iparking

iparking

חניה תנועה ותחבורה

תת אלוף במיל’ רחלי טבת-ויזל מנכ”לית הרשות לבטיחות בדרכים

תת אלוף במיל’ רחלי טבת-ויזל מנכ”לית הרשות לבטיחות בדרכים

אני רוצה להציג לכם בקצרה תמונת מצב של מצב הבטיחות מבחינת תאונות דרכים במדינת ישראל עם מעורבות של כמה גורמים משמעותיים. במה שקשור לתאונות דרכים ישנם מרכיבים רבים: תשתיות, משרד התחבורה עוסק בזה ללא לאות. ישנם כלים של אכיפה, כמובן בריאות וכו'. המרכיב האנושי, הוא מרכיב שרכב אוטונומי  יכול לעזור להתגבר עליו. אך יש לטפל במרכיב האנושי ולא לתת לכך לזרום. זה ענין של חינוך, הסברה, מודעות, כל שאר הדברים: תשתיות וכו',ז ה לספוג את הטעויות שלנו ואת ההתנהגות שלנו.

על קצה המזלג אראה את הדו"ח לא נעבור סעיף סעיף. כך נראה הדו"ח כל בוקר פותחים את היום, לא רק אני יש לא מעט במדינת ישראל שפותחים כך את היום.

יש בדו"ח מעט אופטימיות. סך הכל 107 הרוגים, בשנה שעברה 123 הרוגים, אני מזכירה ששנת 2017 לעומת שנת 2016 הסתיימה ב-14 או 13 פחות, אני רוצה להדגיש פה.

בחברה הערבית ירידה של 14 הרוגים פחות, ואנו נמצאים ברבעון. עוד שני נתונים שאני רוצה להדגיש בפניכם: 1. אופניים חשמליים. שנה שעברה במהלך כל השנה נהרגו שבעה אנשים באופניים חשמליים, השנה כבר יש לנו 7 הרוגים באופניים, כולם במרחב העירוני. מי ששמע הבוקר היה פרסום ברדיו לגבי אופניים חשמליים. ועוד דבר שתשימו לב אליו: המרחב העירוני והלא עירוני.

בקצרה, אנחנו תמיד משלים את עצמנו, מדינות ה-OECD אנו נמצאים במקום טוב או לא באמצע, 5.9 הרוגים למיליארד ק"מ כך בודקים את זה. המצב הוא פחות טוב. אנחנו מידי שנה נדרשים מול ה-OECD לא לספור את איו"ש. לכן אם תשימו לב, העמודה הימנית הקיצונית יש את הסיפור עם איו"ש, רק של אזרחים ותושבים יהודיים ותושבים ואזרחים ערביים שהם אזרחי מדינת ישראל, או כשיש מעורבות פלסטינים וישראלים סופרים את כל ההרוגים באותה תאונה, כך שאם סופרים את איו"ש המספרים חמורים. חלק משמעותי הוא מטעויות אנוש. עדיין הציפיה שהתשתיות וכל העזרים, יספגו את הטעויות שלנו כנהגים.

הרוגים בתאונות דרכים במשך שנים. עד 2012 הייתה ירידה משמעותית, שימו לב שהקו הכחול העליון הוא לפי הרוגים, והקו שלמטה הוא במיליארד ק"מ. בשנה שעברה החלה מגמת ירידה. לא ירידה אקראית אלא מושקעת עם הרבה מאוד השקעה. ניתן דוגמה לגבי החברה הערבית. מיליארד ק"מ נסועה.

כל אחד מכלי הרכב הוא יחסית למספרו בין כלי הרכב. אם אני מדברת על 70.3 באופנועים זה יחסית למספר האופנועים. יחסית למספר האופנועים שיש לנו, עד כמה ניכר חלקם של ההרוגים בקרב רוכבי האופנוע. מה שמעניין ומטריד לגבי רוכבי האופנוע, בדקנו למעלה דיברת על התנהגות, למעלה מ-50% מהתאונות אלו תאונות עצמיות. רוכב שמחליק, מסתובב נכנס. אל יקל הדבר בעיניכם. זה לחלוטין ענין של התנהגות. גם ב-50% הנותרים, שליח פיצה שנכנס במשאית לפני חודש, משאית עומדת, חונה לא זזה כבר כמה שעות במקום שמותר לה לחנות, הוא נוסע ונכנס לתוך המשאית, זה לא נחשב תאונה עצמית כי הוא נכנס ברכב, אבל הרכב עמד. זו לחלוטין התנהגות הנוסע. או שדיבר בנייד או שלא יודעת מה קרה. קרה שם משהו.

גילים של רוכבי האופנוע. לא אלו עם רישיון 2 דקות והם על הכביש. אלו שעושים סלאלומים, הרבה תאונות עצמיות של רוכבי אופנוע.

הרוגים בחברה הערבית- עד 2017 30% מהחברה הערבית. חלקם באוכלוסיה הוא 20%. לא סביר. כשאתה בודק מה קורה בחברה הערבית, טענו יש בעיית תשתיות בכפרים, זה נכון, אבל אם אתה בודק איפה מירב ההרוגים –לא בכפרים. אלא בחוץ. ולכן יש לבדוק התנהגויות. אתן דוגמה. חגורות בטיחות, שלכולנו נראה לי די ברור שזה קריטי ומצפצף אם אינך חורג, חשבנו, בחברה היהודית למעלה מ-95% חגורים. בחברה הערבית רק כ-50%. זה מוות בטוח. הייתה תאונה בחיפה, מכונית נכנסה בעץ, ילד בן 13 עף מהרכב. אין סיבה שזה יקרה. לו הוא היה חגור – לא היה קורה.

אנו בחברה הערבית מזה 10 חודשים בבליץ גדול. יש להיות ממוקד, מסרים שונים לחלוטין, אנו עובדים עם אנשי דת, עם תנועות נוער, ראשי רשויות אכיפה מקומית, תוכנית כוללת המתחילה לשאת פרי רואים ירידה בהרוגים. נהגי משאיות,ף, שימו לב למעורבותם, גם כאן יותר בחברה הערבית.

רוכבי אופנוע- פשוט זה זיג זג שעולה ויורד. חלקם הוא מאוד משמעותי, זה גם אוכלוסיה שיש להתייחס אליה.

נהגים צעירים, שימו לב שכל אחד מהם גם בחברה הערבית ומתוך ההרוגים בשנה שעברה, שרכבו על אופנוע, 8 הרוגים בלי רישיון, 5 מהחברה הערבית.

לא מעט נהגים בלי רישיון – דבר שמאוד מטריד. זה נושא נוסף שיש להתייחס אליו.

הולכי רגל. דיברנו על התחום העירוני והלא עירוני, שלא יצא לנו, זו הזדמנות אחרת, בודקים בתוך העיר, בדרך כלל 65 הם בחברה היהודית. נתון מטריד.

עשינו סקר תצפיות של מעברי חציה לראות איך אנשים עוברים את הכביש. ודיברנו על מקומות עם מעברי חציה ואור אדום ורמזור. יש את כל האמצעים, 25% מהאנשים לא מתייחסים לאור האדום. ראינו לא מעט אנשים מבוגרים שלא מגיעים עד מעבר החציה. נהרגים עשרה מטר. לא טרחו להגיע למעבר. יש פה שילוב של הולכי הרגל עצמם וגם של הנהגים.

לפי סוגי דרכים. עירוני ובין עירוני. למה אני שמה מדד רשויות? באשקלון השתפר. אנו רצינו לבדוק מה קורה בערים עצמן. בכדי לראות ולתת לכל עיר ולשקף לה את תמונת המצב, בנינו מדד, מדדים שונים אך זה העיקרי, שלוקח בחשבון. אם ראים שגופים אחרים שמציגים מדדים מה העיר הבטוחה ולא – אל תקחו את זה.

בתל אביב אני מכפילה יותר פי שמונה מעבר לתושבי העיר, ובדקנו את מספר האנשים שנפגעים. אחד ל-1000 בשטח העיר. כל התאונות. אשקלון וזו רשימת הערים הגדולות. אשקלון בראש הרשימה, בת ים באר שבע וכו'. כל עיר, ישנו שקף נוסף, של מדד תושבי העיר,  ברחבי הארץ. מה שהפתיע אותנו, ויש לחשוב על כך וללמוד מזה, מה שהפתיע אותנו שהשקף די דומה. זאת אומרת שעיר יש לכך הרבה סיבות. אך עיר שיש לה הרבה הרוגים בתוך העיר, כשבודקים את מעורבות התושבים, יש רמת היפגעות גבוהה. זה אומר הרבה. דיברנו על החברה הערבית. זה אומר לנו הרבה.

כי זה אומר שמעבר לחשיבות של טיפול בתוך העיר, יש משהו שקשור לתושבים. יש משהו שקשור לחינוך. למסרים. החברה אומרת בצדק לא רואים רמזור ולא מעבר חציה, לא יודעים מה לעשות עם הרמזור ומעבר החציה. זה נכון גם לערים אחרות.

אשקלון מככבת מ-2016. ברגע שראש העיר ראה את  זה הוא התחיל להזיז דברים. היינו בכנס בשבדיה, שם יש להם את ה'ויז'ן זירו'. אמור לא הגיוני. מה זה לרדת ל-0 לא ריאלי. כל שנה נעלה את המס, של הרוגים ופצועים בדרכים, והגיע שר התחבורה ההודי עם הקצב שלו, ואמר ויז'ן זירו זו צורת מחשבה שאומרת שאין סיבה שאנשים ימותו ברכב. יש לשאוף לכך. אין סיבה שאנשים ימותו.

יוצאים מתוך נקודת הנחה שאנשים עושים טעויות. אז עלינו לעשות עד כמה שיותר, שיבינו את ההתנהגות הבעייתית ושיורידו עד כמה שאפשר, זה מצד אחד, מצד האנשים עצמם, להקנות הרגלים, מגיל כמה שיותר צעיר, כל השאר צריך להיות משהו סלחני. תשתית סלחנית. אם דיברנו על נהגי האופנוע, יש מעקות שמאפשרות לנהגי האופנוע סיכוי לחיים גם אם נכנס בו.

אסגור בדוגמא אחת את אופניים חשמליים. נכנס לחיינו לא מזמן, אנחנו לא נגד, זה ירוק, זה מצוין, אפשר לעבור מעיר לעיר, זה סך הכל אמור להיות דבר שהוא טוב. אבל הנה אנשים נהרגים על אופניים חשמליים שלא לדבר על מספר הפצועים העצום באופניים חשמליים. לפי החוק, מותר רק מגיל 16. 35% מהפצועים, הם פחות מ-16. אובר בורד חשמלי מותר מעל גיל 16. מתי ראיתם מישהו מעל גיל 16 על הוברבורד? לא לדבר על כך שהם בלי קסדות. זה קשור לכולם. אפשר לומר רישוי אל תמכרו או לא, זה לא עובד ככה. לא כל סוחר עכשיו בחנות שצריך למכור מבקש תעודת זהות כמו אלכוהול. זה משהו אחר. יש פה כמה דברים. יש מצד אחד את החינוך וההסברה, ההורים שיבינו שזה מותר רק מעל גיל 16, איך מתנהגים, מה אומר החוק, איך איפה אתה משתלב. זה צד אחד של זה. צד נוסף זו אכיפה. חד משמעית.בצורה ברורה. לא צריך אכיפה מי יודע מה מספיק פקחים בערים, שיורידו שמי שמתחת לגיל המותר יתנו להוריו קנס של 1000 ₪ והצד השלישי הוא התשתיות. יש אפשרות בשבילי אופניים משרד התחבורה עובד קשה שיישמו את התקציבים של שבילי אופניים בערים, זה לא מאוד קורה.

צילמנו שלשום קמפיין גדול עם שלומית מלכה, נפלה מאופניים מקורקינט חשמלי בלי קסדה. בשביל לעודד לרכוב עם קסדות. היינו ברחובות תל אביב היה כיף גדול. לא ראינו פקח אחד. וכולם ומלא, אור אדום בלי קסדות על הכביש. לא על הכביש. ועיריית תל אביב משקיעה בשבילים. משהו שכולנו פה כל אחד בתחומו צריך לתרום שזה יראה אחרת.

אסיים במיזם, שממומן על ידי הרשות הלאומית, מיזם שומרי הדרך, אפליקציה שפותחה על ידי עמותת נתיב בטוח, ששמו אותה עם הנייד במקום שאתה שם ממילא את הנייד שלך בתוך התושבת, זה מצלם כל הזמן, ברגע שאתה רואה אירוע שבו נעברה עבירה, עברו פס לבן, אומרים שלח דו"ח והתשדורת מגיעה אלינו למרכז הבקרה, למשטרה, הם רושמים דו"חות. אני פשוט רוצה לשתף את כולכם למיזם. אני מאמינה במכפיל כח ואכיפה. שתי שניות סרטון תראו מה אפשר לראות בשומרי הדרך. סרטים של מתנדבים. דוגמא לשלושה סרטים שצולמו על ידי שומרי הדרך. אני קוראת לכל מי שפה, כל אחד בתחומו, שיתרום את המקסימום שהוא יכול למען הצלת חיים, אני מאמינה שזה אפשרי. תודה.

גד ליאור: תודה רבה לתת אלוף במיל' רחלי טבת ויזל מנכ"לית הרשות לבטיחות בדרכים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

דילוג לתוכן