כנס ישראל לחניה ותחבורה 2017: הרשויות המקומיות מחשבות מסלול מחדש – סוף עידן הרכב הפרטי?
מאת: כתבנו לענייני תשתיות ותחבורה
המרחב העירוני בישראל נמצא בנקודת רתיחה, והפתרון כבר מזמן אינו טמון בסלילת עוד נתיב או בהוספת מקומות חניה. בכנס "ישראל לחניה ותחבורה 2017", שהתקיים השבוע, הציגו בכירי עולם התחבורה והשלטון המקומי תמונת מצב מורכבת: מצד אחד, רמת המינוע בישראל שוברת שיאים, ומצד שני – המדיניות העירונית הרשמית הופכת ליותר ויותר "עוינת" לרכב הפרטי, לטובת המרחב הציבורי והתחבורה השיתופית.
ירושלים: מהפכה דיגיטלית והסרת המדחנים
את המושב הראשון פתחה רויטל מרזין, מנהלת אגף החניה בעיריית ירושלים, בסקירה מעמיקה של אתגרי הבירה. מרזין לא חסכה בפרטים על המדיניות המכוונת לצמצום תקני החניה, מהלך שהחל ביוזמתה כבר ב-2003 והוחמר ב-2010.
"אנחנו פועלים במדיניות מוצהרת לצמצום תקני החניה", הסבירה מרזין. לדבריה, גולת הכותרת של האגף כיום היא המעבר לעיר חכמה והסרת המדחנים הפיזיים מהמרחב הציבורי. "המטרה היא לפנות את המדרכות ממכשולים ולהעביר את הציבור לשימוש באמצעי תשלום אפליקטיביים, שהם שירותיים וזולים יותר".
מרזין הדגישה כי המהלכים הללו אינם נעשים בוואקום: "כל הסדר חניה בירושלים מבוצע רק לאחר הליך של שיתוף ציבור. אנחנו שואפים לייצר איזון בין צרכי המגורים, העסקים והמבקרים, תוך מתן יתרון ברור לדיירי השכונות". כדוגמה לשינוי תפיסתי הציגה את אזור שוק מחנה יהודה, שם נוצרו שיתופי פעולה להוזלת חניונים בלילה כדי להרגיל את המבלים להיכנס לחניונים מוסדרים במקום לחסום את הרחובות.
תל אביב: "אי אפשר להסתכל על רכב פרטי כמו לפני עשור"
בפאנל המומחים שהתקיים בהנחיית עופר פטרסבורג, הציג אשר בן שושן, מנהל רשות התחבורה והחניה בעיריית תל אביב-יפו, נתונים מדאיגים על עומסי התנועה. לפי נתוני ניטור מבוססי חיישנים, כ-210,000 כלי רכב נכנסים לתל אביב מדי יום מהחיץ הדרומי בלבד. באזור שדרות רוטשילד לבדו נעים קרוב ל-55,000 רכבים ביום.
"אי אפשר להסתכל על מושגים של רכב פרטי כפי שדיברנו לפני עשור", הצהיר בן שושן בנחרצות. הוא קרא לממשלה לייצר רשת נת"צים (נתיבי תחבורה ציבורית) רציפה שמתחילה כבר בכבישים הבין-עירוניים. "תל אביב מובילה עם 50 ק"מ של נת"צים, אבל ללא רצף מהכניסות לעיר, אין אלטרנטיבה אמיתית. הפתרון חייב לכלול חניוני ענק של 'חנה וסע' בפאתי המטרופולין המחוברים לשאטלים מהירים".
אתגרי המטרופולין: בין חולון ל"אחוזות החוף"
גם ערי הלוויין והחברות העירוניות שותפות לשינוי התפיסה. ענבר ניצני, סמנכ"לית תשתיות בעיריית חולון, ציינה את ההבדלים בניהול המדיניות בין הרשויות: "בעוד שבתל אביב וירושלים פועלים באכיפה נוקשה וגרירה, רשויות אחרות יכולות לקבל החלטות גמישות יותר לגבי גבייה בשטחים ציבוריים". ניצני הדגישה את הצורך בהתאמת התשתיות הפיזיות לטכנולוגיות המשתנות.
שרלי בן סימון, מנכ"ל חברת 'אחוזות החוף', הרחיב על תפקיד החניון המודרני. לדבריו, החניון כבר אינו רק "מגרש חניה" אלא מוקד שירות חכם. "אנחנו מטמיעים מערכות מתקדמות לשיפור חווית המשתמש", אמר בן סימון, והדגיש את חשיבות "פתרונות המייל האחרון" – הפיכת החניון לנקודת מוצא ממנה ממשיך הנהג ליעדו הסופי באמצעים אלטרנטיביים כמו אופניים או קורקינטים שיתופיים.
שורה תחתונה: הדרך לשינוי
הכנס הבהיר כי העידן שבו הרשות המקומית מנסה "לייצר עוד חניה" הסתיים. המגמה כיום היא ניהול הביקושים באמצעות טכנולוגיה, אכיפה מוגברת, ובעיקר – מתן עדיפות ברורה לתחבורה ציבורית על פני הרכב הפרטי. מירושלים ועד תל אביב, המסר לנהג הישראלי ברור: הדרך אל העיר עוברת בשינוי הרגלים.