15. והמנחה יהיה עוזי יצחקי- מנכ"ל משרד התחבורה לשעבר. בזמן שהם עולים אספר על אותה גברת שהתקינה ארון קיר חדש בביתה, וכל פעם שעבר קו 5 למטה, ארון הקיר התנדנד חבל על הזמן. קראה הגברת לנגר ואמרה לו לא יתכן דבר כזה שכל פעם שעובר קו 5 הארון רועד. בא הנגר, ואמר הכי טוב שאכנס לארון ונראה מה קורה. איך שנכנס לארון ויושב בפנים, חוזר בעלה הביתה. חוזר הבעל, הנגר יוצא מהארון, מסתכל הבעל ואומר אמור מה אתה עושה כן? אם אומר שאני מחכה לקו 5 אתה תאמין לי? ובכן, חברי הפאנל הגיעו והתיישבו בינתיים ואני רוצה לקרוא להרצאת הפתיחה בכנס את ד"ר שי סופר המדען הראשי במשרד התחבורה בבקשה.
ד"ר שי סופר: בוקר טוב לכולם. פיני תודה רבה על ההזמנה אני שמח מאוד להיות כאן. אני אספר קצת על התוכניות שלנו למרות שאתם יודעים למי ניתנה הנבואה, אנו מתכננים ואני מקווה שכולכם ראיתם אתמול, היה בכל ערוצי המדיה לגבי התוכניות שלנו לגבי הרכבות, בעיקר רכבות קלות, היה פרסום מאוד יפה לגבי הרכבת הקלה בתל אביב, רואים את הרכבת הקלה בירושלים, יצא לי לדבר עם נדב, התפוסה היא מדהימה. נדב מדבר על 160,000 איש ביום וזה המון. אבל אני מדבר על נושא קצת אחר, נושא שיותר רלוונטי אלינו, לעולם החניה, לעולם התחבורה. כל הנושא של הרכב הישיר, או הפרטי. ובאמת גד הזכיר, אנו מדברים על מספרים שלא יאמנו, אנו מדברים על מכירות שהן אפשר להגיד אפילו מטורפות. כל חודש חווים משהו כמו 30,000 כלי רכב מגיעים לאזור ה-300000 כלי רכב פרטיים. אנו חווים את זה כולנו יום יום בפקקים, בגודש, בחנייה, בזיהום אוויר, בתאונות דרכים. היום אנו מסתכלים על איך העולם מתייחס לדברים.
לפני שנלך קדימה, נלך מעט אחורה. נסתכל על המהפכה שהביאה לעולם הזה, ונלך ל18886, בגרמניה, המציא את הרכב עם מנוע בעירה פנימית שמחליף את כרכרות הסוסים, וזו מהפכה קצרה, שתימשך מעל 30-150 שנה. ולמעשה, יוצא לדרך, המהפכה מביאה כמובן פיתוח מאוד חזק של הפריפריה, בזכות אותו רכב פרטי, יציאה מהערים וכל מה שקשור בדברים הללו. כשאנו מדברים על המהפכה הבאה, אנו קודם כל מדברים על תקשורת. התקשורת היא זאת שיכולה להביא את אותה קישוריות, את המהפכה הבאה, שכלי רכב מדברים זה עם זה. כל אחד יודע מה השני עושה, וזה מאפשר לנו למעשה שלושה אלמנטים מרכזיים, אחד מניעת תאונות דרכים, שתיים בקרת תנועה ושלוש יעילות אנרגטית. שלושת הנדבכים הללו יאפשרו את האוטונומיות בשלב הבא. יש לנו מעט זמן, אך חשוב לי להבהיר את הדברים.
בהיבט החניה- אם יש רכב אוטונומי, אנו מוציאים את כלי הרכב הרגילים מהכביש. ההערכות מדברות על 20% תוספת לשטח שזה לא מעט ויאפשר לעשות לא מעט דברים בהיבט הזה. מבחינת רכב אוטונומי, המהפכה הבאה שאנו נערכים אליה, רואים שלא מעט מדינות נמצאות שם, רואים את הסינגפורים שמובילים בתחום, זה שטח הניסויים שיש להם, יש להם מגוון תכניות שהתחילו ב-2014, יש להם שאטלים, אוטובוסים אוטונומיים ושאטלים שעובדים, אפשרות לרכב אוטונומי על פי דרישה, ניתן באמצעות אפליקציה או הסלולר להזמין את הרכב האוטונומי. יש להם אפשרויות של שיירות של משאיות קלות או כבדות שנוסעות בצורה אוטונומית, והם עובדים על הנושא של הנהיגה האוטונומית בצורה מאוד משמעותית.
בטבלה ניתן לראות מספר מדינות שכבר עובדים על התחומים. ההולנדים, היוונים, הסינגפורים. גם האמריקאים בצורה משמעותית עובדים על הנושא של הרכב האוטונומי. אנו נשתדל להעתיק או ללמוד מכל המדינות הללו ואנו רוצים להקים בארץ אפשרויות או יכולות לרכב אוטונומי, בשיתוף לא מעט חברות בארץ שמתעניינות. אנו בארץ מאוד חזקים בתחום.
אם אני מדבר על תחום אוטונומי, אני מעריך שזה יקח זמן, כבר היום יש 5 מכוניות בדרגת אוטונומיות 3 של חברת מובילאיי, עוד 2 בדרך, נראה ברמה של מאות בעשור הקרוב, אלפים בשני העשורים הקרובים. צריך להבין שהראיה היא לא ראיה אקדמית. התמריץ הוא קודם כל כלכלי. כשהולכים לאוטונומי ומורידים מרכיב משמעותי בנסיעה. אם עושים מונית אוטונומית מוותרים על הנהג, או שימצאו תפקיד אחר. אתה ידוע, יצא לי לראות כל מיני מתקנים מתחילת המאה. היו מודאגים מה יהיה עם הטייסים, ונהגי הכרכרות – בסוף כולם מוצאים.
גם התחום של המוסכים יראה לגמרי אחרת, פחחות למשל, הרי התאונות יפחתו בצורה דרמטית, ישנן השלכות רבות ומהפיכה גדולה. שתי מילים רק בנושא הזה: ישנן שתי גישות שמובלות על ידי חברות שונות.
הגישה האחת- רכב אוטונומי בצורה מלאה, רואים אותו כאן, מובלת על ידי חברות ענק כמו גוגל ואפל, רכב חשמלי שאמור לנהל אותנו ממקום למקום, ללא רכיבי בטיחות פסיבית כלל, זה למעשה רכב שאנו יודעים מראש שלא אמור לעשות תאונות הגישה השניה של חברות הרכב, שזה למעשה רכב בגודל מלא עם יכולות אוטונומיות.
הממשל האמריקאי נערך, יש כבר מסמך מאוד יפה, שהוציא בנושא רכב אוטונומי וההיבט של בטיחות בדרכים, האחריות עוברת מהנהג לחברה המפתחת, שאחראית על הרכב. גם אצלנו יש וועדה שקמה לנושא הרגולציה, תקנות תעבורה מ-1961, כל האחריות עוברת מהנהג לגורם אחר – היבטים של ביטוח ומה שקשור לזה. לסיום, אני רוצה לספר לכם, היא לקחה את הרכב, אחת הוא נותן לאשתו, שנתיים לאחר מכן היא לקחה את הרכב למרחק של 200 ק"מ לאחותה. נוסעת לא מכירה הרבה, זה היה לה זמין לקחה את הרכב, שני הילדים , לפני כמה חודשים חברת מרצדס לקחה את הs ועשתה את אותו מסלול, נראה את הסרטון כיצד זה עובד. זה המסלול ואנו רואים את הרכב האוטונומי נוסע לבד. אנו אמורים לראות שהרכב נוסע לבד בין ההרים. טוב. תאמינו לי שזה עובד, אם זה יסתדר אחר כך נקרין אם לא אז לא נורא.
בכל מקרה, איך אנו רואים את התחבורה העתידית? אנו למעשה רואים כפי שרואים בכל העולם. הרבה תחבורה ציבורית, כלי רכב אוטונומיים אישיים, ותחבורה של אופניים חשמליות והליכה ברגל. מה שלא נראה ולא נראה לדעתי בצורה מאוד משמעותית, זה את הרכב הפרטי כפי שאנו מכירים היום, את אותו טון ורבע שמוביל אדם אחד – בזבזני ולא יעיל, העולם לא הולך לכיוון הזה, אנו נראה את זה פועל ביתר שאת. אם אחר כך נצליח נקרין את הסרטון. תודה רבה.
גד ליאור: תודה לד"ר שי סופר, המדען הראשי במשרד התחבורה. עכשיו אני רוצה לקרוא לך פרו' יורם שיפטן ראש המכון לחקר התחבורה בטכניון, בבקשה אדוני.
פרו' יורם שיפטן: טוב אני אתחיל, קודם כל עד שהמצגת תעלה, גד אמר הבוקר שהוא נוסע מחפש שעה בתל אביב, אמרתי לו פעם הבאה שאתה נוסע לתל אביב יש תחבורה ציבורית מצויינת. זאת בדיוק הבעיה שהרכבת עדיין לא קיימת, יש תכניות נפלאות לתחבורה ציבורית, עדיין לא קיים, הבעיה העיקרית שאין לנו נתיבים ייחודיים לתחבורה ציבורית. מה שאני רוצה לנסות להראות במצגת הקצרה היכן אנו ומה צריך לעשות ואיך כן ניתן לעשות. אני אדבר על מה צריך לעשות וגם אראה היכן אנו נמצאים. תראו, השקף הזה מראה בקיצור, את הגידול במספר האוטובוסים על פני ה-40 שנים האחרונות, לעומת הגידול באוכלוסייה. לא אדבר על הרכבת, באחוזים זה נשאר כלום. הגידול בנוסעים ברכבת היה פי שניים, באחוזים זה עדיין פחות מ-2%. שימו לב מה קרה לאמצעי הנסיעה. שני משתנים שהיו ב1995, הרכב הפרטי עלה ל-67%, הרכבת עדיין פחות מאחוז ב-2010, התחבורה הציבורית יורדת, אנו נוסעים יותר ויותר ברכב הפרטי. ישראל היא המדינה המערבית עם הגידול הגדול ביותר באוכלוסייה בעולם ויש לקחת זאת בחשבון. מדינות אחרות לא גדולת בקצב זה. מספר המכוניות עולה בצורה משמעותית. משפחות עם שני כלי רכב עלה מ-10% ל20. יש לנו גידול ברמה גבוהה. מבחינת תשתיות יחסית לעולם, השקף הזה מראה סך הכל שטח, קילומטר נסיעת רכבת בין עירונית לאוכלוסייה לק"מ. לישראל יש הרבה מאוד אוכלוסייה לק"מ יחסית לבינלאומית.
ציינתי את הולנד, מה שמעניין בהולנד שמנוצל בצורה מיטבית. בין אמסטרדם לנוטרדם, שקטנות יותר מתל אביב וחיפה, יש רכבת כל כמה דקות. כתוצאה מזה, מספר הנסיעות ברכבת בישראל, ואם היום אנו מגיעים ל-2% שהממוצע באירופה הוא כ-7%.
אם נסתכל על הרכב ברמה העירונית, זה מהלך הרכבות היום בתל אביב, זה התוכנית של 2040, וזה מראה לכם את התוכנית לאותו קנה מידה של תל אביב ב-2040 עם מערכת הנוסעים. זו מערכת שהרבה נוסעים. מדריד היום וב-2040 אותו סדר גודל של חמישה מיליון תושבים. אם נסתכל על סך הכל, מה התחבורה הציבורית נותנת לנו, זה מראה את סך הכל ק"מ תחבורה ציבורית פר בן אדם, זה המצב לעומת סקירה של ערים מערביות בעולם, זה מראה מה שיותר חשוב סך הכל תחבורה ציבורית. הדרך היחידה לתת פיתרון שתהיה דרך בלעדית. כל עוד האוטובוס נוסע בפקקים – לא יעזור. שימו לב, בנתיבי תח"צ ייעודיים. לא הרבה אנשים נוסעים בתחבורה ציבורית. יש מאה שלושים ושלוש נסיעות לבן אדם לשנה.
בכבישים המצב לא גרוע, אנו במקום טוב באמצע, זה פר תושב במדינת ישראל. אנו מקום טוב באמצע יש כבישים לא רעים וכמות לא רעה. אנו הכי טובים בעולם, תל אביב, למה? חניה. שימו לב, בתל אביב יש שני מקומות חניה לכל מקום עבודה, אין לכך שום אח ורע בשום מדינה מערבית בעולם.
שימו לב, עשינו עבודה על חניה בתל אביב, עשינו סקר רציני בקרב אנשים שחונים בתל אביב, עשינו עבור נתיבי איילון, ערך ממוצע לאורך היום, שימו לב להוציא, כל החניונים חוץ משעה שעתיים, יש מקומות חניה. שאלנו אנשים כמה זמן הם חיפשו חניה. מי שחנה בחניון ומי שחנה ברחוב. יותר מ-50% לא חיפשו אפילו דקה. אנו מדברים על מרכז תל אביב בשעות העומס.
יש אנשים שחיפשו חניה יותר מחצי שעה? – אתה אחד מהם. מאמין לך. שימו לב. מה המרחק מהיעד? 80% מהאנשים חונים במרחק של כ-5 דקות מהיעד. אני מדבר על תל אביב. שימו לב: נתון מעניין נוסף, 75% מהאנשים שחונים ברחוב בתל אביב לא משלמים על החניה, תושבי תל אביב פטורים מתשלום, ויש הרבה אנשים שחונים בחניונים ללא עלות. בתל אביב החניה זולה, וזו הסיבה שאני טוען שהגענו למצב הזה.1 אין לנו תחבורה ציבורית טובה. אנו נדיבים בחניה. לכל אלו שרוצים לייעל את החניה, הכל טוב ויפה זו לא הבעיה. אנו נותנים יותר מידי חניה.
מה צריך לעשות?
ראשית, מערך של הרבה דברים שונים ואני מציג בקצרה. מצד אחת נוסעים רבים ביחד, אנו מתקדמים הרבה במצב הזה, אם גד דיבר על האחוזים, מה שיותר חשוב, לפני 15 שנה אחוז ההשקעות בתשתיות בתחבורה היה כ-10-15%. היום זה 50%. משרד התחבורה משקיע 50% למעט התפעול. היום יש השקעות משמעותיות בתחבורה ציבורית, הבעיה קצת מאוחר מידי.
חשוב מאוד כפי שאמרתי, גם את האוטובוסים, לא רק רכבות, אוטובוסים, רכבות לא נותנות את הפיתרון להכל, שאטלים, מי שאמר, חשוב מאוד, חשוב לא פחות מדיניות של יישום הרכב הפרטי. מדיניות חניה נושא מרכזי ומהותי למדיניות תחבורה של כל מדינה יש בה. מדברים על תקן החניה החדש.
כל הדברים האלה בעצם אנו חייבים להגיע לכך שאנו חייבים להפיק, כל הדברים הללו בסופו של דבר מדברים על הפחתת הנסיעות ברכב הפרטי. מצד אחד לתת פיתרון לתחבורה ציבורית טובה, מצד שני לעודד בתמריצים שונים. יש דרכים לתמרץ. לא אכנס לפרטים ולמערכת החניות. אנחנו עושים, המדינה עושה, שימו לב, יש היום תוכנית יפה מאוד לרכבת ישראל, תוכנית ב-2040 שתרחיב את מערך הרכבות בצורה משמעותית. יש שלושה קווי מטרו, יש תוכנית טובה גם לירושלים וחיפה. יש תוכניות. הדברים קיימים. אם ניישם את התוכנית, ב-2040 יותר מ-50% יסעו בתחבורה ציבורית. היום זה כ-30%. יש בעיה של יכולת ביצוע של הדברים. כולנו מכירים את הקו האדום מה קורה לו בתל אביב. זה מערך המטרו הרכבת הקלה של בייג'ין. זה מה שהיה ב-2014. אז אנחנו יש לנו בעיות אחרות. נקווה שנצליח לעשות מה שהם הצליחו בביג'ין. כמה מילים לגבי טכנולוגיה, באשר לרכב אוטונומי- אתייחס אליו בצורה של מדיניות. מה המשמעות. אפשר לדבר על הרבה דברים טובים שהוא יעשה. ישנה בעיה אחת, מבחינת ביקוש נכון שהרכב יכול להגדיל ולחסוך מקום חניה יהיה יותר יעיל, אבל הרכב האוטונומי יהיה יותר זול לנסוע, יותר נח לנסוע, נוכל לנצל את הזמן, לגור רחוק יותר, אם אנו נשאיר לתעשיית הרכב, יהיו רכבים שיסעו לבד ויהיה הרבה יותר מזה ונגיע לכאוס רציני.
הדבר הזה יכול הביא רק להרע את המצב, אם לא נכוון אותו. הוא יכול להביא לבשורה שיתופית ובלבד שהטכנולוגיה תוכל לגרום לניצול יעיל של תחבורה שיתופית אפשר לעשות תחבורה שיתופית יעילה. הבעיה צריך להיזהר גם עם זה, ראו מה קרה בניו-יורק, היום הובר חזק מאוד בניו-יורק, תחבורה שיתופית, הרכב האוטונומי יעשה את הובר זול יותר כי לא יהיה נהג. היום כמות הנסיעות בהובר בניו-יורק זהה לכמות המוניות הצהובות. הפקקים בניו-יורק עלו. 7% מאז שהובר עושה את זה. משך הולכי רגל ומשך נסיעות מכלי הרכב הפרטיים.
חייבים להתכונן לדבר הזה, לבדוק מדיניות שתעודד את הטכנולוגיה ולא שכל אחד ייסע ברכב אוטונומי נח וכו'. תודה רבה
אני רוצה להודות לפרו' יורם שיפטן. אני מעביר את שרביט ההנחיה של הפנאל הראשון בנושא מדיניות התנועה והתחברו במדינת ישראל בשנת 2040, למר עוזי יצחקי מנכ"ל משרד התחבורה.
עוזי יצחקי- בוקר טוב לכולם כולנו שמחים להיות כאן, אחרי ששמענו את הנתונים הדי קשים כפי שהוצגו, אנו רוצים לשמוע מה קורה בפועל, ולשם כך יש לנו פה את קובי, המשנה למנכ"ל משרד התחבורה, שיספר על תקציב הפיתוח של המשרד וההשקעה שהיא בעיקר השקעה של תחבורה ציבורית, וחשוב מאוד שתדעו מזה. בבקשה קובי.
קובי בליטשטיין – בוקר טוב לכולם. שני תיקונים. שמי קובי אני סמנכ"ל תשתיות, ומתוקף כך אני עוסק בעולם התשתיות. תיקון נוסף שאני רוצה לעשות, ופרופ' שיפטן מלווה אותי כנס שני תוך שבוע, בכנס הראשון, כל מה שאמרתי הובן על ידי העיתונאים 180 מעלות החוצה. דיברתי בשבחה של מערכת הסעת ההמונים, הכותרת בכלכליסט הייתה בכיר במשרד התחבורה. אז אני אנסה הפעם לשפר את זה ואני מקווה שאהיה ברור ובהיר יותר. אז, השקענו בעיקר במערכות תחבורה שמחברות את הפריפריה למרכז. הושקעו כ- 27.5 מיליון, חיברנו את הפריפריה פחות או יותר למדינת ישראל, והיום יחסית יותר קל להגיע מבאר שבע, אשקלון ומהצפון ואנו כבר מפעילים את רכבת העמק, ובמוצ"ש נעשה נסיעה לטובת ההילולא של הר מירון על קו רכבת עכו כרמיאל ואנו מקווים עד החג הקרוב להפעיל את הרכבת באופן מלא, ביצענו כמובן באמצעות החברות המבצעות את כביש 6 דרומה, חיברנו אותו למעשה מפאתי באר שבע, והוא מגיע היום עד יקנעם, ואנו מקווים שבקרוב נפתח את כביש 6 צפון שיסתיים בצומת סומך, ולמעשה, החיבור למרכז הוא יהיה חיבור להערכתנו במצב, יחסית טוב.
הבעיה היא מה קורה עם אלו שמגיעים במהירות למרכז ונתקעים שם ושם הפיתרון היחידי הוא מערכות תחבורה ציבורית. אנו חייבים להעביר את המטוטלת שיותר אנשים ישתמשו במערכות תחבורה ציבורית ובמערכות הסעת המונים. כבר בשנת 2016 שינינו את התקציב, אנו משקיעים תקציב רב יותר במערכות הסעת המונים. השינוי ילך ויגבר לטובת המערכות הסעת המונים והמערכות בעיקר הנסיעתיות.
מה אנו עושים בפועל? פחות או יותר תיארו קודמי, על פי החלטת ממשלה משקיעים 55 מיליארד ₪ במערכות הסעת המונים, שעיקרן הוא 3 קווים בתל אביב, ירושלים, מערכת בין חיפה לנצרת לאורך כביש 79, הארכת המטרוניות, ופחות או יותר זה בתחום התחבורה הציבורית. לשם אנו הולכים.
אנו הולכים להשקיע המון בקווי רכבות, כפי שאני כרגע הדגשתי, ונכנסים לעולם המטרו. חברת נת"ע קיבלה הנחיה לתכנן שלושה קווים וגם בנושא הזה אנו מתחילים. ההשקעה הזאת היא השקעה שעל פי מחקר אחר של הטכניון, שאותו הצגתם בכנס הקודם, על מנת שהמצב ביכולת קידום תשתיות במדינת ישראל יהיה טוב עוד 12 שנה, השנה הזאת היינו אמורים להשקיע 250 מיליארד ₪, על פי מחקר שבוצע בטכניון. ואנחנו לא משקיעים את הסכומים הללו. בחודש הקרוב נשקיע תקציב מזומן של סדר גודל של 70 מיליארד, כאשר אנו משקיעים בשנה הזאת 12, וככה אנו נגדל לאורך החומש הקרוב. לכן, ההשקעה שלנו היא בתשתיות, שהן תשתיות של מערכות הסעת המונים. אנו משקיעים מאוד וסיימנו לחתום על הסכם עם 17 ערים במרכז, הסכמים שירקנו דם עד שהצלחנו לחתום אותם לנת"צים בתוך הרשויות שגם מתחברים לעורקים הראשיים ומובילות לתל אביב.
ההסכם נחתם, אנו בתהליכי ביצוע, אנו רוצים כבר בשנת 2017 לבצע חלק מהנת"צים הללו, 2018 שנת בחירות, ראשי ערים לא אוהבים שחופרים להם בשנת בחירות ברשויות, וזה נושא של נת"צים ואנו את הנושא הזה מקדמים בכל הכח. האלמנט הנוסף, זה הנושא של הנתיבים המהירים. יש לנו נתיב כזה היום, משפירים לכיוון תל אביב ואנו עושים נתיב נוסף מנתניה לחולות והכיוון ההפוך, הנושא הזה הוא פרוייקט יקר, אנו משקיעים בו, מבצעת אותו חברת נתיבי איילון, אנו מתכננים נתיב מהיר גם על כביש 5, כאשר בשלב ראשון הוא יהיה נת"צ שגם אותו סיכמנו השבוע ויהיה נת"צ שמאלי, אחרי שרצו לקחת אותנו לכל מיני פטנטים של נת"צים ימניים, זה סודר, ויוצא לדרך.
הדבר האחרון: אמצעי התחבורה הנוספים: אופניים ורגליים. אנו עכשיו במשרד התחבורה מתייחסים גם לרגליים כאמצעי תחבורה, ובתכנונים היום במרכז תל אביב מתכננים את שבילי הולכי הרגל על מנת שיהיו יעילים, מתממשקים למערכות התחבורה הציבורית.
במרחב ירושלים, אנחנו משקיעים, ונמצא כאן נדב, כשאנו רואים את ירושלים, לא רק לאור ירושלים עצמה, אלא גוש עציון, מעלה אדומים ואיזור בנימין, אנו רוצים לראות את האיזור נוסע במערכת הסעת המונים. זהו. זה הכיוון שאנו הולכים אליו. מה עוד לא כיסיתי?
עוזי: נתת לנו תמונה ותודה רבה. אני מתנצל בשמך שאתה צריך לצאת לדיון מאוד דחוף וחשוב. אז תודה רבה. אני בעד מערכת הסעת המונים.
הדברים ברורים ואני רוצה להדגיש, כבר בשנת 2016 והצגנו גם בממשלה וגם בכנסת ההשקעות עברו לטובת תחבורה ציבורית ואתם רואים את מה שנחפר והולך באיזור תל אביב. ועוד מעט נשמצע על ירושלים, המטרונית בחיפה, הנתיב המהיר הרבה פעמים חושבים שזה נתיב לעשירים ונתיב לעניים, אבל זה לא. זה פרוייקט של תחבורה ציבורית. הנתיב המהיר פרוייקט של תחבורה ציבורית. אם כל יום עד שעה שמונה ורבע כבר הנתיב המהיר מלא, ב-2500 מכוניות שבחניון עצמו ועוד מאות בפרדסים מסביב ואנשים שמים את רכבם ועולים על אוטובוס, מקבלים עיתון וקפה ומגיעים למרכז תל אביב, בעדיפות, בנתיב נפרד ומהר, זה פרוייקט של תח"צ, ויהיו עוד פרוייקטים כאלה, אנו נתמקד בירושלים, שהתחבורה בה מאוד מורכבת, וגם מחר נייחד פאנל ייחודי ונפרד בעיריה עצמה לטובת התוכניות בירושלים. כבר היום, לשמוע ולהתגאות על ירושלים שהיא עיר צרכנית של תחבורה ציבורית, לא סתם התחלנו את הפרוייקט הראשון של הסעת המונים בירושלים, הרכבת הקלה, ואני רוצה שנדב מרוז מנהל תוכנית אב לתחבורה בירושלים מזה 7 שנים, גם ידבר ויספר לנו גם על העתיד.
נדב מרוז אולי לפני שאתחיל מחאה קטנה. יש כאן שלשה ירושלמים לשעבר. פרופ' יורם שיפטן הוא חיפאי ונמצא בתל אביב ולא ציין אפילו נתון אחד וחבל על כך. ובכל זאת אנו בירושלים. יש כאן את התמונה של רחוב יפו בשנת 2000, הרחוב המזוהם ביותר, עם היקף אוטובוסים בלתי הגיוני של 200 נסיעות בשעת שיא. רחוב מפויח. לא אטרקטיבי, אף אחד לא רצה להגיע למרכז העיר, השקנו את הקו הראשון, הנחיה של משרד התחבורה, אתם יכולים לראות את הקו הראשון שאנחנו למעשה בקיץ זה אנחנו חוגגים 6 שנים להפעלת הקו הראשון בישראל, נמצא משה אמסלם, מנהל המסילה שאישר לנו להרחיב את הרשת, כפי שניתן לראות גם את הקו הראשון, בימי חמישי אנו מגיעים ל-150,000 נסיעות, מתוך חצי מיליון נסיעות שמתקיימות מידי יום בירושלים. 100,000 נסיעות. 330 אוטובוסים, 400,000 בקירוב בצד המערבי. ואנו רואים שהמספרים ממשיכים לגדול. להזכירכם, אנחנו לקחנו 11 כבישים במרכז העיר, הפכנו אותם למדרחובים, אנחנו הדחקנו שני שליש לטובת הולכי רגל ותחבורה ציבורית, שבילי אופניים כחלק מהפרויקט הזה, ומסלול תחבורה ציבורית שחוצה את מרכז העיר ומשמש לשישה קווים מהירים שמחברים שכונות גדולות בירושלים לצפון ולדרום.
הנה אתם יכולים לראות את יפו לפני ואחרי. והולכי הרגל שמסתובבים במרכז העיר, צריך לומר, עופר דיבר על הקשר בין תחבורה לפיתוח, השקענו חצי מיליארד ₪ בשדרוג התשתיות, והיום רחוב יפו נתפס כרחוב נקי יותר, למי שלא מזהה מדובר בשלג, שהירושלמים והתל אביבים יושבים בבית, הרכבת הקלה ממשיכה לעבוד עד גובה של עשרה ס"מ. אנו גאים יומיים שלושה בירושלים שהרכבת ממשיכה לתת שירות.
חיבור בין העיר העתיקה לאזור היותר חדש בירושלים, כפי שציינתי אנו בעידודה של עיריית ירושלים נמצאים עמוק בתוך השערים הבאים, למי שמסתובב בצפון אנו עוסקים בחיבור נווה יעקב, עבודות ההכנה הסתיימו, גם החיבור לכיוון הדסה. אנו שמחים לבשר שבערב פסח הפצנו את המכרזים לקו הירוק, קו של 10 מילארד ₪ שעתיד לשרת למעלה מ200,000 נוסעים ביום, נוסף ל-160,000 הכוונה לסיים תהליך מכרזי בחודשים הקרובים ולבחור זכיין שבנה את הקו הירוק. הפרוייקט אושר בהחלטת ממשלה, פרוייקט של עשרה מיליארד ₪. אנו ברבעון השלישי מתחילים את העבודות, גם באיזור דרום העיר, איזור מלחה, וגם באיזור הר הצופים. במקביל לתהליך אנו בעיצומו של הקו הכחול, עשרים ק"מ נוספים שיחצו את מרכז העיר ואת המערך, ולמעשה פרוייקט של 12 מיליארד ₪ שאני מקווה שלקראת ראש השנה ינתן אישור לכך.
כתמונת מאקרו: נעבור מקו של 14 ק"מ מסילה לרשת של 60 ק"מ. מנסיעות של 150,160,000 איש ל600,000 נסיעות רק ברכבת הקלה. צפי שהרשת תעביר אותנו 40% ואני חושב יורם, זה הפיצול המקובל בערים רבות, גרמניה, צרפת וספרד. יש את אב התחבורה שנרקם לנגד עינינו הכניסה לעיר, גם רכבת מהירה, גם קו אדום, גם קו ירוק, גם חניון חנה וסע וגם שירות לכל האוטובוסים שמגיעים לירושלים.
המדינה, משרד התחבורה, לא שוקד על השמרים, הנחה את צוות תוכנית התחבורה להרחיב, קיבלנו לפני חודש אישור משרד התחבורה ועיריית ירושלים להוציא מכרז לתכנון הקו הסגול אשר מחבר בחלק הדרומי של העיר את שלושת הקווים: האדום הירוק והכחול, ומחבר שלושה מרכזי עסקים חשובים מאוד בירושלים: בית חולים הדסה, תלפיות, דרך מלחה. הפרוייקט אושר ויש לנו מסמכי מכרז ויציאה לאוויר העולם בשבועות הקרובים. קו צהוב שאמור לחבר את קריית הממשלה לעיר העתיקה, קו חשוב מאוד, והקו החום שישרת את תושבי מזרח ירושלים. בנוסף, משרד התחבורה מעודד לבנות מסלול נת"צ שישמש את המגזר החרדי מרמת שלמה לתחנה המרכזית בירושלים. סך הכל מדובר על רשת של שמונה קווים בהיקף משוער של למעלה מ-30 מיליארד ₪ עד 2040, אנו מקווים ששמונת הקווים יפעלו, ואנו מקבלים את הגיבוי המלא של הממשלה.
כמה מילים על המטרופולין: התחלנו לעבוד בחיבור ערי הלווין שלנו, בית שמש תוך עשור, צפויה להיות אחת מעשר הערים הגדולות בישראל, עם 300,000 תושבים, אחוז שימוש עצום בתחבורה ציבורית. יש צוות שיושב על חיבור זה, על החיבור המסילתי מכיוון מערב, צוות נוסף שיושב על החיבור ממבשרת ציון בוחנים מספר טכנולוגיות, חיבור מאיזור מערב לכל איזור ירושלים. חיבור של העיר מעלה אדומים, בוחנים טכנולוגיות נוספות כרכבת ורכבת קלה, וחיבור גוש עציון למסוף שנבנה בימים אלו, כמו חיבור לדרום, לגוש עציון.
סך הכל תוך עשור אני מעריך שלא רק שהעיר ירושלים תחודש בשני קווים, אלא גם חיבור המטרופולין יתן מענה לשני הקווים, כל זה בגיבוי מלא של המשרד.
עוזי יצחקי: תודה רבה. תודה רבה, בהחלט, אנו מחר נרחיב בפאנל בבוקר בעירייה על התוכניות, אני באמת רוצה להודות לכולם. ולהגיד שבאמת, עמדנו, קיצרנו קצת. תודה רבה והמשך יום נעים. תודה.