מנכ"ל משרד התחבורה: "העברנו חוק שחיכה 20 שנה; מס גודש לא על הפרק"
בשיחה פתוחה על מצב התשתיות בישראל, מגיב מנכ"ל משרד התחבורה משה בן זקן לביקורת על העומסים בכבישים, מציג את רפורמת "צדק תחבורתי" ומצהיר: לא יוטלו מסים חדשים על נהגים עד שהתחבורה הציבורית תהיה חלופה ראויה.
מאת: מערכת אתר "חניה ותחבורה"
מצוקת הפקקים בישראל הפכה מזמן לחלק בלתי נפרד מסדר היום של האזרח הממוצע, כשהיא משפיעה על הכלכלה, הבריאות ואיכות החיים. בראיון מיוחד, מספק מנכ"ל משרד התחבורה, משה בן זקן, הצצה אל מאחורי הקלעים של תכניות המשרד לפתרון המשבר.
כשאנחנו בוחנים את מצב התשתיות היום, נדמה שהפקקים רק הולכים ומחמירים. האם יש תוכנית ממשית שתוציא אותנו מהמבוי הסתום הזה?
"אני קודם כל אזרח לפני שאני מנכ"ל," פותח בן זקן. "הנושא התחבורתי מטריד אותי בכל בוקר מחדש. אנחנו רואים שפעם היו פקקים רק בבוקר ובערב, והיום הם נוכחים לאורך כל שעות היממה. במשמרת של השרה מירי רגב, אנחנו פועלים בביטחון מלא כדי לבזר את האוכלוסייה מהצירים המרכזיים. הפתרון היחיד הוא השקעה מסיבית בתחבורה ציבורית – ככל שהיא תהיה נגישה, זולה ויעילה, אנשים יזנחו את הרכב הפרטי."
עם כל הכבוד לתכניות, ישראל עדיין מפגרת בעשרות שנים אחרי אירופה בתחום התחבורה הציבורית. אפילו רכבת ישירה בין ירושלים לחיפה אין לנו כרגע.
"אני רוצה להפתיע אותך. עשרות מיליארדי שקלים מושקעים כעת בתחבורה הציבורית. הרשות לתחבורה ציבורית מתוקצבת ב-14 מיליארד ש"ח, ואנחנו מקדמים כעת את חוק הרשויות המטרופוליניות – מהלך שנסו להעביר ללא הצלחה במשך 20 שנה. החוק הזה יעביר סמכויות לרשויות המקומיות, כי ראש העיר יודע הכי טוב מה התושבים שלו צריכים. זה הישג אדיר שעבר קריאה ראשונה ואנחנו דוחפים לסיום החקיקה."
דיברת על נגישות, אבל בסוף המשפחות מרגישות את יוקר המחיה בכיס. התחבורה הציבורית לא באמת זולה לכולם.
"הנתונים מראים אחרת. רפורמת 'צדק תחבורתי' היא לא סיסמה. 83% מהאוכלוסייה נהנים מהוזלות משמעותיות. מעל גיל 67 נוסעים היום בחינם, ויש הנחות של 33% לצעירים ו-50% לתושבי רשויות בדירוג סוציו-אקונומי נמוך. ב-2024, למרות המלחמה, הגענו לשיא של 904 מיליון תיקופים. הציבור מצביע ברגליים ומאמין במערכת."
מה לגבי המקל? האם נראה בשנה הבאה הטלת מס גודש או מס נסועה על רכבים חשמליים?
"בצורה הכי ברורה: השרה מתנגדת למס גודש כל עוד אין תחבורה ציבורית מצוינת. לא ייתכן שאזרח מדימונה ייקנס על זה שהוא צריך להגיע למרכז לטיפול או לבילוי כ שאין לו חלופה ראויה. בניו יורק או בלונדון יש מטרו ורכבות תחתית מפותחות, אצלנו התהליך בעיצומו. עד שהאוצר לא יזרים את התקציבים הדרושים לשיפור השירות, לא נעמיס על יוקר המחיה של האזרח."
נושא כאוב נוסף הוא הקטל בדרכים. השנה האחרונה הייתה קשה במיוחד.
"זה נושא שיושב לנו על הלב בכל יום. הכפלנו את תקציב הרלב"ד למחקר והסברה, אבל המפתח הוא בתשתיות. אנחנו משקיעים מיליארדים בשיקום 'כבישים אדומים'. כביש 40, כביש 90 בדרום, כבישים 65 ו-70 בצפון – כולם עוברים שדרוג לדו-מסלולי ודו-נתיבי. רק בשבוע שעבר הקצינו עוד 412 מיליון ש"ח לנושא תוך כדי מלחמה. במקביל, אנחנו פועלים בשולחן עגול מול שאר המשרדים כדי להגביר את האכיפה והענישה. המלחמה בקטל בדרכים היא יומיומית."
מלונדון ועד סינגפור: המודל העולמי לצמצום העומסים"
בשונה מהמודל הנבחן בישראל, "מס גודש" (Congestion Pricing) כבר פועל בהצלחה בערים מרכזיות בעולם כמו לונדון, סטוקהולם וסינגפור, במטרה לצמצם את זיהום האוויר והעומסים במרכזי הערים. המנגנון מתבסס לרוב על מצלמות המזהות לוחיות רישוי בכניסה ל"טבעת" מרכזית, כאשר התעריפים משתנים בהתאם לשעות השיא. בלונדון, למשל, נגבה תשלום יומי קבוע של כ-15 ליש"ט (כ-70 ש"ח) על כניסה לאזור הגודש בשעות הפעילות. היעילות של המהלך הוכחה במחקרים רבים: בלונדון נרשמה ירידה של כ-15% בנפח התנועה בשנים הראשונות, ובסטוקהולם צומצמו זמני הנסיעה בכ-30%. עם זאת, המומחים מדגישים כי הצלחת המס תלויה באופן קריטי בקיומה של מערכת תחבורה ציבורית ענפה ומדויקת, המאפשרת לנהגים חלופה ריאלית להשארת הרכב הפרטי מחוץ לעיר.