מהפכה ירוקה בכבישים: האספלט שעשוי מ-97% פסולת בניין ופלסטיק
מאת: כתב מערכת "חניה ותחבורה"
בזמן שמדינת ישראל נאבקת במשבר פסולת מחריף ובמחסור באתרי הטמנה, נראה כי הפתרון לסלילת כבישי העתיד מגיע דווקא מערימות הפסולת שלנו. בכנס ישראל לחניה, תנועה ותחבורה, הציג שלומי פרי מחברת "אקובריק" (Ecobrick) פיתוח ישראלי פורץ דרך: אספלט איכותי המבוסס כמעט לחלוטין על חומרים ממוחזרים.
מאתר הפסולת אל התשתית העירונית
לפי הנתונים שהוצגו, הטכנולוגיה החדשה מאפשרת לייצר אגרגטים (חצץ) ותערובות אספלט המורכבים מ-97% פסולת. לא מדובר רק במיחזור "קלאסי", אלא בשימוש רחב בכל סוגי פסולת הבניין – בלוקים, טיח, גבס, חול ואפילו כל סוגי הפלסטיק – ללא צורך במיון קפדני או הפרדה מורכבת, למעט הסרת ברזל.
"אנחנו החברה היחידה בעולם שמחזיקה גם בפטנט וגם בתקינה לחומרים שמורכבים רק מפסולת", הצהיר פרי במהלך ההרצאה.
חזק יותר, עמיד יותר ומונע הצפות
מעבר להיבט האקולוגי, הבשורה המשמעותית עבור מהנדסי ערים ומנהלי תשתיות היא העמידות של החומר. האספלט החדש מציג יתרונות הנדסיים על פני האספלט המסורתי:
עמידות בטמפרטורות קיצוניות: בניגוד לביטומן רגיל הנוטה להתכווץ ולהתנתק מהאבן בקור או לאבד גמישות בחום הישראלי, התערובת החדשה מותאמת לאקלים המקומי ושומרת על חוזק מבני לאורך זמן.
מניעת הצפות: החברה פיתחה "פרימל אספלט" – אספלט מחורר ומאוורר המאפשר מעבר מים ישירות לתת-הקרקע. הפיתוח נועד למנוע שלוליות והצפות בכבישים ובמדרכות, מבלי להתפשר על חוזק הכביש או להסתכן בהתפוררותו.
חיסכון בביטומן: השימוש בתוסף הייחודי מאפשר להפחית ב-20% את כמות הביטומן (החומר השחור והיקר) בתערובת, תוך שיפור משמעותי של עמידות החומר.
נלחמים בהשלכות הפסולת הפיראטיות
הצורך בפתרון כזה הופך קריטי לנוכח תופעת השלכת פסולת הבניין הלא חוקית בשטחים פתוחים. פרי ציין כי החומרים נבדקו כימית במעבדות מובילות בארה"ב ונמצאו בטוחים לחלוטין לשימוש, ללא חשש מזליגת חומרים מזהמים לסביבה או פגיעה באקולוגיה המקומית.
בניסויים ופיילוטים שבוצעו בשיתוף רשויות מקומיות וחברות תשתית גדולות בישראל (כמו שפיר ובן ארי), נמצא כי החומר הממוחזר אינו נופל בביצועיו, ואף עולה במקרים מסוימים, על חומרים בתוליים שנכרו במחצבות.
האם בקרוב נראה את החניונים והרחובות שלנו נסללים ממה שעד אתמול נחשב לאשפה? אם לשפוט לפי ההתעניינות בכנס, התשובה היא כנראה חיובית.
ישראל בלב המהפכה: ערי העתיד נסללות על גבי האשפה של אתמול
הפיתוח הישראלי של "אקובריק" אינו פועל בחלל ריק, אלא מהווה חוליה קריטית במגמה עולמית אדירה שמוגדרת כיום, במרץ 2026, כאחד הטרנדים המרכזיים בעיצוב המרחב העירוני. המעבר מ"מיחזור" בסיסי לכלכלה מעגלית (Circular Economy) בתשתיות הפך מאג'נדה סביבתית לאסטרטגיה כלכלית וביטחונית של מדינות רבות. שוק האספלט הממוחזר (RAP) העולמי מוערך השנה ביותר מ-9 מיליארד דולר, כאשר מדינות מובילות בארה"ב, אירופה ואסיה-פסיפיק אימצו תקנים מחייבים לשילוב חומרים ממוחזרים במכרזים ממשלתיים לסלילת כבישים מהירים ושדות תעופה. דוגמה בולטת ניתן לראות בהוואי, שם חוקרים החלו השנה להפוך רשתות דיג נטושות ופלסטיק מהאוקיינוס לאספלט לכבישים, במטרה להשתמש בתשתיות כ"כספת" לכליאת פלסטיק שאינו ניתן למיחזור רגיל, ובכך למנוע ממנו להגיע לאתרי הטמנה או לזהם את הים. מעבר לחומר עצמו, העולם עובר לכבישים חכמים בעלי יכולת ניקוז מתקדמת, "אספלט בריפוי עצמי" המסוגל לסגור סדקים זעירים באופן עצמאי, ואפילו כבישים המשלבים פנלים סולאריים ומערכות טעינה אלחוטית לרכבים חשמליים תוך כדי נסיעה. חוק הכלכלה המעגלית החדש של האיחוד האירופי, שנכנס לתוקף השנה, מחייב חברות בנייה להוכיח אחוזי מיחזור גבוהים כדי לקבל אישורי פרויקטים. כדי לפתור את אתגר המיון, העולם החל להטמיע מערכות בינה מלאכותית (AI) ורובוטיקה מתקדמות באתרי פסולת בניין, המזהות ומפרידות חומרים בדיוק גבוה המאפשר לייצר אגרגטים באיכות שמתעלה על חומר שנחצב מהטבע. הפיתוחים הללו מציבים את הטכנולוגיה הישראלית בחזית המאבק העולמי במשבר האקלים, ומוכיחים כי הפיכת הפסולת שלנו למשאב יקר ערך היא כבר לא חזון רחוק, אלא המציאות שנסללת מתחת לגלגלים שלנו.