"לא רק נתקע בפקקים – אנחנו פשוט נעצור ולא נוכל לזוז"
בכירי התחבורה בישראל בפאנל סוער: האם הערים הגדולות יצליחו לנצח את הצפיפות והקטל בכבישים?
מאת: מערכת חניה ותחבורה
בכנס "ישראל לחניה, תנועה ותחבורה" נערך לאחרונה פאנל מקצועי ומקיף שבחן את סוגיית העומסים במטרופולינים הגדולים בישראל. הדיון, בהנחיית העיתונאי גד ליאור, הפגיש את מקבלי ההחלטות בתחומי התחבורה והבטיחות מתל אביב, ירושלים וחיפה, לצד הנהלת הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים (רלב"ד).
תל אביב-יפו: "השטח נתון, הפתרון הוא אלטרנטיבה"
הדיון נפתח בשאלה המופנית לעיריית תל אביב-יפו בנוגע למצוקת הפקקים והחניה הקשה בעיר, במיוחד לאור העובדה שקווי הרכבת הקלה והמטרו עדיין אינם נותנים מענה מלא לביקוש הגואה.
מיטל להבי, סגנית ראש העיר ומחזיקת תיק התחבורה, הסבירה כי שורש הבעיה טמון בצפיפות הבלתי פוסקת. "אנחנו אחת המדינות היחידות בעולם שהצפיפות בה גדלה כל הזמן בגלל עליה וילודה", ציינה להבי. "לכבישים יש נפח נתון. אם נמשיך באותה דרך, לא רק נתקע בפקקים – אלא פשוט נעצור ולא נוכל לזוז".
לדבריה, הפתרון של תל אביב טמון ביצירת חלופות רכיבה ותח"צ: "187 קילומטרים של שבילי אופניים מייצרים אצלנו 200,000 רכיבות ביום. כשנשלים ב-2028 את היעד של 250 קילומטרים, נגיע ל-300,000 רוכבים. אם רק עשרה אחוזים מהם מוותרים על רכב פרטי, חילצנו פקק אדיר. אנחנו גם מגדילים את השטח המוקצה לתחבורה ציבורית ורכבת קלה מ-1% ל-6% משטח הדרכים בעיר".
כשנשאלה על אגרות הגודל, הביעה להבי ספקנות לגבי היישום הנוכחי: "במדינה שאין בה תחבורה בשבת, ושמעודדת עובדים לקבל 'אחזקת רכב' כחלק מהשכר, אגרת גודש היא פשוט מס נוסף. המדינה עושה דבר והיפוכו – מצד אחד גורמת לנו לקנות רכבים, ומצד שני מטילה אגרות ומקטינה תקני חניה. זה חוסר חשיבה אסטרטגית".
ירושלים: מודל "חנה וסע" וצמצום השימוש ברכב
הדיון עבר לעיר הגדולה בישראל, ירושלים, המתמודדת עם אתגרי תנועה ייחודיים בתוך העיר וביציאות ממנה. המנחה תהה כיצד מתכננת העירייה לשפר את זמני הנסיעה הארוכים עבור התושבים והבאים בשעריה.
איתן לוי, מנהל אגף החניה בעיריית ירושלים, הדגיש את חזון הרכבת הקלה: "ראש העיר הציב יעד שירושלים תהיה הראשונה לצאת מהפקקים. הרעיון הוא לגרום לתושבים לרצות להשתמש פחות ברכב פרטי. מחקר שערכנו באגף האסטרטגיה הראה שבעל רכב משתמש בו רק ב-3% מהזמן, ובשאר 97% מהזמן הרכב פשוט עומד".
לוי הסביר כי המערך הירושלמי יתבסס על חניוני "חנה וסע" בכניסות לעיר ועל רשת רכבות שתגיע לשיאה סביב 2030-2031. "אנחנו מנסים לייצר איזון – להנגיש מקומות שחייבים להנגיש, ובמקביל לצמצם את השימוש ברכב ובחניה במרכז העיר לטובת חלופות כמו רכב שיתופי, שצובר תאוצה רבה בירושלים בדומה לתל אביב".
חיפה: עדיפות למטרונית והמאבק בתאונות הדרכים
בחיפה, האתגר המרכזי הוא הקישוריות בין השכונות והבטיחות בדרכים. המנחה ביקש להבין מה מייחד את התחבורה בחיפה ומהם הפתרונות המתוכננים לעתיד.
אביהו האן, סגן ומ"מ ראש עיריית חיפה, פירט על יעילות המטרונית: "זהו כלי תחבורה מעולה שחותך צירים מרכזיים. המטרונית מקבלת נתיב ייחודי ו'גל ירוק' ברמזורים, מה שמאפשר לה לנוע במהירות ללא עצירות. האתגר הגדול שלנו הוא להרחיב את הפתרונות הללו לתוך השכונות ולערים הלווייניות כמו טירת כרמל ונשר".
האן התריע על המצב הבטיחותי בעיר: "מתחילת השנה ספגנו 9 הרוגים תוך שבעה חודשים. אנחנו במציאות פיננסית מורכבת ולא רואים מספיק הירתמות ממשרד התחבורה. לכן, לקחנו תקציבים עירוניים והחלטנו להפעיל ב-45 בתי ספר יסודיים תכנית להאטת תנועה ל-30 קמ"ש, כדי להגן על הילדים שלנו בדרכים".
רלב"ד: לקראת אכיפה אלקטרונית ותכנית לאומית
גלעד כהן, מנכ"ל הרלב"ד, התבקש להתייחס לשנה הקשה בכבישים ולכלים העומדים לרשותו למניעת עבירות תנועה חמורות והשתוללות נהגים.
"הגשנו לממשלה תכנית לאומית שמרכזת לראשונה את כל הטיפול בתאונות הדרכים", אמר כהן. "היעד שלנו הוא הפחתה של 5% במספר ההרוגים בכל שנה עד 2030. התכנית כוללת תגבור אכיפה וחינוך, תוך התמקדות באוכלוסיות בסיכון כמו החברה הערבית ונהגים צעירים".
לדבריו, המפתח לשיפור טמון בטכנולוגיה: "מחר עולה לדיון בוועדת הכלכלה הבקשה למתן סמכויות אכיפה אלקטרונית לרשויות. אכיפה דיגיטלית תאפשר לנו לתפוס עבירות של אור אדום ומהירות בצורה יעילה הרבה יותר. אנחנו גם בונים תכנית חדשה ללימודי נהיגה לאופנועים, שכן המודל הנוכחי אינו מלמד מספיק איך להתחמק מסכנות בכביש".