כוח טכנולוגי עולמי: משרד התחבורה מציג השקעות של 27 מיליארד דולר באקו-סיסטם התחבורה החכמה
הימת יונס, מנהלת אגף חדשנות ותחבורה חכמה במשרד התחבורה, חשפה בכנס את אסטרטגיית המשרד לשנים הקרובות: מ-10% מנתח ההשקעות העולמי ועד להטמעת אוטובוסים אוטונומיים בנהריה. "החדשנות כבר כאן, התפקיד שלנו הוא להאיץ את ההטמעה כדי לפתור את אתגרי הגודש והבטיחות"
ישראל על המפה: 10% מההשקעות העולמיות בתחום
בסקירה מקיפה על פעילות החטיבה לחדשנות ותחבורה חכמה במשרד התחבורה והבטיחות בדרכים, הציגה מנהלת האגף, הימת יונס, נתונים מרשימים על מעמדה של ישראל כמעצמה בתחום. לדבריה, בשנים האחרונות נרשמו השקעות של למעלה מ-27 מיליארד דולר בחברות וסטארטאפים ישראליים הפועלים בעולמות התחבורה החכמה. נתון זה, המבוסס על דוח מקינזי, מעמיד את ישראל על כ-10% מכלל תחום ההשקעות הגלובלי בענף.
יונס הדגישה כי תחום התחבורה החכמה אינו מוגבל רק לרכב האוטונומי המוכר, אלא חולש על מגוון תחומים נלווים כמו סייבר, ניהול דאטה ובינה מלאכותית (AI) – נושאים שעלו רבות במהלך יום הדיונים. למרות המורכבות המדינית והביטחונית של השנה האחרונה, המגמה נמשכת וגם בשנת 2024 נרשמו השקעות בסטארטאפים בשלבים שונים, החל משלב ה-Seed ועד לסבבי גיוס A ו-B, מה שמעיד על הגיוון והחוסן של הענף.
מודל ה"עץ": משורשי המחקר ועד להטמעה בשטח
המשרד פועל לפי מודל אסטרטגי המדמה עץ, כאשר השורשים מייצגים את חיזוק האקו-סיסטם. "בלי חיזוק היסודות, לא נוכל להטמיע טכנולוגיות", הסבירה יונס. פעילות זו כוללת מחקרים בסיסיים, מסלולי פיילוטים וקהילת תחבורה חכמה תוססת. המשרד משקיע אפילו בחינוך הדור הבא בבתי הספר, מתוך הבנה שהתלמידים של היום הם היזמים והחוקרים שיניעו את המהפכה הטכנולוגית מחר.
הגזע מייצג את המעטפת התומכת שהמשרד מעניק, הכוללת מרכזי ניסויים ורגולציה מאפשרת. המטרה היא להביא לתוצר הסופי – הענפים והפירות – שהם פרויקטים טכנולוגיים המוטמעים בשטח ונותנים מענה לאתגרים הלאומיים: צמצום הגודש בכבישים, הפחתת תאונות דרכים, שיפור הבטיחות, קירוב הפריפריה למרכז, התמודדות עם שינויי אקלים וצמצום פערים חברתיים.
כלים למנהלי חדשנות וקולות קוראים חדשים
כחלק מהתמיכה במחקר ופיתוח, הוקם מרכז תחבורה חכמה בטכניון המבצע מחקרים יישומיים עבור מקבלי ההחלטות. המשרד מפעיל מנגנון משותף עם משרד המדע, כאשר בימים הקרובים צפויים לצאת קולות קוראים חדשים שילוו פרויקטים של חברות התשתית הממשלתיות, בהן הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, רכבת ישראל ונתיבי ישראל.
בנוסף, יונס קראה ליזמים להירשם למסלול משותף עם רשות החדשנות, שההרשמה אליו מסתיימת בעוד ימים ספורים. המסלול מיועד לבעלי טכנולוגיות המסייעות בהפחתת גודש ושיפור הבטיחות, ומציע ליווי רגולטורי לצד מענקים כספיים. במקביל, המשרד מקדם פורומים של מובילי חדשנות בחברות תשתית ובמשרדי ממשלה כדי להעניק להם כלים להטמעת טכנולוגיה בגופים אותם הם מנהלים.
פעילות בינלאומית ומרכזי ניסויים בפריסה ארצית
הזירה הבינלאומית מהווה נדבך מרכזי, כאשר חטיבת החדשנות, בשיתוף מכון היצוא, מינהל סחר חוץ והנספחים הכלכליים, מוציאה עשרות משלחות של סטארטאפים לתערוכות מובילות בעולם. המטרה היא כפולה: חשיפת הטכנולוגיה הישראלית לעולם וייבוא טרנדים חמים ליישום מקומי.
בשטח, המשרד מפעיל שלושה מרכזי ניסויים אסטרטגיים:
מרכז סייבר בבאר שבע.
מרכז רחפנים בירוחם.
מרכז לרכבים אוטונומיים באשדוד – שם נערך לאחרונה יום דגמות עם מאות טכנולוגיות.
העתיד כבר כאן: מאוטובוס אוטונומי ועד לוועידה הבינלאומית
לדברי יונס, המהפכה אינה תיאורטית: "התחבורה החכמה כבר קורית". היא ציינה כדוגמאות את משאיות ואוטובוסי המימן שנכנסו לשימוש, מתן היתרים לרכבים אוטונומיים והפעלת אוטובוס אוטונומי בנהריה. המשרד מבצע מיפוי פרויקטים רחב עם חברות הביצוע – נתיבי ישראל, נתיבי איילון, רכבת ישראל, נת"ע וחוצה ישראל – הכולל רמזורים אדפטיביים וחדשנות בעולמות הדאטה והסביבה.
לסיום, התייחסה יונס לדחיית הוועידה הבינלאומית (הסאמיט) שהייתה אמורה להתקיים באוקטובר. המשרד צפוי להודיע בשבועיים הקרובים על המועד החדש, שככל הנראה יתקיים בתחילת 2026. הוועידה תהווה חלון ראווה לכוחן של הטכנולוגיות הישראליות. יונס הזמינה את קהל היזמים והחוקרים לפנות לחטיבה במייל: "אנו מאמינים שהחדשנות קיימת, ותפקידנו הוא להאיץ אותה לטובת שיפור התחבורה בישראל".