פאנל בכנס חניה 2017 : פתרונות חניה באמצעות החניונים המכניים והאוטומטיים בישראל.
משתתפי הפאנל:
– עירן גולדפברג, פרקינג 38
– נתן שטראוס יועץ לתפעול ומערכות חניונים
– מיקי מילר חברת פארקומות.
ערן גולדפרב:
שלום וברכה לכל החברים, ותודה רבה למארגני הכנס, על כנס מעניין, כנס ייחודי וכנס פורץ דרך, הגיע הזמן שיהיה כנס שעוסק כולו בנושא של חניה. שישלב את כל בעלי המקצוע מתכננים רגולטורים יועצים בהחלט מברכים על כנס כזה וכן ירבו.
שמי עירן, מנהל פיתוח עסקי בחברת פארקינג 38 העוסקת בתחום פיתוח חניה מבנים מסחריים למעשה לכל ענף הנדל"ן, מי שדורש ונתקל בבעיות חניה לא יכול לעמוד בתקן אנו שם כדי להשלים את התקן. החברה שלנו מייבאת, מתכננת ומייבאת ומייצרת בסין, אנו עובדים בשיתוף פעולה עם חברות סיניות, קונצרנים מאוד גדולים, טכנולוגיה מאוד מתקדמת שנועדה בסופו של דבר לתת ערך מוסף לשוק הישראלי כולם יודעים את הנגיעה של הסינים בהיבטים של נדל"ן. בנינו יחד איתם מפרט מוצר שמאוד מתאים לקהל הישראלי, ללקוח הישראלי, שכולל בתוכו רכיבים אירופאים, יחד עם זאת איננו שוכחים לעשות אינטגרציה, הצוות שלנו כולל מהנדסים, מתכננים, אדריכלי וצוותים מקומיים לתת שירות. מענה מהיר לכל הצרכים של השוק, אנחנו כרגע עוסקים בקרוב ל-200 פרוייקטים, זו הנישה שמשכה אותנו אליה, אך אנו בוחנים גם פרוייקטים מסחריים, עובדים על פרוייקטים מחוץ למדינת ישראל יחד עם השותפים הסיניים, השוק העולמי בכלל.
גד: מה אנו מומחים לחניה? הראש הישראלי יודע לעשות, וכן אנו מומחים לאינטגרציה ויודעים לפתור בעיות, והנה אנו רואים חברות אחרות שפועלות מעבר לים. הסינים יודעים לייצר, שם עיר קטנה זה עשרה מיליון איש. אספר קוריוז קטן על הסינים, כשבאו אנשים וראו כיצד הם בונים את הרכבת הקלה ירדו מתחת לאדמה עומד סיני ונותן הדרכה. כולם עובדים פה אחד כמו שאומרים, שעתיים שלוש רצוף לא הולכים לשירותים ואוכלים כריך. ואז כולם עושים מה שצריך לעשות, חזרו עוד 12 דקות, לא 11 לא 14, 12 דקות כולם בחזרה ממשיכים לבנות. לכן אומר היזם שם אנו נגמור לפני הזמן. מי מפריע? לא שומעים. משרד האוצר למשל ואחרים שלא כל כך מממנים. הסינים יסיימו את הקו האדום בזמן, ראיתי כיצד הם עובדים.
– ערן : הסינים מאוד מדוייקים, מאוד עניינים ופדנטים, משמשים כידיים ורגלים עבורנו, את הראש כמובן אנו שומרים את הראש היהודי בארץ, את המח שלנו, אנחנו מצפים בהחלט לצמוח ולהצליח.
באלו מדינות אתם עובדים?
כרגע בעיקר בארץ, יש מדינות נוספות שאנו בתחילת עבודה כמו צרפת וארה"ב. יפה מאוד, תודה ערן ונחזור אליך. אני מאחל הצלחה לכל חברי הפאנל והקולגות, הצלחתם היא הצלחת הענף והצלחת כולנו.
נתן שטראוס
שלום. קודם כל אני מצטרף לברכות של ערן לפיני ולצוותו, שמי נתן שטראוס, ואני עוסק בתחום החניה מזה מעל 20 שנה, חניונים כל מה שדיברנו עליו בתחילה בחלק המוקדם יותר של הכנס, מאוד מדבר אלי גם, בחמש השנים האחרונות אני עוסק גם בייעוץ במתקני חניה מכניים ואוטומטיים, מתקנים שהמכונה דואגת להחנות את המכונית ולהחזירה.
יש מתקני חניה מכניים הנושא לא חדש בעולם. קיים למעשה מהשנה, בשיקגו יש תמונות של מתקני חניה מכניים מורכבים יחסית, עם רמת אוטומטצייה פחות ממה שיש היום, הצורך היה קיים כבר ומוכר הרבה שנים גם בצרפת, יש מתקנים היו בני מאה שנים, בארץ הצורך הזה, למעשה לא הגיע לידי בשלות.
גד: סליחה, הזכרת את שיקגו. הייתי שם לפני עשרות שנים, הייתי בבניין עגול גבוה, שהמכוניות נוסעות אפילו עד הקומה השישית וחונות ליד הבית. מסלול חניה. והם בני חמישים שנה. כבר אז חשבו על הענין הזה.
נתן נוסע חמישים דקות עד היחידה ועשר דקות לעבודה. בארץ, היו מספר ניסיונות בשנות ה-90, אבל שום דבר מהם לא הצליח, היה כישלון אחד אפילו, לאחרונה, בעקבות תמ"א 38 והתחדשות עירונית, הנושא התפתח מאוד, קפיצה משמעותית, רובו ככולו נמצא בבניינים פרטיים, קטנים יחסית החל מ-10 עד 60. נדגיש את זה הרבה מאוד. כרגע ישנו בתחילת ביצוע חניון ציבורי אוטומטי ראשון, פרויקט של עיריית תל אביב. ישבנו בחניון של מאתיים עשרים וכמה מקומות חניה. גם חניה אוטומטית.
גד: הסבר בבקשה כיצד זה עובד.
נתן יהיו ארבע מפלסים. ישמש כמבנה בן 5 קומות, גני ילדים, טיפת חלב, עבור תושבי האיזור, במרתף מינוס אחד ארבעה תאי כניסה, המכונית תגיע תופנה תוכוון תיקח כרטיס במחסום לאחד מארבעת השלבים, יתרומם המכונית תיכנס לתוכו הנהג יצא מהתא, הדלת תיסגר, זה מאוד מקובל בארץ להשאיר ילדים במכוניות, וברגע המכונית תפעל ותאחסן את המכונית.
– כמה זמן לוקח לאחסן את המכונית ולהוציאה?
זה רק הזמן שלוקח לנהג לתפעל.
– לא יקח יותר ממקום חניה רגיל?
בדרך כלל יקח פחות. לא יקח זמן לרדת או לעלות מפלסים. ביציאה, הזמן שאתה צריך לקחת הוא במקסימום 3.5 דקות למכונית. במינימום איזור דקה. תלוי באורך התור שישנו. חניון כזה לא צריך לקחת יותר ממשך הזמן הזה וזו התחייבות הספק. כניסה ויציאה בו זמנית, חניון שמשמש בלילה תושבי איזור וגם קרוב לבית, ובשעות היום משמש תעסוקה, חוף הים וכדומה. בסך הכל, הייתי רוצה אולי שהחברים מהפאנל ידברו, על התהליך, לא על המתקנים עצמם, אלא על התהליך ואיך מתכללים. טכנולוגיה בפרויקטים של בניינים ומבנים. יש נסיון, הרגולציה מתחילה להיבנות בנושא הנגישות, אלו דברים שעדיין בתהליכי גיבוש, וכדאי לדבר עליהם יש עליהם חלק, המחזור חיים של פרוייקט כזה מרגע שמתחילים לתכנן ועד שזה גמור, זה ענין בין 4-7 שנים במקרה הפחות טוב. בנין בונים בישראל 13 שנה לפי בנק ישראל. כן. זה יכול להגיע גם לזמנים האלה, כמובן אורך נשימה טכנולוגי וכספי ותפעולי, לאורך כל השלבים האלה וזה מה שמתבקש משאר החברים בפאנל להתייחס ללקחים מהטיפול, מהתכנון, מההשתלבות עם קבלני הביצוע בארץ, עם היזמים עם מנהלי הפרויקטים והדיירים המשתמשים.
מיקי מילר חברת פארקומות:
מיקי מילר תודה רבה. אני רוצה להקדים בהמשך לדברי נתן (שטראוס) , פארקומות הוקמה ב-2007 נכנסנו לשוק אחרי שהכרנו וחיפשנו פתרונות בכמה מקומות בעולם, בסופו של יום הגענו לקוריאה, שגילינו שזו מעצמה בתחום חניונים אוטומטיים, והיו מאוד ידידותיים ובשלים לעשות. זה לא טריוייאלי שחברה שהיא יצרנית מקומית ויודעת לעבוד עם רגולציה מקומית תעשה הטמעה לתקנים בין לאומיים לרגולציות בין לאומיות לדרישות לכל מיני מקומות, על כל פנים כשאנחנו קיבלנו את הזיכיון ב-2007 מאחד היצרנים המובילים בשירות החניונים האוטומטיים בעולם, אחרי שגילינו שסיאול שהיא אחת מהערים הגדולות והצפופות בעולם כמעט בכל בנין יש שם חניון אוטומטי כסטנדרט, הגענו לארץ, וחשבנו שזה יהיה להיט אבל החששות והפחדים וחוסר הידע, של אדריכלים, יועצים ויזמים, גרם לכך שלמעשה את הפרוייקט הראשון שעליו חתמנו חוזה, לקח ארבע שנים לחתום, ולקח עוד שלוש שנים עד שהוא נכנסנו לבצע אותו, בגלל כל מיני עיכובים בבניית הבניין עצמו.
בסופו של יום, עברו השנים, אנחנו היום ב-2017, באמת השוק הרבה יותר פתוח, הפחד לא רוצה לומר שאין חשש בכלל, אבל רמות הפחד ירדו, אנשים יותר פתוחים לעניין. מתכננים יותר ויותר מכניסים ומטמיעים את המתקנים האוטומטיים בבניינים שהם בונים. לאור היתרונות אני מבין שהיו הרצאות שדיברו על היתרונות, לשאלתו והערתו של נתן, תהליך התכנון הוא מאוד ארוך, ועדיין אנחנו נמצאים באיזו "לידה" של טכנולוגיה ושל הטמעה של הפרויקטים האלה, אני יכול לומר לכם שיש הרבה מאוד רגולציות שאנחנו צריכים להתאים אליהם.
אם אנו מדברים על נושא בטיחות וכיבוי אש זה פקטור מאוד משמעותי, אז בשנה וחצי האחרונות לדעתי השתנו ההוראות והרגולציות בכיבוי אש. אם אני לא טועה, נתן יודע את הדברים האלה יותר טוב ממני, באפריל הייתה, יש עדכון מלפני כמה שבועות, עדכון מספר 11 שמבטל כל מיני דרישות שהיו קודם, יש כל מיני פרוייקטים שהיזם קיבל עליהם היתר נגיד לפני שנתיים, והייתה דרישה או לא הייתה דרישה לתור במפלסים של חניות, וכשהבנין באמצע תהליך אמרו צריך לעשות תקרות בטון, ויזם שנמצא קרב אחרי שסיים את המרתף נמצא למעשה בפני שוקת שבורה. וצריך פה ראש יהודי כיצד לאלתר, שזה דרך אגב, לא יודע הקוריאנים מקבלים מזה 'חררה'. מאוד מרובעים יודעים לעשות תכנון ארוך ומדויק, אך לא יודעים לעמוד בשינויים ובאילתורים שאנו דורשים מהם.
גד: אומרים שאנו מלכי האילתורים. יש לזה הרבה מאוד סיפורים מכל הסוגים והמינים שאנו מתכננים דברים אחרת, דוגמא מתחום אחר לגמרי איך אנו מאלתרים: סיפר לי שגריר ישראל ביפן, שזכה במכרז לייצור, חביות של מאה גרם, הוא שלח את כל המשלוח, כעבור שבועיים המשלוח הגיע בחזרה בלי הסבר. בדחילו ורחימו שאל אותו תעשיין את השגריר אולי תברר לי מה קרה, שלחתי להם להיפך עשיתי להם צ'ופר שמתי יותר. התשובה שהיפנים נתנו: כל המתקנים שלנו הם ל-100 גרם. התעשיין שלכם, אם הכל יתמוטט ויהרוג בן אדם הוא ישלם את הפיצוי. זה ה'אוייבר חוכם'. נסגור את הסיפור בצורה יפה. השגריר אמר תגיע ליפן, אל תוציא מילה הם ידברו. הוא נפגש עם היפנים, אמרו לו שמענו מזג אוויר בישראל, על מצדה. כשנגמרה הפגישה, אמרו לו שמענו שאתה מייצא צימוקים בחביות של מאה גרם. זה נכון? והמשלוח הוחזר מאה גרם. אנו תמיד מנסים להתחכם מעל ומעבר, ואני מקווה שרכב לא יפול מחניה כי הוסיפו עוד עשרה אחוזים למשקל. באמת בהקשר למה שאמרת, הנושא של כמובן בטיחות מעל הכל, אין פה פשרות. ראית מה ראה בחניון שקרס.
זה לא המקרה.
מיקי יש המון רעיונות ויצירתיות במיוחד בצד הישראלי, עשו כך ותתאימו את הגודל ולמה צריך כזה מרחק וכזה טולרנס ולמה הנהג צריך מראה מסויימת, והרבה פעמים חזרנו ליצרן, יש להם מחלקת פיתוח לא קטנה, כמה עשרות אנשים והרבה פעמים אמרו זה עובד על הנייר עד שאנחנו לא בדקנו כמה עשרות פעמים במעבדות שלנו, אנו לא בוחנים בכלל לקחת את הסיכון ולהתחיל לייצא. לכן הרבה דברים אנו פוסלים או פוסלים לנו כל מיני רעיונות, שעד שלא עובדים ב-100% איננו מציעים אותם ללקוחות.
"המחיר של החניה הוא רק חלק מהשיקול. כאשר דירה בתל אביב עולה 4 מיליון, אם ניקח חניה שעולה 10,000 או 100,000 זה לא מעניין, אם לא תהיה חניה לא ניתן יהיה למכור את הדירה"
אהרון מור: אני אדריכל במקצועי, בהכשרתי, עוסק בעשרים שנים האחרונות בניהול פרוייקטים בלבד, ניהול ופיקוח, ובשבע השנים האחרונות, התוודעתי לנושא של חניונים אוטומטיים בעקבות בניין שהחלה בניתו בירושלים. וגילו לידו בור מים עתיק והיו צריכים לשנות את כל הבניין באמצע החפירה. ברחוב הנביאים 45. אפשר בתיאום איתי לבוא לראות שם חניון אוטומטי 56 מקומות חניה, פעיל עובד, יש לי שלט באוטו, משהו שנשאר לי בפרויקט הזה. שנתיים עובד. וקיבלתי שלט מתנה. יש לי חניה במרכז העיר ירושלים אני יכול לתת למי שמעוניין. בשבע השנים האחרונות התוודעתי לנושא והחלטתי להתמחות בו. אני מתמחה אך ורק בביצוע עובד עם מרבית החברות שפעילות בארץ, בביצוע ואני מנהל את הפרוייקט בשעת הביצוע. אומרים דיברו כאן על הסינים כמה הם יודעים לעבוד, אצלנו בתורה כתוב: בראשית ברא אלוקים את השמים ואת הארץ, וכל היתר נעשה בסין.
הסינים יודעים לעשות הרבה דברים, לא רק הם, גם הקוריאנים, הגרמנים. יצא לי בשנים האחרונות לבקר במאות פרוייקטים ברחבי העולם של חניונים ובעשרות מפעלים, באירופה, במזרח הרחוק, המובילה בתחום- המזרח הרחוק כל אסיה, מוצפת בחניונים אוטומטיים כי שם בונים לגובה, הונג-קונג, סיאול, איזורים צפופים, ישב פה מנכ"ל קניוני עזריאלי וישבנו בפגישה עם משה צור על בנין גדול בתל אביב, חניון אוטומטי, ואמרתי כמו שבונים פיר ממ"דים, ערך הקרקע יקר מאוד, בוא נבנה כפי שבונים פיר ממ"דים נבנה פיר לגובה שחונים 30-50 מכוניות לגובה, עם שתי מעליות לפי הצורך ואנו חוסכים מקום חניה.
לא יקח לשחרר את המכונית ה-40 הרבה זמן?
לא. המכונית יודעת רק לעשות פעולה אחת – רק לרדת.
לא לוקח זמן להוריד את ה-40?
המעלית עובדת במהירות של 1.9 מטר בשניה, אלו מעליות מאוד מהירות, יש מפרטים. הישראלים ידועים בסבלנות הארוכה שלהם.
זה לוקח מעט מאוד זמן, בחניונים אחרים, שמנו טלוויזיה עם חדשות ואנשים לא הרגישו שעבר הזמן, כי כשהם מחכים לרכב הם עוסקים או באיפור או בלראות חדשות וזה מצוין. המחיר לחניה כזאת יהיה פחות ממחיר חניה רגילה? במחירים הדבר היחיד שאני לא מתעסק, לא משווק ולא מוכר שום חניה. יש פה אנשים שמוכרים.
שומע ורואה מה התחזית?
זול יותר מאשר בערך קרקע. אם על מקום חניה אחד אתה חונה רכב אחד אני מדבר על שני מקומות חניה שחונים שלושים רכבים בלי שום בעיה.
ערן: המחיר לא מעניין, מה שחשוב, מקום חניה ומה החלופות. המחיר הוא רק חלק מהשיקול. כאשר דירה בתל אביב עולה 4 מיליון, אם ניקח חניה שעולה 10,000 או 100,000 לא מעניין, אם לא תהיה חניה לא ניתן יהיה למכור את הדירה. אלו דברים שנעשים במחירי הקרקע ועלויות נדל"ן באיזור המרכז, המחיר הוא לא מה מה שמספרים. יש מחיר של אחזקה, הציוד דורש אחזקה. המתקנים בדרך כלל רכוש משותף וכל הדיירים צריכים לשלם את העלויות התחזוקה של הציוד וזה לא צחוק. יש מחיר אבל לא פרמטר. הפרמטר הוא מה ניתן לעשות. תמיד יהיה עדיף לעשות חניה רגילה. אם זה ניתן. גם מבחינת התכנון, גם מבחינת הביצוע והעלויות.
אחד השיקולים העיקריים זה מגדלים גבוהים, בגוש דן, בניה של מרתף בתוך מי תהום. אם באמצעות מתקן חניה אוטומטית אחד למינהו אפשר לחסום חדירה למי תהום המחיר משתנה פעמיים, עלויות הבניה של היזם. היא לא רק המחיר. אני רוצה להשלים עוד שני נושאים חשובים לביצוע. כפי שאמר עמיתי מר מילר, יש בעיה קשה בארץ שמתי שיזם מחליט על חניון אוטומטי רובוטי מכני ומקבל את האישור על כך מהעירייה ומכיבוי האש ומתקן מסוים, לוקח המון זמן. לפעמים מופלים לרעים. ומוצא את עצמו מן דרך ללא מוצא מבחינת הביצוע. וכאן נדרשים למעשה פתרונות יצירתיים שאנו יודעים לתת אותם וזה המשרד. לדעת גם הטכנולוגיה משתנה ולפעמים היזם חותם עם החברה שמשווקת את המתקן על מתקן מסוים ועד הביצוע חולפים חמש שנים והטכנולוגיה יכולה להשתנות ולהשתפר. היום, אני יכול לומר על טכנולוגיה שיודעת לווסת ולהכין את הרכב לפי סטטיסטיקת משתמשים. אם בבניין משפחת כהן יוצאת כל יום בשעה 7:15 הוא יביא את רכבה ב 7:10 למקום הכי קרוב שב-7:15 הרכב יהיה מוכן ולא יצטרך לחכות.
בנוסף אנו עובדים על שיפור מערכות הבטיחות ליצרנים, נותנים להם מפרטי בטיחות שיהיו קבילים בארץ, תקניים לפי תקני הארץ וגם מפרטים לייצור. זה אחד הדברים שאני עושה. שלחתי מפרט צבע שמתאים למליחות של הרצליה, ללחות של הרצליה, אלו לא תמיד המפרטים שמתאימים למפרט הצבע של אירופה למשל, שם אין לחות ומליחות באוויר.
הנושא של כיבוי אש, הוא דבר מאוד מציק ליצרנים, למשווקים. כי היזמים רואים אותנו "כאבא" של החניון הרובוטי, (הם אומרים) אנו משלמים לכם תעשו לנו חניון, לא מעניין אותנו חשמל ואינסטלציה, ספרינקלרים, מסכי מים, סינרי אש כאלה ואחרים. אנחנו רוצים חניון עובד. זה מה שמעניין אותנו. כיזמים הם יודעים שהם שילמו לפני ארבע חמש שנים סכום מסוים היום רוצים חניון עובד.
מעבר לכך, הנושא של כיבוי אש, הוא דבר מאוד מציק ליצרנים, למשווקים. כי היזמים רואים כאבא של החניון הרובוטי, אנו משלמים לכם עשו לנו חניון, לא מעניין אותנו חשמל ואינסטלציה ספרינקלרים מסכי מים, סינרי אש כאלה ואחרים. אנחנו רוצים חניון עובד. זה מה שמעניין אותנו. כיזמים הם יודעים שהם שילמו לפני ארבע חמש שנים סכום מסוים היום רוצים חניון עובד. לא תמיד זה עובד כך, הפתרונות שאנו יודעים היום לתת לאותם יזמים, גם כדי לא להעלות את העלויות של הפרוייקט וגם להפעיל את החניון, זה הפתרונות שאנו יודעים לתת.
ערן הייתי רוצה להרחיב נקודה מסויימת שלעיתים מקשה על ספקי המתקנים ועדיין לא מופנמת בארץ. כאשר במרתף של בנין מחליטים שהצורך יהיה מתקן חניה אוטומטי, אזי נדרש תכנון של מתקן החניה האוטומטי כבר בשלבים הראשונים של התכנון. על המרתף יושב בנין צריך לבוא ממ"דים פירי מעליות ומערכות נוספות. לכן למעשה, בשלב מוקדם של התכנון צריך לסכם כיצד יהיה המתקן. למשל בוגרשוב בתל אביב, קודם כל היה תכנון ראשוני שאדריכלים הכינו תכנון ראשוני. לאחר מכן יצא מכרז למתקן. עכשיו, ישבו על התכנון מחדש עם האדריכלים והעבירו את התכנון למתקן זה תהליך של הלוך ושוב.
רק עכשיו, עומד לצאת המכרז כשיודעים מי הקבלן ואיך היא תיראה והדבר סגור. יש הסכם. החבר'ה שלשמאלי פה, מיקי וערן, אחרים גם, סובלים בהרבה מקרים, כי הקבלן יושב איתם, והם בוחנים כל מיני חלופות, בסוף אומרים בסדר לא חותמים על שום התחייבות הולכים, מתכננים מגלגלים את התכנון הפיננסי והמשך התכנון ואחרי ארבע שנים אומרים פה תבצע. אין מחירים מוסכמים. בקיצור, זה פלונטר, שעדיין התהליכי התכנון של הביצוע של פרוייקטים בארץ לא יודעים איך לאכול אותו וזה מוביל להרבה רעש במערכת, גם סכסוכים ברמה משפטית או איומים, אלו דברים שצריך ללמוד אותם.
מכיוון שהמתקנים לא סתם באוויר לא כמו מעלית שיש סטדנטרים סגורים וכשאומרים אני צריך מעלית לשמונה נוסעים, את ההתקשרות עם ספק המעלית אפשר לעשות מאוחר יותר. כל היצרנים יש מעליות שמתאימות לדרישות, לא כך במתקני החניה האוטומטיים. לכן זו נקודה שצריך לדעת להתמודד איתה ואני מקווה שהתורה בנושא הזה גם תתפתח.
גד: רציתי לשאול שאלה בקשר לבניין, אנו מנסים היום להוזיל דירות. מחיר למשתכן פחות 200-300 אלף ₪ חלקם במרכזים בלי חניה. האם דווקא שם ילכו לעניינים אוטומטיים? הלא זה ייקר את הדירות מחדש?..
מיקי אני רוצה להתייחס לעניין מחיר למשתכן, גם אם זה יהיה במרכזי ערים, אינני חושב שזה יהיה בערים הצפופות,
למה בונים בראשון לציון, נתניה?
מיקי אחד מהחברים בפאנל, אמר ככל שהמגרש עליו נבנים הבתים הוא יותר גדול, הכדאיות לבנות היא נתן אמר את זה, היא גדילה,. הכדאיות לבנות מתקן אוטומטי קטינה. אנחנו רואים בהרבה מקומות בהם מחיר הקרקע נמוך יותר, שווי קרקע נמוך יותר, שזה באמת בפריפריה אבל יש מקומות במרכז שהם לא תל אביב. תל אביב זה מחירים שלא דומים למקום אחר בארץ, ושם הכדאיות היא כמעט אין ספק שיש כדאיות, אבל במקומות אפילו ראשון לציון וכדומה, ככל שהמגרש גדול יותר מתחילים לשקול או לעבור. אם אפשר לעשות קונבנציונאלי כמובן, אם לא אז למכפילי חניה. שזה הרבה יותר זול.
הערכה שלי שבמקומות בהם יש היה מחיר למשתכן לא יהיה תקציבים לעשות מתקני חניה אוטומטיים המוניים. עוד מישהו רוצה להתייחס?
כן. אנחנו לא מזמן בחנו פרוייקט למשל באיזור טירת הכרמל, איזור שאף אחד לא יכנס לעשות מרתפים. הדרך היחידה לבצע חניות זה על הקרקע, ופה יש חסמים רגולטוריים. צריך מתקנים לגובה. אין ספק שאם הקרקע יקרה צריך לנצלה ולחנות או לעומק או לגובה. פחות לפרוס את החניון על פני שטח רחב יותר.
הייתי שמח קצת להרחיב בנושא שהתחיל נתן ידידי לדבר על נושא של אי ודאות תכנונית וכיוצא בזה, ואין ספק שאנו כחברה שנדרשדים לבצע פתרון, מקבלים לא מעט פתרונות מיצרנים משלב ראשוני שהיזם לא יודע מה קורה וצריך עדיין לעשות חישובים ושיקולים. השלב הבא היזם יודע מה קורה וניגש לעשות תכנון ראשוני. פה אנו ממליצים לו לעשות את התכנון הראשוני במידה והוא יודע כבר מראש פחות או יותר שהוא צריך להשתמש במערכת כזאת או אחרת, לעשות בשיתוף החברה, בשיתוף היצרן, היועצים השונים, יועץ המתקנים וכן הלאה. ואפילו גם בשיתוף מנהל פרוייקט כי זה השלב שיקבע איך יראה החניון שלו.
הרבה יזמים מבינים ששורת הרווח תלויה במרתפי החניה. הרבה פרוייקטים נפלו בגלל נושא של חניות עלויות ביצוע וכיוצא בזה. באופן עקרוני ניתן להגיע לכדאיות כלכלית גם אם עושים ראש בראש מול חניון רגיל – מה שדורש סוף מעשה במחשבה תחילה. יש לתכנן את הדברים מראש ולראות כמה צעדים קדימה. כשעושים תכנון מראש רואים את הבעיות שעלולות לצוץ מבחינת כיבוי אש ויודעים כיצד להתמודד.
כפי שיש לנו פרויקט כיום בירושלים שהמרתף מוכן וברגע האחרון לא הייתה חברה שתספק את החניון הבניין מוכן ולמזלנו אנחנו יכולנו להציע פיתרון גמיש גם לטובת הלקוחות שאיפשר להם למעשה להשמיש את החניון ולהופכו לאוטומטי חניון של 36 מקומות חניה, בפועל תהיינה 33 חניות פה בלב ירושלים.
הנושא קשור גם לליווי הפרוייקט אחרי שיש החלטת ועדה, כבר פה בנושא הזה צריכים להיות מעורבים עם תיאום מערכות, לעשות סופר פוזיציה אמיתית ומליאה, אחרת, כשתקבל את ההיתר תקבל גם הוצאות וקנסות שקשורים לתכנון. בשביל להתאים את הבנין למערכת. לא משנה איזו חברה העיקר שיהיה פיתרון, וכמובן אנו מסתכלים בסופו שלד בר היזמים חשובים לנו, הם הלקוח המשלם, ויועצי התנועה חשובים כי הם מלווים ועוזרים מול היזם להוציא לפועל את הפנטזיה האוטומטית שכבר קורמת עור וגידים.
בשורה התחתונה הכי חשוב לנו ויסכים עם זה מיקי, זה הלקוח הסופי המשתמש הסופי שהוא בסופו של דבר אחרי שקנה את הדירה צריך לקחת את הרכב ולהיכנס לחניה וצריך שיהיה לו נח ואין ספק שהחניונים האוטומטיים זה העתיד באיזורים צפופים, מן הסתם מיקי יודע את זה וגם אחרים באותם איזורים גם במרכזי אירופה, בקוראיה וסין שצפוף משתמשים במתקנים אוטומטיים.
תודה לחברי הפאנל, נתן שטראוס, ערן, למיקי ולאהרון מור. תודה רבה לכם ואנו ניגש למשהו שמח. אנו מסכמים פה את הפאנלים אני חושב שלמדנו לא מעט פה היום, בעיקר אני די מודאג מדבר אחד, גם השנה כפי ששמענו, נקנו בארץ כ-300,000 מכוניות באיזה שלב לא תהיה להן חניה ולא יהיה היכן לנסוע וחשוב שהאנשים למעלה, שרים מנכ"לים ואחרים, חלקם היו כאן היום, משטרה ואחרים, ישמעו את הדברים, יפנימו אותם, ילכו לכל הכיוונים לבנית חניונים.