חניה תנועה ותחבורה

הרכב האוטונומי הוא יותר תחום של משרד התחבורה. נושא הרכב החשמלי הוא יותר תחת משרד האנרגיה. אז רכב אוטונומי אולי זה המחר. אני רוצה לדבר טיפה על היום. כי הרכב החשמלי זה בעצם היום. זה לא מחר. אני לא אספר יותר מידי על הרקע על הרכב החשמלי אני בטוח שרובכם יודעים ואם לא- הדברים מפורסמים. המהפיכה החשמלית בענף החלה היא נמצאת בעולם, יש יותר מחמישה מיליון רכבים חשמליים. ואני חושב שזאת מגמה שהולכת וגוברת. ואנחנו נראה אותה יותר ויותר בשנים הקרובות. 

מה שאני רוצה לספר לכם ממש בקצרה- לפני שנמשיך בפאנל, זה על המאמצים של משרד האנרגיה להוביל את התחום הזה בישראל ואיך לממשו. אז לפני כן אקח חצי צעד אחורה, אני אולי שמעתם על תכנית מאוד שאפתנית שפרסם המשרד, תוכנית 2030 גמילת ישראל מדלקים מזהמים עד שנת 2030. מדובר לא רק בתחבורה. כמובן בתחבורה, לגמול את ישראל לחלוטין משימוש בנפט. אבל גם בייצור חשמל. לבסס את ייצור החשמל על גז טבעי ואנרגיות מתחדשות. וגם בתעשיה. לעבור לתעשיה שהיא צרכי אנרגיה שלה מתבססים על גז טבעי. אז אני אתמקד בחלק של התחבורה- שזה יותר החלק שלי. אז שם, הוא קצת רחב. אני לא אכנס לכולו, אבל אני רוצה להתמקד בנושא הפאנל- רכבים חשמליים.

משרד האנרגיה הציב יעד מאוד שאפתני שבשנת 2030,  100% ממכירות רכבים פרטים בישראל יהיו רכבים חשמליים.

 לא יהיו מכירות של רכבים מבוססי בעירה פנימית. נמתין לראות שיש לנו תחזיות של החדירה הזאת. שמסתיימת בשנת 2030. עם יעדי בינים מאוד שאפתנים. של 5% מהמכירות בשנת 2022. וב-2025 עומדים על 200,000 רכבים כאשר רבע מהמכירות יהיו רכבים חשמליים. כשאני מדבר על רכבים חשמליים אז אולי צריך לדייק, רכבים חשמליים אפשר לחלקם היום: לרכבי פלאגין היברידיים רכב עם מנוע בעירה פנימית וסוללה לא גדולה. אבל הוא עדין נטען הוא פלאג אין.  הפלאג אין- רכב שהסוללה שלו יכולה להיטען מחשמל מעמדת טעינה. על גבי זה, יש לנו רכב סוללה, מלא, זאת אומרת שאין לו בכלל מיכל דלק, יש לו רק וסללה, והוא מקבל את כל האנרגיה שלו מרשת החשמל. אין לו אגזוז והוא לא פולט שום דבר. אז זאת הנעה חשמלית שנמצאת כבר היום במגמה מאוד חזקה בעולם. 

יש עוד סוג הנעה חשמלית- רכב מבוסס מימן, האנרגיה אגורה לא בסוללות אלא בצורה של מיכל מימן שהמימן הזה מוזן לתוך מכשיר שנקרא תא דלק, וממימן לחמצן הוא יוצר חשמל שמזין את המנוע, ומים שנפלטים. לרכב אין אגזוז יש לו רק צינור פליטה. זאת הנעה חשמלית שאנחנו נמצאים בהתחלתה. כיום אנחנו מדברים יותר לטווח הקרוב, המיידי על רכב חשמלי מבוסס סוללה. המשרד עומד להציג יעדים זה יפה מאוד. אנחנו משתדלים לגבות את זה במעשים. אז לאחרונה פרסמנו מכרזים בתקציב כולל של 30 מיליון ₪ לפריסה ארצית של עמדות טעינה בישראל. 

מדובר על ארבעה מכרזים. עמדות טעינה מהירות, ושלושה מכרזים לעמדות טעינה AC שזה במרחב הציבורי, מדרכות, חניונים ציבוריים, קניונים, מרכזי בנוי וכו' ומקומות עבודה.

אנחנו יודעים שתשתית היעדר תשתית היא החסם המרכזי לחדירה של רכבים חשמליים בישראל ובעולם. חלק גדול מזה זה החסמים נמצאים בתשתית טעינה ציבורית לא מדובר על עמדות טעינה בבתים שלכם, שזה נושא אחר. אלא אבל תשתית טעינה ציבורית חייבת להיות בשביל שרכבים חשמליים ימכרו במדינה. ולכן מצד שני זה ביצה ותרנגולת. נניח נפרוס עמדות טעינה ציבוריות במרחב הציבורי בישראל. סדר גודל של זמן- המכרזים פורסמו ונסגרו. בעוד שבועות ספורים נפרסם את הזוכים. בתוך שנה עד שנה וחצי תלוי על מה מדובר. כל העמדות יפרסו. מדובר על כ-10 אני מאמין שיותר מ-100 עמדות טעינה מהירות ואולטרא מהירות.

עמדת טעינה מהירה– יכולה להטעין רכב נגיד רכב שנוסע 250 ק"מ נדבר על 100 ק"מ בערך ב-20-25 דקות בטעינה מהירה. זה יכול להיות גם 10 דקות אפילו פחות.

גד ליאור- שאלת ביניים אם רכב יכול 100 קילומטר הוא נוסע מירושלים לחיפה, הוא יצטרך להטעין פעמיים, כל פעם הוא ימתין 25 דקות, זמן הנסיעה פחות או יותר יוכפל.

ד"ר תמרי– טווח הרכב אינו 100 ק"מ. הרכבים החשמליים היום הטכנולוגיה של המכוניות יותר אטרקטיביות. הטווח של הרכבים בארץ כ-250 ק"מ. נתתי לסבר את האוזן, אמרתי שאם אתה רוצה להטעין 100 ק"מ נסיעה- תוכל לקבל בעמדה אולטרא מהירה 10 דקות ובעמדה מהירה ב-25 דקות. אבל הטווח של טעינה מלאה הוא הרבה יותר מזה. אז כמו שאמרתי 250 ק"מ ובעתיד המאוד קרוב זה 350 ק"מ. אז אנחנו בעוד כשנה שנה וחצי מצפים לכ-3,000 עמדות טעינה במרחב הציבורי בישראל שיהווה זרז לחדירת רכבים ולאימוצם. הם יהיו העמדות יהיו בתחנות דלק בעיקר עמדות מהירות. יהיו סתם ברחוב. בכל חניון של כל קניון. נדהמתי לראות כמה קניונים יש בישראל לא יאומן. יהיו אלפי עמדות בקניונים, בחניון עירוני במקומות עבודה. כל מרחב שאתם יכולים לדמיין. יהיו לנו עמדות טעינה. זאת ההתחלה. כמובן שיש הרבה פוטנציאל. לא כל מקום חניה יהיה עם עמדת טעינה. זה לפי התחזיות שלנו אמור למלא את הצורך לחמש השנים הקרובות של רכבים חשמליים בישראל.

גד ליאור – יש לכם תשובה בעצם להבין למה לניר נכשל? למה הניסיון הזה מלפני 15 שנה, הראשון בעולם הרכבים החשמליים נכשל לחלוטין?

ד"ר תמרי- מכוניות חשמליות היו בסוף המאה ה-19. היו רבים חשמליים כמו בארצות הברית יותר פופולריים מאשר רכבי מנוע בעירה פנימית. הטכנולוגיה לא חדשה. היא פשוט מתקדמת. עלות ייצור סוללות בשנים האחרונות בעשור האחרון, ירד בכ-80%. לא היתה קפיצה מדעית, בכימיה של הסוללות. בעלות צפיפות אנרגיה הגבוהה ביותר. אבל עלות היצור ירדה פלאים. ולכן, וזה מה שנתן את הדחיפה המאוד גדולה. לפני עשור, בזמן בטר פלייס, יש כל מי ני גורמים שגרמו למיזם לא להצליח. אבל ללא ספק, טכולוגיות אנחנו ביכולת לייצר היום מכוניות עם טווח יותר גדול, אנחנו נמצאים במקום אחר לחלוטין. אז צעדים נוספים שהמשרד ושותפנו בממשלה מקדמים היום לאימוץ רכב חשמלי- עמדות טעינה. בעצם גם רגולוטוריות יש עוד כמה דברים שצריך לעשות. למשל משהו קריטי להסדרת הטעינה בבתים משותפים. כבר היום יש את האפשרות הזאת. אבל אנחנו רוצים להפוך אותה להרבה יותר פשוטה וקלה ולכן אנו בשלבים מתקדמים של הסדרת הנושא. גם הנחיות לפריסה מקדמית של תשתית לעמדות טעינה. בכל בית חדש שיבנה בישראל נרצה להניח בשלב הבניה עלות הנחת התשתית המקדמית. לא מדבר על עמדת הטעינה, רק הצינורות המובילים העלות התוספתית היא ממש שולית. לעשות את זה בדיעבד- זה קצת יותר סיפור. אז אנחנו עובדים גם על זה. כמובן תמריצי מיסוי. דבר קריטי.

היום למי שלא יודע- רכב חשמלי המיסוי עליו הוא 10% לעומת 83% על רכב מנוע בעירה פנימית. אנחנו רוצים ליצור וודאות מיסוי על הרכב החשמלי, כך שההגדרה הזאת תישמר. ועוד כמה צעדים לקידום רכב חשמלי. מי שרוצה מוזמן לגשת אליי ולדבר. אני מקווה שהשתכנעתם שהאופק נראה בהיר ותודה רבה.

גד ליאור-תודה רבה לד"ר צבי תמרי. לא יודע. יש לי עוד איזה ספק עם המכונית החשמלית. כי הכשלון היה כל כך גדול של לניר, אנשים לא אוהבים לטעון זאת הסיבה העיקרית. הם רוצים לקחת דלק ל-600 ק"מ ולנסוע. להתעכב בדרך, לטעון אמרת רק 100 ק"מ זה 25 דקות. אם תרצה 300 ק"מ יקח יותר משעה. תסע לחיפה ושעה שלמה תעמוד ותטען. יש עם זה בעיה.