הבינה המלאכותית בשירות הנהגים: התוכנית האסטרטגית של משרד התחבורה לשחרור הפקקים
מאת: מערכת חניה ותחבורה
במציאות תחבורתית שבה המושג המסורתי של "שעות שיא" הולך ונשחק, ואת מקומו תופסים עומסי תנועה כרוניים המתפרסים על פני רוב שעות היממה, משרד התחבורה נדרש לייצר פתרונות שחורגים מסלילת אספלט בלבד. בכנס "ישראל לתנועה, תחבורה וחניה", הציג אור ליביס, סמנכ"ל כלכלה, תקציבים ואסטרטגיה במשרד, את ארגז הכלים הטכנולוגי והתקציבי שאמור להשאיר את המדינה בתנועה בעשורים הקרובים.
מרוץ נגד הזמן: אתגר האוכלוסייה והצפיפות
האתגר המרכזי שתיאר ליביס נובע מקצב גידול האוכלוסייה יוצא הדופן של ישראל, הגבוה פי ארבעה מממוצע מדינות ה-OECD. לפי התחזיות שהציג, עד שנת 2050 תגדל האוכלוסייה בכשישה מיליון תושבים נוספים – נתון דרמטי המחייב את המדינה להקים תשתיות המקבילות לעיר חדשה בישראל בכל שנה ושנה.
ליביס הדגיש כי נתוני הנסועה ביחס לתשתיות הקיימות הם מהגבוהים בעולם, דבר המוביל לצפיפות חריגה בכבישים שאינה מאפשרת עוד הסתמכות על סלילת כבישים כפתרון בלעדי. המענה, לדבריו, חייב להישען על ניהול חכם ודינמי של המרחב הציבורי ועל תעדוף מוחלט של מערכות הסעת המונים.
המהפכה הדיגיטלית: AI לניתוח וחיזוי תעבורה
בלב האסטרטגיה החדשה ניצב פרויקט בינה מלאכותית (AI) מתקדם, המפותח בשיתוף עם חברת "נתיבי ישראל". המערכת נועדה לבצע "היתוך נתונים" – שילוב של מידע ממקורות מגוונים כמו נתונים סלולריים, נתוני לוויין, חיישני כביש, מצלמות ומערכות ניווט – לכדי תמונת מצב אחת אחודה בזמן אמת.
מעבר לניטור המצב הקיים, המערכת רותמת יכולות למידת מכונה (Machine Learning) כדי לחזות עומסים וסיכונים בטיחותיים עוד לפני שהם מתרחשים. יכולת זו תאפשר למנהלי התנועה לקבל החלטות מבוססות נתונים, לזהות מוקדי תאונות פוטנציאליים ולנהל את זרימת התנועה בצורה שתמנע פקקים מראש. בנוסף, המערכת תסייע בבחינת פרויקטים מהעבר כדי להבין אילו השקעות תשתיתיות הניבו את התועלת הגבוהה ביותר לציבור.
הסטת תקציבים: מחזון למציאות בשטח
במקביל למהפכה הדיגיטלית, פירט ליביס את הגידול המסיבי בהשקעות הפיזיות. תקציב הפיתוח השנתי של המשרד זינק מכ-18 מיליארד ש"ח בשנת 2014 לכ-40 מיליארד ש"ח בשנת 2024. תקציבים אלו מתועדפים ברובם המכריע לטובת פרויקטים עתירי נוסעים, ובהם:
רשת המסילות: חיבור מסילתי רציף מקרית שמונה ועד אילת, כולל פרויקט המטרו וחידוש מסילת החוף.
רכבות קלות: הרחבת הרשת בירושלים ובגוש דן וקידום קו הרכבת הקלה "נופית" בין חיפה לנצרת.
מערכות משלימות: קידום קווי BRT (אוטובוסים מהירים), מסלולי אופניים ושיפור הקישוריות בין אמצעי התחבורה השונים.
מבט ל-2050: תחבורה כשירות (MaaS)
החזון ארוך הטווח שתיאר ליביס רואה בטכנולוגיה את הגורם שישנה את פני התחבורה מן היסוד. שילוב של רכבים אוטונומיים, רחפנים לשינוע מטענים ושימוש בנתוני עתק (Big Data), אמור לייצר חוויית נסיעה בטוחה, יעילה ונגישה יותר. המטרה הסופית היא לייצר רשת תחבורה ציבורית כה מתקדמת ואמינה, עד שהבחירה לוותר על הרכב הפרטי תהיה טבעית ומתבקשת עבור הנהג הישראלי.
במבט לעתיד, נראה כי ישראל הופכת בעל כורחה למעבדת קצה עולמית להתמודדות עם צפיפות תחבורתית חריגה. בעוד שבמרבית מדינות המערב האוכלוסייה נותרת יציבה, ישראל נדרשת להמציא את עצמה מחדש בכל שנה כדי להדביק קצב גידול אוכלוסייה הגבוה פי ארבעה ממוצע ה-OECD. הפער המשמעותי בשינוע מטענים – כאשר רק 4% מהסחורות בישראל נעות על מסילות לעומת כ-18% באירופה – ממחיש את העומס האדיר המוטל על הכבישים ומדגיש מדוע סלילת נתיבים נוספת כבר אינה מספקת. המעבר לניהול דינמי מבוסס בינה מלאכותית, השואב נתונים בזמן אמת מכל צומת וחיישן, הוא אינו רק שדרוג טכנולוגי, אלא הכרח אסטרטגי שנועד לגשר על פערי התשתית הפיזיים. בסופו של יום, המטרה היא לייצר מערכת חכמה ובטוחה שתהווה אלטרנטיבה אמיתית לרכב הפרטי, ותבטיח שגם במדינה הצומחת במהירות, הזכות לתנועה חופשית ויעילה תישאר בהישג יד.