"מלכודות אש תת-קרקעיות": האתגר הדרמטי של הרכבים החשמליים בחניוני המגדלים
מפקד מחוז ירושלים בכבאות והצלה, טפסר שמוליק פרידמן, מתריע: המהפכה הירוקה והבנייה המסיבית לעומק האדמה מייצרות אתגרי בטיחות חסרי תקדים. "אין כיום בעולם אמצעי שיודע לכבות רכב חשמלי בוער – הרגולציה לא מדביקה את הקדמה"
מאת: מערכת אתר חניה ותחבורה
בעוד ענף התחבורה דוהר לעבר רכבים חשמליים ופתרונות חניה חכמים, במערך הכבאות וההצלה מציגים תמונת מצב מדאיגה בנוגע לבטיחות אש במבנים מודרניים. בכנס שנערך לאחרונה, הציג טפסר שמוליק פרידמן, מפקד מחוז ירושלים בכבאות והצלה, את "הפצצות המתקתקות" המסתתרות בבטן האדמה של המגדלים החדשים.
הפיזיקה של האסון: חום של 1,000 מעלות
הבעיה המרכזית, לדברי פרידמן, טמונה בשילוב שבין בנייה תת-קרקעית עמוקה – המגיעה כיום בירושלים גם ל-7 קומות חניה מתחת לאדמה – לבין אופי השריפה של הרכב המודרני. "כשמדליקים נר, החום מהצד הוא נסבל, אבל כששמים יד מעליו – מקבלים כווייה ב-1,000 מעלות", הסביר פרידמן. "תחשבו על רכב בוער בחניון תת-קרקעי; כל החום, העשן והלהבות עולים למעלה, ולוחמי האש צריכים לחדור פנימה בדיוק מאותו כיוון. זה אתגר מבצעי אדיר".
הרכב החשמלי: "בלתי ניתן לכיבוי"
הבשורה המדאיגה ביותר נוגעת לרכבים החשמליים. אף שהם נדלקים בשכיחות נמוכה יותר מרכבי בנזין, מרגע שפרצה האש בסוללת הליתיום, מדובר באירוע שונה לחלוטין. "אין כיום אמצעים שיודעים לכבות רכב חשמלי בשום מקום בעולם", קבע פרידמן. "הסוללה משוריינת ובתוכה כל מרכיבי הבעירה: דלק, חמצן וחום. זה רכב שבלתי ניתן לכיבוי עד שהוא מתכלה לחלוטין. במקרה של שריפה כזו בתת-קרקע, הפתרון היחיד הוא לעיתים חילוץ הרכב החוצה לשטח פתוח או הטבעתו, פעולות שהן כמעט בלתי אפשריות בחניון סגור".
לא רק רכבים: קורקינטים, מנהרות ושימושים חורגים
מפקד המחוז התייחס גם לסכנה הנשקפת מסוללות ליתיום בכלל, המצויות באופניים וקורקינטים חשמליים, וציין אירוע שהתרחש לאחרונה ברכבת הקלה בירושלים שבו נדלק קורקינט בתוך הקרון. רק בנס, עם פתיחת הדלתות, נמנע אסון כבד.
סוגיה נוספת שהועלתה היא התופעה המסוכנת של "חניונים שהופכים לקניונים". לדבריו, בשכונות מסוימות בירושלים ובבית שמש, מפלסי החניה התת-קרקעיים הופכים למסעדות, משפחתונים ובתי מגורים מאולתרים – מצב המהווה סכנת חיים ממשית במקרה של דליקה.
הפתרון: טכנולוגיה מקדימה לרגולציה
לסיכום, קרא טפסר פרידמן ליזמים ולמתכננים לא להמתין לרגולציה, שכרגע מפגרת אחרי קצב הטכנולוגיה, ולהשקיע במערכות הגנה מתקדמות:
מערכות פינוי עשן עוצמתיות.
כיבוי אוטומטי (מתזים) עם ספיקות מים גבוהות.
מערכות כריזה המאפשרות מילוט מהיר של אזרחים.
"עלינו להבטיח שבתוך כל הפיתוח הזה, הבטיחות נשארת בראש סדר העדיפויות".
כיצד מתמודדים עם אתגר הרכבים החשמליים בחניונים בעולם?
הסכנות שהציג טפסר פרידמן אינן ייחודיות לישראל. רשויות כיבוי ותחבורה ברחבי העולם מתמודדות עם הגידול המהיר בצי הרכבים החשמליים ועם האתגר הייחודי של כיבוי סוללות ליתיום בחללים סגורים. הנה כמה מהדרכים העיקריות בהן מנסים להתמודד עם הנושא ברחבי העולם:
מערכות התזה מוגברות: באירופה ובארה"ב, הרגולציה המודרנית מחייבת שדרוג של מערכות המתזים (Sprinklers) בחניונים חדשים, עם דגש על ספיקת מים גבוהה במיוחד, במטרה לקרר את הסוללה הבוערת ולמנוע את התפשטות האש לרכבים סמוכים, גם אם לא ניתן לכבות אותה לחלוטין.
מערכות פינוי עשן מתקדמות: אוורור אקטיבי הוא קריטי. בחניונים מודרניים רבים מותקנות מערכות "ג'ט-פן" (Jet Fan) עוצמתיות, המנתבות את העשן הרעיל והחם הרחק מדרכי המילוט, ומאפשרות לכבאים להתקרב לאזור השריפה.
אמצעי כיבוי ייעודיים: פיתוח טכנולוגי מואץ מניב פתרונות כגון "שמיכות חסינות אש" ייעודיות לרכבים חשמליים, המיועדות לבידוד הרכב הבוער. פתרון נוסף הוא "מזרק מים" (Fire Ejector) המוחדר ישירות לתוך מארז הסוללה כדי לקרר אותה מבפנים, טכנולוגיה הנבדקת בכמה מדינות באסיה ובאירופה.
תכנון אדריכלי חכם: בארצות מסוימות נבחנת הרגולציה המחייבת הקצאת מקומות חניה ייעודיים לרכבים חשמליים בסמוך ליציאות או לאזורים מאווררים, כדי להקל על חילוצם במקרה של שריפה.
הדרכה והכשרה: רשויות הכיבוי בעולם משקיעות משאבים עצומים בהכשרת לוחמי האש להתמודדות ספציפית עם שריפות ליתיום, תוך דגש על שימוש בכמויות מים עצומות לקרור ועל ניהול סיכונים בשלבים מוקדמים של האירוע.