התשתיות בדרך למבוי סתום? "הקבלנים מפסידים הון עתק, המדינה חייבת לשחרר את החסמים"
בפאנל סוער שנערך בכנס ישראל לחניה, תנועה ותחבורה 2025, חשפו בכירי הענף את האמת מאחורי העיכובים בפרויקטי הענק. מהמשבר הקריטי בכוח האדם לאחר ה-7 באוקטובר, דרך "דורסנות" חוק המטרו ועד המודל הירושלמי שמצליח לנצח את הבירוקרטיה. פתרון יצירתי שעלה: לתגמל קבלני רמזורים לפי קיצור הפקקים.
משבר כוח האדם: "הקבלנים נשחקים ומפסידים כסף נטו"
את תמונת המצב המדאיגה ביותר הציג יהונתן ניסים, מנכ"ל ארגון הקבלנים "בוני ירושלים". לדבריו, ענף התשתיות נמצא בנקודת שבירה מאז פרוץ המלחמה: "עברנו מהעסקת עובדים פלסטינים לעובדים זרים, ואיש לא לקח בחשבון את פערי העלויות. קבלן שזכה במכרז עם רווח של 3% מוצא עצמו משלם 9% יותר על כוח אדם. המדינה הבטיחה אלפי עובדים זרים לענף התשתיות אך לא מקיימת. התוצאה היא שקבלנים מפסידים הון עתק בכל פרויקט ופשוט לא מסוגלים לעמוד בביצוע".
חוק המטרו: הכלי "הדורסני" שידלג מעל חברת החשמל
עוזי יצחקי, מנכ"ל רשות המטרו, הסביר כיצד המדינה מנסה להילחם בבירוקרטיה באמצעות חקיקה חסרת תקדים: "חוק המטרו הוא חוק חזק, יש שיגידו דורסני. הוא מאפשר לנו לדלג מעל גורמים מעכבים. אם חברת החשמל לא תבצע העתקת תשתית תוך 14 יום, יש לנו סמכות להכניס קבלן משלנו". יצחקי ציין כי הבעיה אינה רק טכנית אלא גם פוליטית: "כולם רוצים מטרו, אבל לא מתחת לבית שלהם. יש פוליטיקה מקומית של ראשי ערים שרוצים שיפור אבל אומרים 'אל תעבוד לי עכשיו כי יש בחירות'".
מודל ירושלים: מעורבות אישית של ראש העיר כנוסחת הצלחה
במהלך הפאנל זכתה ירושלים לשבחים כמודל לחיקוי. יצחקי ציין כי ראש העיר יושב מדי שבוע עם יזמים וקבלנים ופותר בעיות באופן אישי: "הוא עשה מסלול ירוק בוועדות המקומית והמחוזית. אם כל המדינה תתנהל כמו ירושלים בקיצור הליכים, נראה שינוי דרמטי". הראל מאיר, רכז תשתיות באגף החשב הכללי, הוסיף כי שיתוף הפעולה בין האוצר, העירייה והיזמים מוכיח את עצמו בשטח: "השיטה הזו מוכיחה את עצמה בשלושה קווי רכבת קלה ובמאות אלפי מטרים של בינוי ממשלתי".
חדשנות במכרזים: לתמרץ את הקבלן על "קיצור הפקק"
אחד הרעיונות היצירתיים ביותר הגיע מכיוונו של אליצח דמבינסקי (חברת YSB), שהציע לשנות לחלוטין את הדרך שבה המדינה מודדת הצלחה: "היום מודדים קבלן רמזורים לפי כמה פעמים הוא שטף את הפנס או אם הייתה תקלה טכנית. אף אחד לא בודק את מהירות התנועה. צריך לייצר מכרזים מבוססי תוצאה – תן לי כקבלן רק חצי מהחיסכון הכלכלי שייצרתי למשק בקיצור זמן העמידה בפקק, וזה יתמרץ אותי לחשוב ולנסות פתרונות טכנולוגיים חדשים".
העתיד: גורם מתכלל אחד וקיצור זמן הביצוע
לסיכום, הסכימו המשתתפים כי המפתח למניעת עיכובים הוא איחוד סמכויות. יהונתן ניסים הדגיש: "צריך גורם מתכלל אחד משלב התכנון ועד המסירה. כיום יש נתק בין מוריה, העירייה ומשרדי הממשלה, והקבלן הוא זה שמשלם את המחיר בבית המשפט על תביעות רעש והפרעות".
הראל מאיר (אוצר) סיכם בנימה אופטימית אך מאתגרת: "הקומה הבאה היא קיצור זמן הביצוע. לפעמים צריך אומץ להשבית את הרכבת הקלה לחודשיים כדי לפתוח קו חדש שנתיים מוקדם יותר. עלינו להפסיק לפחד ולעבוד במקביל כדי שב-2030 התחבורה כאן תיראה אחרת".